מבוא

השיכון הוא סוגיה רבת פנים ורבת חשיבות . הוא עניינו של הפרט הזקוק לקורת גג למגוריו , ועניינו של הציבור שצורכי הפרט בתוכו יבואו על סיפוקם וימנעו זעזועים חברתיים . הוא עניינה של המדינה , שהיא המוסד העליון הממונה על ענייני הכלל , אשר קובע מדיניות ודרכי ביצוע כדי לספק את צורכי הציבור בדרכים שאינן כרוכות בנזקים ובבזבוז משאבים . השיכון הוא עניין של מדיניות חברתית , כמו גם של כלכלה לאומית . לפיכך הדיון בשיכון מחייב גישה מערכתית ובחינה אקולוגית אנושית של מכלול ההיבטים והשפעתם ההדדית . שכן בעיות של כמות , של עלות ושל רמת בניה ורמת מגורים מושפעות מהכלכלה , מתרבות המקום והזמן ומהלוך הרוחות בעם . קביעת סטנדרטים ותקציבים לשיכון אינה עניין טכני כספי בלבד . משום כך יש לבחון את הנושא בראיה כוללנית ודינמית , נוסף על הבחינה האנליטית של רכיבי המערכת בפני עצמם . בחיבור זה ננסה למתוח בקורת על הדרכים והשיטות המקובלות בשיכון ולהציע דרכים אלטרנטיביות שתהיינה הולמות יותר את צורכי הציבור . למעשה , הנושא העיקרי של חיבור זה אינו גילוי שיטת השיכון היעילה ביותר או ניסוח שלה , כי אם שחרור האזרח מכפיה ומתכתבים והפיכת...  אל הספר