הצד המדהים במלחמת העולם הראשונה איננו העובדה שמשבר פשוט יחסית למשברים אחרים שכבר התגברו עליהם בעבר גרם לבסוף לאסון כלל עולמי , אלא שעבר זמן רב כל כך עד שפרצה . עד שנת 1914 כבר היה העימות בין גרמניה ואוסטרו הונגריה ובין ההסכמה המשולשת רציני עד אימה . מדינאים מכל הארצות הראשיות סייעו לבנות את המנגנון הדיפלומטי של יום הדין , שעשה כל משבר קשה לפתרון יותר מקודמו . ראשי הצבא שלהן הגבירו את הסכנה פי כמה וכמה על ידי הוספת תכניות אסטרטגיות שכיווצו את הזמן שעמד לרשות מקבלי ההחלטות . מאחר שהתכניות הצבאיות היו תלויות במהירות , והמנגנון הדיפלומטי פעל כרגיל בקצב נינוח , לא היה אפשר לפתור את המשבר בזמן קצר כל כך . ועוד יותר חמור היה שהמתכננים הצבאיים לא נתנו לעמיתיהם המדינאים הסברים מספיקים בנוגע להשפעה של מעשי ידיהם . לאמיתו של דבר קיבל התכנון הצבאי מעמד עצמאי . הצעד הראשון בכיוון הזה נעשה בשנת , 1892 בזמן המשא ומתן על ברית צבאית בין צרפת לרוסיה . עד אותו הזמן נסב המשא ומתן בעניין הברית על הלןזוס בלי , או על השאלה אילו פעולות שיעשה היריב תחייבנה את בעלות הברית לצאת למלחמה . כמעט תמיד הייתה הגדרת הפע...
אל הספר