6. התגבשות החטיבות והתפתחות הקונפליקט ביניהן

בשנה וחצי הראשונות לקיום מפ"ם לא הייתה לחטיבות משמעות מרובה בחיי היומיום של המפלגה . היו כינוסים חטיבתיים וישיבות הנהלה חטיבתיות , אך עניינם המרכזי באותה עת היה קביעת נציגים במוסדות מפ . ם" כינוסים של פעילי מפ"ם בקבה"מ עסקו הרבה בשאלת היחסים עם אנשי מפא"י בתוכו , ללא השלכות ישירות על היחסים עם חטיבת השוה"צ . החטיבות במפ"ם התגבשו מחדש בגלל הבדלי העמדות והגישות שהופיעו מחדש אחרי סיום מלחמת העצמאות והבחירות לכנסת הראשונה , ובגלל תחושת אנשיהן שהם אינם ממצים את כוחם בתוך המסגרת המשותפת . קיומן של שתי תנועות קיבוציות נפרדות העניק לחטיבות את בסיסי הכוח שלהן . ראשונים להתארגנות חטיבתית היו אנשי פוע-צ"שמאל שחששו כי בתור הקבוצה הקטנה והחלשה ביותר הם ייטמעו במפלגה המאוחדת וכי שתי החטיבות הגדולות יקחו לעצמן את כל התפקידים החשובים . אנשי פוע-צ"שמאל ראו את עצמם כחטיבה שוות ערך לשתיים האחרות , חטיבה בעלת תרומה אידיאולוגית סגולית — תורת בורוכוב , שהם ראו עצמם כמייצגיה הנאמנים ביותר . לשתי החטיבות הגדולות יש קיבוצים ארציים המאפשרים להן התכנסויות לגיטימיות לדיונים פוליטיים , אך לא כן לחטיבה הקטנה יותר ....  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית