ספת החדש של ש . צמח * הוא בדומה למרבית ספריו שבתחום הביקורת , אסופת מאמרים , שנכתבו בהפרשי זמן גדולים , החל מ 1914 ועד לשנות ה . 60 הכינוס , משמעו לגבי צמח - נטילת אחריות לדברים שאמרם בעבר ; ואפילו אינם מבטאים עוד את דיעותיו של המחבר בהווה , הריהו בא לכנסם ו"לפתחם בדרך זו לרבים . " עם זאת מבטא מעשה הכינוס גם את הרצון לבאר שעתם ומקומם של מאמרים , שכבר זכו להתפרש באופנים שונים על ידי מבקרים בני משמרות שונות , ולחשוף את הכוונה האמיתית ששוקעה בהם . ואכן , ראוי היה הספר להידפס אפילו רק בשל המאמרים "בעבודות ההווי" ו"ההיאך הפיוטי" עם ההסברים המצורפים להם . עיקר טענתו של צמח בהסברו למאמרו "בעבותות ההווי , " שבו הוא קורא לשיחרור הסיפור העברי החדש של ראשית המאה "מעבותות ההווי" בנוסח מנדלי , הוא - שלא היה בו משום מאבק של דורות בספרות , אין בו משום עמידה של צעירים כנגד זקנים . "קולו המורם , " מקורו בתקופת המהפיכה הנסערת שבה נכתב , והרעיונות אינם משותפים ל"דור צעיר" ומורד , אלא מקורם ב"דאגה לספרות העברית ועתידרתיה , " רעיונות שהביע כבר שנים מספר קודם לכן . יתר על כן -." התביעה שתבעתי - כבר הגיעה ...
אל הספר