אחרי הבחירות תקפו מפא"י ואחה"ע זו את זו . בעיקר זעמה מפא"י על ההשוואה שערך בן אהרון בין פעילות המנגנון שלה לבין מה שאירע בבחירות ב 1932 בגרמניה , רמז לפעולת המנגנון שסייעה לעליית הנאצים בבחירות . בךגוריון הגיב במאמר סרקסטי שבו תקף את "אלופי הבחירות" של אחה"ע , האשימם בסיוע לתעמולת חירות נגד מפא"י , הזכיר את פילוגי העבר ולגלג על יומרתה של אחה"ע להיות "כוח עולה . " בד בבד החלו מגעים להקמת קואליציה . בתחילה ביקש בך גוריון להקים קואליציה של כל המפלגות "פרט לחירות ומק . "י" מפלגות השמאל תבעו הקמת קואליציה בהרכב ועל בסיס קווי היסוד של הממשלות בכנסת השלישית . במהלך המו"מ נוצרה מחלוקת בין בן גוריון לרוב חבריו בצמרת מפא"י , שהתנגדו למגמתו לכלול את הציונים הכלליים בממשלה ותבעו להעדיף את אחה"ע ומפ"ם . אחרי פרישת אגודת ישראל והצה"כ מהמו"מ הקואליציוני לא נותרו לבן גוריון אפשרויות נוספות לתימרון " . הנושא המרכזי במו"מ בין מפא"י למפלגות השמאל היה האחריות הקולקטיבית . בן גוריון דרש לכלול בקווי היסוד את הזכות לפטר שר שהוא או סיעתו פגעו באחריות הקולקטיבית של הממשלה . מפ"ם ואחה"ע סירבו להצטרף לקואליציה...
אל הספר