בנימין ניצב לפני היעדר האפשרות לעגן את החוק ולפני האי אפשרות המוחלטת להפריד את החוק מן האלימות . אך במקום להציע מוצא מושגי מן המבוי הסתום , הוא הניח כנתון את הדבר שעליו צריך היה לחשוב . "אלימות אלוהית" הוא השם שנתן בנימין לכוח , לאירוע , לרגע בזמן ולסוג של טמפורליות אשר חומקת מן ( ומתגברת על ) האימננטיות של הכוח הפוליטי ומן ההכתמה הקבועה של החוק על ידי אלימות . בנימין המציא דמות שאמורה לייתר את עמדת הריבון ולחרוג מעבר לה ללא העמדת פנים של סגירה - ( closure ) אם של התחום הפוליטי ואם של ההיסטוריה כולה . החריגה הזאת משכינה צדק , אך מתחוללת באמצעות אסון : "האלימות האלוהית משמידה חוק וגבולות ; היא מכה מבלי לאיים וקוטלת בלי לשפוך דם 142 . " הן הצדק והן האסון אינם מעשה ידי אדם , וההכרעה אם אלימות אלוהית אכן התרחשה ואם צדק אלוהי אכן נעשה נותרת כאמור מעבר לגבולות ההבנה האנושית . אי הבנה באשר לגבול הזה וניסיון לממש אלימות אלוהית באמצעים אנושיים יגרמו בהכרח לאי צדק ולאמונות נוספים . האלימות האלוהית אינה קטגוריה שנועדה לתיאור אירועים היסטוריים מזוהים ומוכרים ; הדימוי שלה הוא הדרך להותיר את הטרנסצנ...
אל הספר