היות שההתפשטות הרבה של היישוב חלה במאות - 'ד ח' לסה '' נ , ורוב הממצא הוא מתקופה רו מתייחס הדיון בפרק זה בעיקרו לתקופות הביזאנטית והערבית הקדומה . 1 ברור עם זאת , שחלק מהתמונה מתייחס גם לתקופות קדומות ומאוחדות יותר . לאור הממצא הרב הקשור בכלכלה , בהתיישבות , במינהל ובדרכים , ובעניין שבניתוח הממצא , הופרד הדיון בהם מתיאור הממצא לתקופותיו ורוכז בפרק נפרד זה . הדיון מתבסס על הממצא הארכיאולוגי והמקורות ההיסטוריים , שנסקרו בפרקים הקודמים , על יסוד הרקע הגיאוגראפי ותוך שימת דגש על ההיבט האזורי . התגבשותו של מערך יישובים כה צפוף , בעיקר במאות - 'ו ח' לסה"נ , הפרוש על פני שטחים נרחבים שבחלקם לא יושבו קודם - חיב , ללא ספק , את הרחבתו של הבסיס הכלכלי לקיום התושבים . הדבר הושג על ידי הכשרת שטחי חקלאות חדשים , תוך ייבוש ביצות ופיתוח שיטות חקלאיות , המתאימות לאדמות החול האדום שיושבו לראשונה ; וכן על ידי עיסוק נרחב במלאכה , תעשייה וייצור חקלאי , שסיפקו הכנסה מעבר לזו שניתן להפיק במישרין מן האדמה החקלאית .
אל הספר