כשעלה השחר על שנת , 1990 אווירה של ציפיות גדולות פשטה בעולם כולו . הרקע בזירה הבינלאומית נראה ורוד מתמיד . איחודה מחדש של גרמניה וקריסת הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה עמדו בפתח , ושינוי דרמטי במאזן הכוחות בעולם כולו עמד להתחולל . מדינות המזרח התיכון כמו סוריה ועיראק , שהיו במשך שנים בנות חסות של ברית המועצות , איבדו את תמיכתה של מעצמת העל כמעט בן לילה , והיערכויות ובריתות חדשות עמדו להופיע בזירה . בישראל נכנסה האינתיפאדה הראשונה לשנתה השלישית , אך בה בעת היו הפלסטינים עסוקים בקידום מדיניות חדשה לכאורה , שנועדה להוביל לקיום שיחות מדיניות עם ישראל . למרות מאמצים מצד גורמים שונים , ביניהם ממשל הנשיא גשורגש בוש האב ומזכיר המדינה גשיימס בייקר , שניסו לשכנע את ישראל לפתוח במגעים כלשהם עם אש״ף , ראש הממשלה יצחק שמיר לא זז מעמדתו . הוא הרגיש בטוח למדי כשסקר את הזירה הבינלאומית וראה את האימפריה הסובייטית מתחילה להתפורר ואת גליו הראשונים של נחשול עצום של עולים חדשים לישראל . הנהירה ההמונית של יהודים לישראל דרבנה את מדינות ערב להשקיע מאמצים כבירים בשכנוע מעצמת החסות הוותיקה שלהן שתחזור בה ותנעל את ...
אל הספר