אומהה יולי -2001יולי 2002 ב אפט טס לבדו בחזרה לנברסקה . הוא טווה כל רגע של ערנות לרשת של הסחות דעת . הוא קרא את הדוחות הכספיים שהגיעו למשרדו . הוא קרא את פייננשל טיימס , את ניו יורק טיימס , את וול סטריט ג'ורנל . הוא צפה ב . CNBC הוא שוחח בטלפון . הוא שיחק ברידג' בערבים אחרי העבודה . הוא גלש באינטרנט כדי לקרוא חדשות . בין לבין הוא שיחק הליקופטר במחשב . שבוע לאחר מכן התייפח בטלפון , ביבבות חזקות וחנוקות , בבכי מר שהותירו חסר נשימה . ההתייפחות פרצה את הסכר שעצר את אבלו . כעבור רגעים ספורים , לאחר שפרץ הכאב יצא ממנו , הוא התאושש והצליח לדבר . הוא הצטער שלא היה מסוגל לומר דברי הספד על קיי בהלוויה , אמר . הוא הרגיש מושפל . האיש שעבד כל כך קשה כדי להרגיש בנוח על הבמה , חש שהיה צריך להיות מסוגל לעשות זאת למען קיי . ויהיו עוד הרהורי חרטה , עוד מחשבות שניות . " אילו הייתי משחק איתה ברידג' באותו יום , אולי היא לא היתה נופלת " , חשב אחר כך בעצב . " הייתי מחזיר אותה בעצמי בקרונית הגולף . אולי היא לא היתה מתה " . אבל גם אז היתה קיי בוודאי עולה בעצמה במדרגות . איש לא ידע אם היא מתה מהנפילה או שמא נפ...
אל הספר