יש הבדלים עמוקים בין "שיכונים '' המיועדים לבעלות פרטית לבין אלה המיועדים להשכרה . אך מה שקובע את העומס המוטל על הגוף המשכן , הוא מידת הסבסוד על ידי הממשלה , כמו גם גובה הריבית שעל המשתכן לשלם יחד עם החזר ההלוואות שהוא לווה כדי לרכוש את ביתו , ומשך החזר ההלוואות . כל אלה קובעים את הסכום שעליו לשלם מדי חודש . סכום זה מהווה 30 ° / 0-25 ° / 0 מההכנסה , במקרים הנוחים ביותר ובשיכונים הפשוטים ביותר , אך דיו לפגוע קשות בתקציב המשפחתי של רוב המשתכנים , אשר נמנים עם מעמד השכירים . לכאורה נראה שהבניה להשכרה יכולה לספק מאגר דירות ששכר הדירה עבורן לא יעלה על 35 ° / 0-30 ° / 0 משכר הדירה הרגיל . אך ראיה זו מטעה , שכן באשראי יקר כפי שהוא כיום בישראל ( ובארצות מתפתחות רבות , ( תהיה ההשקעה בדירות עם שכר דירה כזה בגדר הפסד . כדי לקיים את שכר הדירה בגובה סביר , על הממשלה להקצות סבסוד גבוה עד מאוד לשיכון להשכרה . בישראל לא חשנו עד כה בעומס העצום המוטל על המדינה בגין השיכון העממי , עקב הסבסוד הכבד של השיכון והמענקים למיניהם ( כולל מה שקרוי "הלוואה עומדת . ( " הציבור הישראלי מורגל להיות מסובסד , נתמך ומנוהל...
אל הספר