פרוסט וה"נציונאליזציה" של היהודים

בנוסף לעיסוק במעמדה של היהדות , מופיעה בבעקבות הזמן האבוד גם שאלת ה"נציונאליזציה" של היהודים . עניין זה נזכר בהזמן שנמצא מחדש , שפורסם לאחר מותו של הסופר ושלא נערך על ידיו . באחד הקטעים מתרעם המספר על הטעיות וחוסר העקביות המאפיינים כל התנהגות אנושית . עמדותיהם של בני האדם הן לעולם יחסיות , האנטי דרייפוסאים , למשל , מוכנים לשתף עתה פעולה נגד גרמניה עם דרייפוסאים כגון ז'וזף ריינאך , ולתרץ את פעולתם בנימוקים המניחים לכאורה את הדעת . השכל האנושי יודע להמציא לפי הצורך תיאוריות שונות ומשונות , כגון בדבר נמנעות הנציונאליזציה של הגזע היהודי , שנאת עולם של הגזע הגרמני כלפי הגזע הלאטיני , שעה שהגזע הצהוב זוכה כעת באורח רגעי להשבת כבודו . על מנת לברר באיזו "נציונאליזציה" מדובר , אם בהתאזרחות היהודים בקרב אומות העולם או בכינון לאום משלהם בארצם , יש לפנות לדבריו של לרוי בוליו , שהבחין בין שני אלה ופירש את ה"נציונאליזציה '' של היהודים כשיבת העם לארצו . יש להניח שהקטע בהזמן שנמצא מחדש אכן מתכוון לתכנית הציונית ובא לבקר את הפוסלים אותה . דברים אלה , הנאמרים בכרך האחרון , מניחים מקום לסברה שהיצירה אינ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד