החוף של דרום השרון הוא מצוקי וישר וחסר מפרצים ומעגנים טבעיים . בתקופת המקרא שימשו כערי נמל תל גריסה ותל קסילה , השוכנות לצד אפיק הירקון , שבו עגנו הספינות , וכן תל מיכל . אמנם לא נמצאו בו שרידי מעגן , אולם אופיו , מיקומו וממצאיו מעידים על כך . מהתקופה ההלניסטית ואילך היתה אפולוניה עיר הנמל של דרום השרון , ומצוי בה מעגן טבעי גדול מדרום לנמל הצלבני , המשמש את סירות הדייגים עד היום . את פריחתה של אפולוניה יש להסביר , בין היתר , גם בכך , ששימשה מרכז לשיווק תוצרת חקלאית ( בעיקר יין ושמן ) ומוצרי מלאכה מדרום השרון וממערב שומרון . היא שימשה גם נמל ליבוא סחורות לתושבי האזור . אפולוניה שירתה אזור ביניים בין נמל יפו , שהיה קשור לאגן נחל איילון ולאזור ירושלים , לבין נמל קיסריה , ששירת את צפון השרון וצפון שומרון . על תפקודה זה של אפולוניה מעידות דרכי הרוחב שהובילו אליה . כלי יבוא רבים מתקופות שונות , שנמצאו בחפירות בעיר ושמקורם במרכזי הייצור הגדולים באגן המזרחי של הים התיכון , ומכלול המטבעות המגוון , מעידים על חיי המסחר בעיר ' . רחוב השוק הארוך מהתקופה הערבית הקדומה , שנחשף במרכז העיר ותואר 72 בפר...
אל הספר