ה. 1935: תרמילאות לפולין

אריה : "תכננתי לרדת באנייה שנוסעת לרומניה , ובסכום מינימלי אפשר היה אז לנסוע עם תרמיל גב . בשביל זה למדתי יידיש . בבית דיברו יידיש , אבל רציתי לדעת גם לקרוא ולכתוב , ואני לא מתחרט על זה לרגע שאני יודע את השפה הזאת - שפה יהודית יחידה בטרם עברית , בגולה . הגעתי לווארשה , להכשרה של גרוכוב , ששם זרובבל גלעד ודוד כפרי , מוותיקי נען , היו השליחים , ואני זוכר משם משהו טראומטי . לא היתה שם מיטה פנויה , 'אז אתה תישן במיטה עם החלוץ הזה שאתה לא מכיר . ' מה שקרה בלילה בסיטואציה הזאת - כיום זה ברור לי , אבל אז זה היה טראומטי . לא כתבו על זה בעיתונים ולא היו ספרים על זה ... אני יודע שלא ישנתי כל הלילה וקמתי מבולבל [ ... ] כבר ידעתי אז משהו על קורצ'אק , אני חושב שפגשתי אותו בכינרת כשהוא היה בארץ בפעם הראשונה , ורציתי מאוד לפגוש אותו בבית היתומים , ואינני זוכר אם זרובבל או כפרי הלכו איתי לשם , ופגשתי אותו . אני ממש רואה את התמונה כיצד הוא יושב במעגל עם הילדים , אני לא זוכר אם זה על שרפרפים או על הרצפה , הילדים כאלה מגולחי ראש , עוני - כמעט הייתי אומר עוני סטרילי כזה . ואדם עם קרחת יושב איתם על הרצפה ....  אל הספר
הקיבוץ המאוחד