הפרקים הראשונים דנו באנומליה של הסחר החקלאי לעומת תחומי סחר אחרים . תהליך הליברליזציה בסחר במוצרים תעשייתיים התקדם בצעדי ענק בעשורים האחרונים , ואילו תחום הסחר החקלאי נשאר ברובו מוגן מפני תחרות חיצונית . נוסף על הגבלות נרחבות על ייבוא מוצרים חקלאיים , המגזר החקלאי זוכה גם להטבות כלכליות ניכרות במדינות המפותחות ובישראל . התשתית לתהליך הסרת החסמים לסחר חקלאי הונחה רק ב 994 ו , עם סיום סבב אורוגוואי . אנומליה זו מציגה את השאלה הקשה לכל העוסק בסחר בין לאומי : מדוע תהליך הליברליזציה מתנהל בקצב כה אטי בתחום הסחר החקלאי ? מאמר זה הציג את שתי הגישות העיקריות הנידונות בספרות בעניין זה : הגישה המדגישה את התפקידים הלא מסחריים של הייצור החקלאי ( והמצדדת בהגנת התוצרת החקלאית מפני תחרות חיצונית ) וגישת הכלכלה הפוליטית המתמקדת בכוחן של קבוצות אינטרסים חקלאיות במערכת הפוליטית המדינתית . ניתוח הטיעונים בדבר התפקידים הלא מסחריים של הייצור החקלאי אכן מציג רשימת אינטרסים שראוי שהמדינה תגן עליהם , והדבר אמור בעיקר באשר לביטחון מזון ומדיניות פיזור אוכלוסייה . עם זאת , כפי שראינו בדיון לעיל , ספק רב אם הנימ...
אל הספר