אחד הכללים הבסיסיים בהלכה הוא שאישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמה , כלומר , אינה חייבת במצוות שעשייתן תחומה בגבולות של זמן , כמו לשעות מסוימות ביממה או לימים מסוימים בלוח השנה . מבחינה הלכתית כלל זה ממצב את האישה במדרגה נחותה יותר מן הגבר , שאינו פטור ממצוות אלו . יתרה מזו , גם אם מותר לנשים לקיים מצוות אלו ביוזמתן , עדיין יהיה מעמדן ביחס לביצוען רק של " אינה מצווה ועושה , " שהוא נמוך בסולם הערכים הדתי ממעמדו של מי "שמצווה ועושה . " נבקש לבחון לפי ברקוביץ את אפשרויותיה של האישה לקיים מצוות עשה שהזמן גרמה גם אם מעשה זה מזכה אותה רק במעמד "לא מצווה ועושה . " חיוב עצמי של האישה בהלכה התחייבות עצמית של האישה לקיים מצוות שהיא פטורה מהן מעלה כמה בעיות הלכתיות . בעיה ראשונה מתייחסת לשאלה עקרונית , האם פטור גורר איסור , כלומר , האם יש מצוות שעשייתן נאסרת על נשים מעצם היותן פטורות מאותן המצוות . אך גם אם יתברר שאין איסור על האישה לקיים מתוך בחירה מצוות שהיא פטורה מהן , עדיין יש היבטים נוספים הטעונים בירור וליבון . האם רשאית אישה לברך את ברכת המצוות שבה מוזכר בפירוש "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו , " ...
אל הספר