אין לך כמעט עוד סיפור ' שבו מדגיש עגנון עצמו את חשיבות השפה העברית 9 ו קדושתה כמו בסיפור "עם כניסת היום . " בסצינה מעוררת אימה ויראה מסביר האב לבתו , בת נשמתו , את חשיבותן של אותיות השפה העברית : " רואה את , בתי , עומדות להן שתי אותיות קטנות בסידור ; כאילו לעצמן עומדות , באות הן ומתחברות זו אל זו והרי הן אב . שמא אותיות אלו בלבד , אלא כל האותיות כולן כשהן מתחברות עושות תיבות , והתיבות עושות תפילות , והתפילות עולות לפני אבינו שבשמים והוא מאזין ומקשיב לקול תפילותינו . " ) קע"ב ) . 20 מכאן , חשיבותה של השפה בכך שהיא מאפשרת לנו צירופן של אותיות לשם חיבורן של תפילות , לשם יצירת הקשר עם אבינו שבשמים . החורבן וההרס המתוארים בסיפור "עם כניסת היום" נובעים מחוסר היכולת ליצור צירופים מעין אלה ולקרוא קריאה שהיא תפילה . פעולת הקריאה היחידה המתבצעת בסיפור היא קריאה באיגרת ( דהיינו קריאת חולין ) שכנראה נכתבה על ידי אדם בשם גד ( מתמיד שפרש . ( הקריאה באיגרת זו אינה עוסקת בחיבור האותיות א ו- בי הבונות את התיבה "אב ; " אלא בצירוף האותיות גי די הבונות את השם "גד ; " הדילוג על שתי האותיות הראשונות של האלף...
אל הספר