המאנייריזם הופיע בשלב כה מאוחר של חקר תולדות האמנות שפסק הדין הזלזלני , המקופל בעצם השם הזה , עדיין נחשב לעתים קרובות כהולם את תוכנו , וממילא מתקשים מאוד לגשת אל הסגנון הזה בלא משפט קדום כאל קאטיגוריה היסטורית גרידא . אשר ליתר השמות שניתנו לסגנונות היסטוריים , כגון ג 1 תיקה וריניסאנס , בארוק וקלאסיציזם , הרי הערכתם המקורית , אם חיובית ואם שלילית , כבר נשתכחה לחלוטין , ואילו לגבי המאנייריזם מורגש עדיין היחס השלילי במלוא תקפו , ולפיכך ק 1 ומה עלינו להתגבר על התנגדות פנימית מסוימת , עד שאנו מוצאים עוז בנפשנו לכנות את האמנים ואת הסופרים הגדולים של תקופה זו בשם "מאנייריסטיים . " לא נצליח לעצב קנה מידה , היפה ^ מחקר ההיסטורי של חזיון זה , אם לא נפריד הפרדה גמורה בין ה"מאנייריסטי" ובין המלאכותי בעלמא . מושג המין ומושג האיכות שיש כאן להבדיל ביניהם , אמנם חופפים זה לזה לאורך כברת דרך מסוימת של התפתחות , אבל מבחינת מהותם כמעט שאין שום דבר משותף ביניהם . התפיסה הרואה את האמנות הבתר קלאסית כתהליך של ירידה ואת הדרך המאנייריסטית של האמנות כשיגרה נוקשה , המחקה מתוך שיעבוד את האמנים הגדולים — תפיסה זו...
אל הספר