שלושה הם המוקדים בספר זה . א . ברצוני לעמוד על מקומה של יהדות מזרח אירופה על שתי לשונותיה , עברית ויידיש , בתוך המערכת התרבותית . זאת משום שסיפור הפרעות והפורענויות התרחש בעיקר שם , ומשום שיהדות זו בחרה דווקא בספרות , על סוגיה השונים לבטא את תגובותיה : בשירי עם ובקינות , בסיפור ובסיפורת , במחזה ובחזון נבואי . הספרות נעשתה תוך זמן קצר לאמצעי ביטוי חשוב בקרב עמנו וגם כלי הגנה בעת משבר . יש לתמוה על איכותה ועל כמותה של הספרות אשר נוצרה מאז שנות ה 80 של המאה התשע עשרה , ועל המאמץ העצום שנעשה לשמור את זיכרון הדברים בצורה המשוכללת ביותר . אותם סופרים , כגון איסאק באבל , ש' אנסקי , איציק קיפניס , פרץ אופוציינסקי ולייב גולדין - שלחמו וחוו את אותה תקופה - גם הנציחו אותה לדורות , ויצירות מופת נכתבו גם על ידי אמנים גדולים , אשר לא חזו מבשרם אותה תקופה - כגון מנדלי , שלום עליכם , ל' שפירא וש"י עגנון . אלה ואלה , ורבים אחרים , מהם ידועים ומהם ידועים פחות , יופיעו כאן לראשונה זה ליד זה וזה לעומת זה , כדי להאיר את היחס בין שתי הםפרויות . באופן פרדוקסאלי , קל יותר לציין דברים שבין עברית ליידיש בספר ש...
אל הספר