לעומת הדוגמאות שהובאו לעיל של שיכון לקוי מבחינת המיתאם בינו לבין צרכי המשתכן , אפשר להדגים גם מקרים הפוכים , שניתן למשתכן יותר מן הדרוש לו , ללא סייגים נאותים . כידוע , נהנים העולים החדשים מהקלות ומתמיכות שונות , ובין השאר הם זכאים לקבל דירות נאות ורחבות בתנאים נוחים בהרבה מאלה המקובלים לגבי אזרחי הארץ הוותיקים . אין פלא , איפוא , שרבים מהם מכרו את דירותיהם ואת מכוניותיהם ברווח גדול , והיגרו , יחד עם הכסף , לארצות רחוקות . רבים מהם השכירו את דירותיהם בדמי שכירות גבוהים , ודאגו לכך שיוכלו לקבל את הכנסתם בארץ בה הם נמצאים . איני מתכון למתוח בקורת על העולים , כי אם על ממשלת ישראל והסוכנות היהודית , שהתכוונו לעודד עליה והשתקעות בישראל , אך נמצאו מעודדים את העולים לממש את הרכוש הרב שקיבלו כמענק ולרדת מן הארץ . יש להתפלא שתופעה זו לא התפשטה לממדים גדולים יותר . וכך השיכון מעשיר את המשתכן ( גם אם לא מימש אותו כמתואר ) ומרושש את קופת הסוכנות היהודית והמדינה . תופעות דומות קיימות גם בארצות אחרות . מכל הדוגמאות שהובאו ניכר שערכו של שיכון מושפע מן האופי הממוסחר והחומרני של החברה , המזהה את ערכם ש...
אל הספר