שלושה 'דורות'

אפשר להבחין בשלושה 'דורות' של עורכים , השונים אלה מאלה גם ביחסם אל מושא התיאור - הקיבוץ , גם בגישתם העקרונית אל טיב הסיפור שעליהם להנחיל לדורות הבאים וגם בתפיסתם האסתטית . ככל חלוקה גם חלוקה זו היא מלאכותית , ועיקר תכליתה לצייר את התהליך ולהצביע על כיווניו . אתאר אפוא להלן , בקווים כלליים , את "תכונותיהם" של העורכים בדורות השונים . דור עורכים ראשון ( 1969-1930 ) 'הדור' הראשון של עורכי הספרים מנחיל סיפור בוטח וגאה , הקיבוץ משתייך לעילית החברתית והפוליטית של ישראל ; החיים בקיבוץ - אף על פי שרק מעטים בחרו בהם - נתפסו כחיים איכותיים וחברי הקיבוץ נחשבו 'מלח הארץ . ' קהל היעד לספרים אלה היו לא רק חברי הקיבוץ כי אם , ואולי אף לא פחות , קהל חיצוני . מרבית הספרים נכרכו בכריכה קשה . ממדיהם דומים , הן בהיקף והן בעריכה הגראפית . חלק נכבד מן הטקסטים חתומים בראשי תיבות או אף בעילום שם ( דוגמה קיצונית מובהקת - הם ספרי היובל של דגניה א' - שבהם אי ציון האחראים הוא עקרוני , כביטוי לערך השותפות . ( מגדר : כל העורכים הנזכרים בשמם , מרבית חברי המערכת ומרבית הכותבים , עד כמה שניתן להבחין - היו גברים . כך , ...  אל הספר