פרק ד. הרדר וראשית הספרות העברית החדשה

11 * על ספרו של יוהאן גוטפריר הררר , Vom Geist der Ebmischen Poesie שראה אור בשני חלקים בשנים , 1782 / 3 שמחו משכילים יהודים בגרמניה . ובעיקר הסופרים שביניהם , כשם ששמחו על יצירותיו של לםינג שעסקו בנושא היהודי ( ראה להלן . ( הרדר היה להם הומאניסט גדול אשר פתח לתרבות הגרמנית בתקופתו את שערי תרבותם ומורשתם במלוא גדולתם וניפץ דורות של אמונות ודעות קרומות . ליהודים פתח עצמם שערים חדשים להבנת שירת המקרא כספרות נעלה ; ורבים וטובים הושפעו ממנו . אמנם לא תמיד היתה דעתם נוחה מפרשנות המקרא שלו , שהרי ככלות הכול היה תיאולוג פרוטסטאנטי מאמין , אבל "האינטרס הדתי הביא לידי אינטרס אנושי" - והוא שנשא חן בעיניהם . בספרו הראה הרדר לעולם , שהתנ"ך הוא בגדר עדות למעמדו הגבוה של העם היהודי בתחומי הטעם וההתפתחות , כשם שגאל את המקרא מתפיסות , שנראו בעיני היהודים כ'אנטי מקראיות' וחשף את היסוד הספרותי אסתטי שבו : Herder's Zeitgenossen wuBten es ja kaum , daB die Bibel auch ein Poetisch- Schones Buch sei ; den Ortodoxen war sie ein Arsenal , a us dem sie Waffen zur Vertheidigung der Dogmcn holten [ ... ]; und de...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

אוניברסיטת תל-אביב. המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה ע"ש פורטר