לפניכם שני חיבורים על האסונות של אלוהים : אלה שהוא חולל , ואלה שהיה יכול למנוע . באסון כוונתי כאן לאסון המוני , אירוע שבו נזרעים חורבן והרס בהיקף גדול , שבו נפגעים המוני בני אדם ובעלי חיים אחרים , רכוש רב מושחת ונהרסות סביבות חיים שלמות . הכושר לחולל אסונות כאלה יוחס לאלים מאז ומעולם ; ייתכן שבני האדם דמיינו אלים כדי להסביר לעצמם מדוע אסונות כאלה מתחוללים . אלוהים - האל המונותיאיסטי , אלוהי אברהם יצחק ויעקב , אלוהי היהודים , הנוצרים והמוסלמים - אינו יוצא מכלל זה . מן הסיפורים הראשונים ועד לסיפורים האחרונים שסופרו עליו נקשרה דמותו באירועים קטסטרופליים שבהס נפגעו המונים . עד עצם היום הזה , בכל פעם שמתרחשת קטסטרופה נמצא מישהו שקושר אותה לכוונה של האל , למעשה מכוון או למחדל שלו . מאז סיפורי המקרא , גרימת אסונות מופיעה כדרך פעולה עיקרית או אפשרית של אלוהים ; וגם בסיפורים האחרונים על אסונות בני זמננו - גם אם הם מעשי אדם מובהקים , אסונות טכנולוגיים או משטריים - יימצא תמיד קול המבקש הסבר תיאולוגי , או תובע תשובה משמים ריקים , או מציע פירוש שקושר מחרש , כך או אחרת , בין האסון לאלוהים . ספר זה מ...
אל הספר