מיתוס מצדה

סיפור נפילת מצדה בסוף ימי הבית השני וגבורת מגיניה , חדר אל התודעה הקולקטיבית הציונית עם תרגומם לעברית של כתבי יוסף בן מתתיהו , במחצית השנייה של המאה התשע עשרה בידי קלמן שולמן , וילנא ובתרגומים חדשים ומהדורות חוזרות שיצאו במהלך כל המאה העשרים . במרכז האירוע ההיסטורי , על פי בן מתתיהו , מובא סיפור של גבורה על קידוש השם והתאבדות קולקטיבית . הנכונות להקריב את החיים למען אידיאל , או למען חירות - היא פרדוקסלית מטבעה בשל ההעדפה המשתמעת ממנה למוות על פני החיים , אך היא מאפיינת תנועות מהפכניות באשר הן . סיטואציה פרדוקסלית כזו נתמכת תמיד על ידי מיתוס , ובעזרתו ניתן להתגבר על הפרדוקס באופן שיבטיח היענות לאידיאולוגיה והגשמתה . הסתירה בין קידוש החיים ביהדות , לבין האדרת מעשה ההתאבדות במצדה , וכן דמותו השנויה במחלוקת של בן מתתיהו - שכתביו הוחרמו בדורות הראשונים אחרי החורבן כיוון שנחשב בוגד בעמו - הם שדחקו את סיפור מצדה מן הזיכרון הקולקטיבי היהודי במשך כל שנות הגלות . גילוי התרגום היווני של קרמתירת היהודים ו"השבתו" לעברית ב , 1880 ימי ראשית הציונות , נענו לצורך בן הזמן במיתוס כזה , והוא נשאר בתוקפו ...  אל הספר