הבעיה שבסיפור : אדם צריך להשלים הכנת מלבוש אך אינו עומד בהתחיבותו . הביקורת רואה במלבוש סמל לנשמה ובהשלמת המלבוש תיקון והתעלות למדרגה גבוהה . האני המספר מוסח ומוסט ממשימתו - עקב נהייה אחר דברים חומריים . הסטה דומה מתרחשת גם בציר המלה המנחה המתהפכת שבסיפור זה : מלבוש - לבוש - בישול - תבשיל . הסיפור כולו נבנה מיסודות אלה , שכל אחד מהם מכיל את השני . הקשר בין היסודות אינו רק קשר צלילי-שיכולי אלא גם קשר סיבתי . שהרי סיבת איסיום המלבוש במועדו , היא הנהייה אחר התבשיל . סיבת הכתמת המלבוש אף היא התבשיל . בסיפור זה מודחס הציר ומתמצה במלה אחת "מלבוש" הטומנת בתוכה את כל הבעיתיות של הספור . מבחינה ציורית ניתן לתאר ציר זה כאנטנה שאפשר להאריכה ואפשר לצמצמה עד לגודל מינימלי המכיל בתוכו את כל החוליות האחרות . בסיפור זה בולטת פשטותו של ציר המלה המנחה המתהפכת ; הווי אומר מיעוט האלמנטים המשתנים . אם אשתמש במינוח שנקטתי בעבודה זו אפשר גם לומר שבסיפור זה יותר מבאחרים הגזלה המנחה היא גם המלה החוזרת ובעת ובעונה אחת היא גם הציר של המלה המנחה המתהפכת . כשם שבולטת פשטותו של הציר בסיפור זה כן גם בולט בסיפור יחס ...
אל הספר