למרות מיסוד הבניה העירונית למגורים ועשייתה מפעל להשקעת הון לשם רווח על ידי השכרה , נשארה שיטת ההשתכנות העצמית שלטת ונפוצה בעולם עד היום , בעיקר בכפרים , אף גם בערי שדה קטנות , שהן שלב ביניים בין הכרך המודרני לבין הכפר והעיירה . מבחינת נושא דיוננו חשוב במיוחד לעמוד על אופי ההשתכנות העצמית , העממית , הקיימת בעיקר מחוץ לכרך הגדול . פחות חשובה היא בניית המגורים האינדיווידואלית של העשירים , שאף היא חלק ממערכת ההשתכנות העצמית האוטונומית . תולדות השיכון העממי מורכבות משני פרקים מקבילים : מצד אחד , ההשתכנות העצמית הנהוגה והמקובלת עד היום בשני שלישים בערך מאוכלוסיית העולם . מצד שני , השיכון הממוסד , היזום והמאורגן על ידי השלטון המדיני או העירוני . השיכון העצמי קיים בצורתו הפרימיטיבית והמסורתית בארצות רבות - לא רק במה שקרוי כיום "העולם השלישי , " כי אם גם בארצות מפותחות למדי . בארצות אלו נעשה שימוש לא רק בחומרי בניה טבעיים ונפוצים , כמו עץ , קש , קנה חיזרן , אדמה , אבן וכדומה . בוני ההשתכנות העממית והעניה עושים כיום שימוש בחומרים המיוצרים בדרך חרושתית ומיובאים מרחוק , והדבר מוכיח שבידי שכבות ענ...
אל הספר