בין מסורת לבין חידוש קושיות ותירוצים צורת הדיון העיקרית בתלמוד היא העימות האמוראי : ויכוח בין אמוראים , שבמהלכו מביאים שני הצדדים מקורות תנאיים כראיות לאחת הדעות או כקושיות על הדעה החולקת . בספרות המאוחרת מכונים שני המתווכחים ( שלרוב הם אלמונים ) מקשן ותרצן . קושיה על דברי אמורא נקראת גם תיובתא ( תשובה , ( במשמעות של " השבה על דבריו ; " כלומר הסתייגות מדברי אמורא . מספרם של עימותים אלה גדול כמעט פי עשרה ממספר העימותים התנאיים . זהו ציר המתח העיקרי של התלמוד : בין המסורת התנאית לבין הרעיונות החדשים ( או השונים ) של האמוראים . כאן מגיעה החדשנות התלמודית לשיאה . המתח בין המסורת התנאית לבין החדשנות האמוראית נפתר בדרך כלל בעזרת פירושים חדשניים " ) תירוצים ( " למקורות התנאיים , כדי להתאימם לתפיסות של האמוראים . בפרק זה נכיר את דרכי הקושיות והתירוצים , ונעמוד על הפוטנציאל שלהם לקידום פתרונות יצירתיים לבעיות בימינו . מהי קושיה ? בתלמוד מציגים קושיה לאמורא על ידי הבאת מקור תנאי ( משנה או ברייתא , ( הקובע הלכה המנוגדת לדעתו של האמורא . הקושיה מסתמכת על הנחת היסוד של התלמוד שאמוראים אינם רשאים לח...
אל הספר