שטחים שהוגדרו כ"אדמות הנציב העליון" היו אדמות ממשלתיות משכבר הימים שעברו משלטון לשלטון , מהתורכים לידי הבריטים ומהם לידי מדינת ישראל , והן שימשו , למעשה , שטחי מרעה משותפים או היו מיועדות לצורכי הפיתוח של הכפרים . עם הקמת המדינה לא ניתן היה לרשום אדמות אלו על שם כפר זה או אחר , כי בדרך כלל לא היה לכפרים אלה מעמד מוניציפלי מוכר על פי החוק בתקופת המנדט , ומכיוון שכך לא הייתה אפשרות חוקית להעביר אדמות אלו לידי הרשויות המקומיות הערביות שהוקמו לאחר קום המדינה . על רקע זה התגלעו סכסוכים ומריבות בין כפרים ערביים לבין ה"מנהל למקרקעי ישראל , " ואלה לבשו לא פעם אופי של מאבק ציבורי . לדוגמה : בכנס אנשי ציבור ערביים מאזור ה"משולש" במארס 1977 הועלתה בעיית יעדן של "אדמות הנציב העליון לטובת הכפר , " שלאחר המלחמה הועמדו לרשות ה"מנהל , " וכתגובה לכך החלו לנקוט צעדי מחאה נגד מדיניות קרקעית זו . אך היו גם מקרים שבהם ה"מנהל" הגיע להסדרים עם רשויות מקומיות ערביות , זאת כדי לעזור בפתרון המצוקה של שטחי בנייה בכפרים , למשל ההסדר שהושג עם המועצה המקומית בכפר איכםאל , לפיו היו תושבי הכפר יכולים לרכוש חלקות קרקע...
אל הספר