למן תחילת דרכה כמפלגה עצמאית מתחדשת ניצבה אחה-ע"פוע"צ בפני הצורך להגדיר לעצמה את זהותה , הן עבור חבריה והן כלפי חוץ . קבלת הפנים הציבורית למפלגה החדשה ישנה לא הייתה אוהדת . מפ"ם האשימה אותה באחריות לפילוג וטענה שפניה למפא"י . מפא"י קיבלה את פניה בתערובת של עוינות כלפי ההופעה המחודשת של "סיעה ב "' וחשש מפני אפשרות של נגיסה בכוחה . במיוחד חששו במפא"י מפני השפעתו של יגאל אלון על הנוער . הן מפא"י והן מפ"ם , כל אחת מטעמיה שלה , טענו כי "אין מקום" "ביניהן" למפלגה ציונית סוציאליסטית נוספת . כנוסף לכך , עצם הופעת אחה"ע מחדש כמפלגה עצמאית הגבירה את הפיצול הפוליטי של תנועת הפועלים — שלוש מפלגות במקום שתיים — מצב שסותר , לכאורה , את גישתה של אחה"ע לאיחוד כולל . אחה"ע הייתה זקוקה , לכן , ללגיטימציה ציבורית מחודשת , כמפלגה חיונית לתנועת הפועלים ולמדינה . לשם כך נזקקה לכינון מחדש של זהות מובחנת ונבדלת מזהויות מפא"י ומפ"ם . במינשר ההופעה שלה כמפלגה עצמאית " , דבר לפועלי ישראל , " הצהירה אחה"ע על כוונתה להיות "מפלגת הפועלים הציונית הסוציאליסטית המהפכנית , החלוצית בעם היהודי ובישראל ; " מפלגה רדיקלית ,...
אל הספר