ב. קדושה, חוק וזמן

הקשיים שיוצר המודל התיאוקרטי הקדום גלויים לעין : מנקודת מבט אנושית אלוהים הוא שליט קפריזי שאלימותו בלתי צפויה , חסרת רסן , מכלה כול , מאיימת שוב ושוב בחיסול גמור של הקהילה הפוליטית ואפילו של האנושות כולה . מודל זה אינו מתווה את הדרך לחיים שיש בהם מידה סבירה של סדירות וביטחון , לאורח חיים שבכוחו למנוע מראש את ההתפרצויות האלימות ולרצות את האל כשהן מתרחשות . על פי רוב , ההתפרצויות האלימות המתוארות במקור היהוויסטי בספרי בראשית , שמות ובמדבר אינן מוצגות כתגובה להפרת חטא ידוע - וגם כאשר החטא ידוע הפגיעה איננה מצטמצמת לחוטאים . "הנגף" מהפשט במרחב בלי הבחנה , ולהפסקתו נדרשת פרקטיקה פולחנית שאמנם מבססת את כוחה של האליטה השלטת אבל ספק אם היא תורמת לסמכותה ; שכן משה ואהרון מסוגלים לעצור את המגפה אבל הצלחתם נראית כמעט מקרית . הם אינם מסוגלים לנהל את המגפה לפי עיקרון מפורש כלשהו או להעניק לה משמעות בדיעבד , לבד מעצם ייחוסה לחטא שקדם לה , והם אינם יכולים להשתמש בה כדי לבסס סדר פוליטי . בפרשת העגל הכתוב מתאר בהרחבה את כינון סמכותו של משה אחרי התפרצות האלימות ( שמות לג , ( ללמדך שהאלימות לבדה אינה בסי...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד