המצב הבסיסי בסיפור הוא בידודו וניתוקו של האני המספר . מוקדה של הווית הניתוק המתוארת ביצירה נמסר דרך סיטואציה גרוטסקית , הנובעת מאי-18 יכולתו של האני המספר לבצע פעולה יום יומית שגרתית . אדם מנסה לקשור חבילות והן נופלות מידיו . הוא מנסה לחברן באמצעות חבל והחבל מתפורר . הוא טוען משאו על כתפו וכליו נושרים . האדם עומד בודד ומנוכר , חבילותיו נושרות סביבו והגשם יורד בעוז . את הסיפור "קשרי קשרים" אפשר לראות כסיפור המתאר "עולם מנוכר חסר 9 קשרים ... בראיה גרוטסקית המעוררת צחוק שאינו צחוק מלב ' . " כמו כן , ניתן לראות בו סיפור הבא לתאר אדם שמנסה לאחד את היסודות השונים בנפשו ולכנסם לישות אחת שלמה ו נכשל . המערכת הלשונית של מלות המפתח השייכות לאותו תחום סימנטי- זה של קשירה בסיפור "קשר , " "חבר" ו"חבל" - מחזקת את הראייה הכפולה הזאת ואף מוסיפה עליה . כבר תיבותיו הראשונות של הסיפור מלמדות על אוירת עוינות מצד העולם כלפי האני . הנה בעולם עוין זה , " 9 א" האני מוזמן לכנס האומנים . "אף אותי זמנו לכנס האומנים . " לא אותי , לא "רק אותי , " לא "במיוחד אותי . " אלא "אף אותי , " כמי שפחות מן השאר , כמי שנזכרים...
אל הספר