א . החקלאי הפרובינציאלי המתגאה בפרי גנו שירו של ביאליק "מלן גארטן" " ) גני ( " הוא מונולוג דרמטי כמו-עממי , "שיר התפארות" בן 180 שורות קצרות , שבו מציג יהודי פשוט ונלהב את גנו המפואר - רב הפארות ורב התפארת - שאין כמוהו ליבול וליופי בכל העיירה כולה 'כ" ) זאג אייך , איינער אין דעם שטעטל" = 1 אחד ויחיד בכל העיירה , [ על משקל "איינער אין דער וועלט" = 1 אחד ויחיד בכל העולם , [ שהרי העיירה בעבור איש העיירה הפרובינציאלי כמוה כעולם ומלואו . ( מונולוג זה - מפגן וירטואוזי של "עממיות" בלתי מאולצת , הכתוב בטכניקת 1 "הסקאז" - הוא שיר קליל וטריוויאלי לכאורה , משופע בתיאורים פלסטיים עתירי פרטים מוחשיים של מיני פרות , ציפורים , מאכלים , מגדנות ומעשי תרגימה . ככל שהמונולוג מתארך ומרבה אומר ודברים , כן הולך ומתגלה לנגד עינינו דוברו הזחוח כטיפוס קרתני וקטן השגות : רברבן צר אופק , נהנתן מדושן עונג ; אדם שאין לו דבר עם הלמדנות המסוגפת של בית-המדרש הישן , או עם האינטלקטואליזם האנין של "קריית ספר" העברית . יתר על כן , אין לו דבר וחצי דבר גם עם הפולמוסים הציוניים הסוערים של התקופה שהדיהם הגיעו אפילו אל הנידחו...
אל הספר