באמצע שנות 90-ה הסתגל העולם למבנה חדש . גוש המדינות הקומוניסטיות בראשותה של ברית המועצות נעלם . רוסיה נאבקה על הישרדותה הכלכלית וחוותה בכאב שינוי משטר שמדרך הטבע היה כרוך בחוסר יציבות . מדינות הבלקן התייסרו במלחמה מרה שבאה בעקבות התפרקותה של הרפובליקה של יוגוסלביה שנים מספר לאחר מותו של הנשיא טיטו , שרק הוא היה מסוגל ללכד את הקבוצות האתניות היריבות שהיוו את ארצו . בעיני , עיניו של מי שבא לבריסל לייצג את ארצו כשגריר לאיחוד האירופי , נראה המצב תמוה . עם זאת , האיחוד האירופי הצליח לרפא את הפצעים של שתי מלחמות עולם רצופות ששטפו את היבשת כולה והותירו אחריהן מיליוני הרוגים ופצועים וחורבן כלכלי . האיחוד האירופי , הגוף בן חמש עשרה המדינות , היה למעצמת על כלכלית של ממש , שהחלה מגששת את דרכה אל מטבע אחיד ואל איחוד מדיני הדוק יותר , שיביאו בעתיד לגיבוש מדיניות חוץ וגישה ביטחונית משותפת ומוסכמת על כל המדינות החברות . אך הפוטנציאל הכלכלי העצום לא תורגם לכוח מדיני ואסטרטגי אמיתי , בראש ובראשונה משום שהאירופים העדיפו לעסוק בעניינים המרוחקים מהחצר הפרטית שלהם ולהימנע מנעיצת שיניים בעניינים מבית . הם ה...
אל הספר