אלברטין איננה

מקורו של ספר זה הוא העתק מודפס שנמצא ביוני 1986 בארכיון אחייניתו של פרוסט , סוזי מאנט פרוסט . לדעת בתה , נטלי מוריק , אמור היה ספר זה להיות הגירסה האחרונה של הספר שפורסם ב . 1925 איזו היא איפוא הגירסה האמיתית ? זו שקבע אחיו , רוברט פרוסט , ושהופיעה בהוצאת גאלימאר , או הגירסה שהופיעה ב 1989 בשם אלברטץ איננה ! גירסה אחרונה זו קצרה בהרבה מקודמתה . חסרים בה כ 138 עמודים של הוצאת לה פלייאד , הממלאים את החלל בין מותה של אלברטין לבין ביקורו של המספר בוונציה . בעמודים אלה מתואר הכאב הגדול מנשוא בעקבות המוות וכן התהליך האיטי של השכחה הנהפכת לאדישות . מתוארת גם התפתחותה החברתית של ז'ילברט סוואן , שעל נישואיה עם סן לו מתבשר המספר בהיותו בוונציה . חסרים עמודים העוסקים בהתנכרותה לזכר אביה , המסבירה את אפשרות נישואיה עם נצר לבית גרמנט . בביקור בוונציה חסרה ההתייחסות המפורטת ליצירות אמנות שהמספר רואה במוזיאונים ולהיזכרותו באלברטין . בסוף חסרים שלושה עמודים המשחזרים שיחות בין המספר ואמו על נישואיה של ז'ילברט עם סן לו ושל העלמה דה אולרון עם בנה של מרת דה קאמברמר והמםתיימים בביקורו של המספר באחוזת ...  אל הספר