5. דת ומדינה: משבר "מיהו יהודי" והוויכוח על לימוד התודעה היהודית בבתי הספר, מאבקים נגד כירסום הסטטוס קוו

ביוני 1958 החליטה הממשלה לאשר את הנחיות שר הפנים , בר יהודה , לרשום כיהודי במרשם התושבים כל מי שמצהיר בתום לב שהוא יהודי , והוסיפה , על פי הצעת מפא"י והפרוגרסיבים — "בתנאי שאינו בן דת אחרת . " אם הורים מצהירים כי ילדם הוא יהודי , יירשם הילד כיהודי . הנחיות שר הפנים באו עקב נוהגים עצמאיים של פקידי רישום , שיצרו אי אחידות בתחום זה והיקשו על רבים מהעולים הנשואים ללא יהודים לרשום את עצמם ואת ילדיהם כיהודים . תביעת המפד"ל לרשום את הלאומיות על פי ההלכה ( בן / בת לאם יהודייה ) נדחתה . רוב הממשלה , ובכללו בן גוריון , תמך בעיקרון האומר שמדינת ישראל היא מדינת חוק ולא מדינת הלכה . בתגובה פרשה המפד"ל מהממשלה והצטרפה לאופוזיציה . לממשלה היה עדיין רוב בכנסת גם לאחר פרישת המפד"ל . הישגה של אחה"ע , שנתנה גיבוי מלא לבר יהודה בעניין זה , היה קצר ימים . בן גוריון חיפש דרכים לפייס את המפד"ל ולהחזירה לקואליציה . ביולי 1958 החליטה הממשלה להקים ועדה של שלושה שרים — ראש הממשלה , שר הפנים ושר המשפטים — שתבחן את רישום לאומיותם של קטינים מנישואי תערובת ובו בזמן תפנה לכמה וכמה אישים שהוגדרו כ"חכמי ישראל" לקבל את ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית