ככל תחומי התרבות הקיבוצית , גם הפולקלור לא נחקר ולא זכה לתיאור ביקורתי עד היום . עניין זה תמוה לכאורה כיוון שהקיבוץ הוא חברה קטנה , אינטימית וסגורה ולכן נוחה למחקר . את ההסבר לכך אפשר למצוא בשני גורמים : הראשון , מוצא המייסדים , שברובם הגדול היו אשכנזים ממורח אירופה או ילידי הארץ ; והשני , מעמדו האליטיסטי של הקיבוץ בעבר : חקר הפולקלור הישראלי בראשיתו התמקד ביוצאי אסיה ואפריקה ולא ראה בתרבות האליטות פולקלור . עם ההתעוררות הלאומית של קבוצות אתניות שונות במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים , ובהשפעת הרומנטיקה , שראתה בתרבות העממית גילוי של שרידי תרבויות עבר אותנטיות , היה לפולקלור תפקיד חשוב בהבניית הזהות הלאומית . הפולקלור שירת את התנועות הלאומיות בכך שהשיב אל 'מחזור הדם' התרבותי של העמים המבקשים לגבש ולהוכיח את זהותם הלאומית , חומרי תרבות נשכחים , כשירי עם ומסורות על העבר , " כמודל של העבר שעליו ניתן לבסס את ההווה ולבנות את העתיד" ( בר יצחק , . ( 362 : 2002 התנועה הלאומית היהודית שפנתה אל תרבות היידיש , ומניחי היסוד לחקר הפולקלור היהודי שהיו בין פעיליה , לא יצאו מכלל זה וראו בפולקלור הי...
אל הספר