אילו קבעה האידיאולוגיה בהכרח את מדיניות החוץ , לא היו היטלר וסטאלין משתפים פעולה לעולם , לא יותר מרישליה ומן השולטן התורכי שלוש מאות שנה קודם לכן . ואולם אינטרס גיאו פוליטי משותף הוא קשר רב עוצמה , והוא דחף את האויבים הוותיקים , היטלר וסטאלין , זה לעבר זה . כשאירע הדבר , התקשו הדמוקרטיות להאמין בכך . עצם ההפתעה הראתה כי הן לא הבינו את אופיו של סטאלין יותר משהבינו את אופיו של היטלר . הקריירה של סטאלין , כמו הקריירה של היטלר , התעצבה בשולי החברה , אם כי נדרש לו הרבה יותר זמן כדי להשיג כוח מוחלט . הסתמכותו של היטלר על כישוריו הדמגוגיים גרמה לו להמר על כל הקופה . סטאלין ניצח על ידי כך שחתר תחת יריביו מלב לבה של הביורוקרטיה הקומוניסטית , מקום שבו הטוענים האחרים לכוח התעלמו ממנו , מכיוון שבתחילה לא ראו בדמות הקודרת מגרוזיה יריב מסוכן . היטלר הצליח להכריע את עמיתיו באמצעות דבקות עזה ביותר במטרה . סטאלין צבר כוח באמצעות אלמוניות בלתי מתפשרת . היטלר הביא את הרגלי העבודה הבוהמיים שלו ואת אישיותו התזזיתית לתהליך קבלת ההחלטות והקנה בכך לממשלתו איכות לא יציבה , ולעתים חובבנית . סטאלין שילב את הכללי...
אל הספר