תכנון לאומי רב־שנתי של השיכון

הדרישה לשיכון לעולם אינה קבועה . היא משתנה ללא הפסק , כשם שמשתנה מעשה השיכון אשר יוצר מגורים חדשים לסיפוק הדרישה . במדינות שאוכלוסייתן הולכת וגדלה במהירות , אם בשל ריבוי טבעי או הגירה המונית , נאלצות הרשויות העוסקות בשיכון לתכנן את פעילותן שנים אחדות מראש , והממשלות קובעות לעצמן מדיניות שיכון אשר מתחשבת בביקוש אך גם במשאבי המדינה ובסדרי העדיפויות שלה . ניקח לדוגמה את תוכנית משרד השיכון של מדינת ישראל לשנים ' . 1980-1975 תוכנית זו התבססה על ניתוח צורכי השיכון ואומדנם במשך תקופה של שש שנים . צרכים אלה נקבעו על פי גורמים חברתיים שונים , כמו גם הנחות המבוססות על עובדות מן העבר ועל תחזיות שקולות . הגורם העיקרי לביקוש לשיכון הוא גידול האוכלוסיה . אלא שאין הדבר פשוט . לא המספר הכללי של האוכלוםיה קובע , כי אם מספר המשפחות - וליתר דיוק , מספר בתי האב ההולכים ומתרבים במדינה . מספר זה תלוי בריבוי הטבעי שהיה לאוכלוסיה לפני כ 20 שנה , כאשר נולדו רוב המועמדים לשיכון של היום . הוא תלוי במספר העולים , ויש להפחית ממנו את מספר היורדים . הוא תלוי במספר הזוגות הנישאים ( כולל נישואים שניים , שבחלקם מפנים ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד