אדב המונח הערבי 'אדב' מתפרש בימינו הן כ'ספרות יפה' לענפיה השונים , והן כ'חינוך טוב , ' 'מוסר , ' 'נימוס' ו'אדיבות' ( שם עברי חדש , שנגזר משורש ערבי זה . ( מקור שתי המשמעויות השונות במשמעות האחת שהייתה למונח בימי הביניים , לציון ז'אנר ספרותי של מוסר ושעשועים . מטרת ספרות ה'אדב' היתה לחנך ולהשכיל , מתוך הנאה , את האדם אשר חפץ להיות בן תרבות ולהצליח בחברה . מתוך כך נכללו בה דברי מוסר , עצה וכללי התנהגות ; ידע עיוני בסיסי , שנחשב להשכלה הכללית הראויה באותם ימים , במגוון רחב של תחומים ונושאים : וכן עניינים משעשעים ושנונים , שנועדו לסייע לקורא להיות איש שיחה מרתק בנסיבות חברתיות שונות . מגוון החומרים שרוכז בספרות ה'אדב' לוקט תחילה רק מיצירתם הקלאסית של הערבים . מהמאה השמינית התווספו מקורות מחכמת עמים זרים , ומהמאה התשיעית נכנסו לספרות ה'אדב' מקורות לא קנוניים , מחיי היום יום . הדברים נוסחו באופן תמציתי , הובאו בזה אחר זה ולעתים רוכזו לפי נושאים או אף בקבצים שלמים שהתמקדו בנושא אחד . מצבור התכנים האדיר שיקף ידע , דעות , אמונות , דרכי התנהגות ואורחות חיים . מתוך כך נתן הז'אנר ביטוי לרוח העם ול...
אל הספר