התעניינות באמנות העממית

שינוי היחס לאמנות העממית , ולאמנות הקרויה "פרימיטיבית , " חל רק בסוף המאה ה 19 ובראשית המאה ה . 20 רק בסוף המאה ה 19 התעוררה ההתעניינות של אנשי מערב אירופה באמנות יפן וסין , שדרגת עידונן לא נפלה משל אירופה , ואולי אף עלתה עליה . לאחר זאת נתעוררה תשומת הלב לפיסול האפריקני והפולינזי , למלאכת היד של האינדיאנים באזורים שונים של אמריקה , ולתרבות העממית של אירופה עצמה . חקר המוסיקה העממית הבלקנית והצפוךאפריקנית נעשה על ידי המלחינים ההונגריים בלה ברטוק וקודאי , בראשית המאה ה . 20 חקר האדריכלות העממית והפרימיטיבית החל למעשה בחצי השני של המאה ה , 20 למרות גילויי התעניינות מעטים בראשית המאה , כמו לה קורבוזיה שהתעניין באדריכלות איי הים האגאי , וברונו טאוט שהתעניין באדריכלות העממית של יפן . קדמה להתעניינות זו התפתחות מרשימה של האנתרופולוגיה וחקר התרבויות , שעברה מתיאור התופעות האתניות לגיבוש תיאוריות המגדירות את התרבויות כמערכות מורכבות , בעלות מבנה וצורה דינמיים , המכילות סולמות ערכים , שפע של מסורות ומשמעויות שלא הוכרו עד כה . התפתחות זו ניכרת לא רק בקרב אנתרופולו גים כמו רות בנדיקט , מרגר...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד