2. מתודה של קריאה ופנומנולוגיה של שלטון (אלוהי)

אלימות תפורש כאן במובן צר , בתור כוח הפועל על גופים , על מבנים ועל פני שטח מעוצבים ( תוואי קרקע , נופים , ( פוגע בהם , פוצע , מפרק , הורס או מחסל . 26 בגלל רוחב היריעה וקוצר הזמן נאלצתי לדחות בשלב זה את הדיון בדמות השלטון האלוהי בספרי הנביאים ובספרות החוכמה , ואני מקווה לשוב אליו בקרוב . אותם . כשיידונו צורות אחרות של הפעלת כוח תובלט זיקתן לאלימות : איום יתפרש באלימות כבושה , שהתפרצותה מושהית והיא אמורה לכוון , להדריך או למנוע מעשים כדי לבטל את ההתפרצות ; זיכרון האלימות יתפרש כחותם של אלימות בגוף ובנפש שאמור לפעול כאיום מופנם . האלימות תובן תמיד בזיקה למה שאמור להגביל אותה : סדר קיים , חוק מובלע או מפורש , רחישת כבוד והכרת ערך . התפרצות של כוח טבעי שמוגבל רק על ידי כוחות טבעיים אחרים לא תיחשב אלימות . החוק עצמו יתפרש כתחליף לאלימות ובמנגנון לתיעול ולניהול שלה . מתוך כך ברור שהאלימות האלוהית תפורש כאן בהקשר שלטוני פוליטי , ובמובלע או במפורש גם בהקשר מוסרי . כשלהתפרצויות האלימות אין הקשר שלטוני ברור , היעדר תווי מתאר ברורים של המשטר האלוהי יתפרש כעדות לפגם במצב השלטוני המתואר בטקסט - ול...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד