ההגדרה העצמית של נשים חרדיות באמצעות דפוסי החשיפה לעיתונות החרדית

רבקה נריה בן שחר מאמר זה עוסק בדפוסי הצריכה של עיתונות חרדית בקרב נשים חרדיות . הטענה המרכזית המובאת במאמר היא שעיתונים חרדיים ממלאים לא רק את הפונקציות התקשורתיות של סיקור , תיאום , המשכיות , בידור וגיוס , אלא יש להם תפקיד חשוב ומשמעותי של הגדרת זהות . בחירת העיתון , קנייתו , קריאתו , העברתו לקוראים נוספים והשיח עליו משמשים עבור נשים חרדיות כלי להגדרה עצמית קבוצתית מורכבת , הכוללת את החברה החרדית , את הבית החרדי , את המשפחה החרדית ואת האישה שקוראת את העיתון . בחברה החרדית בישראל של ראשית האלף השלישי רואים אור יותר משלושים עיתונים . העיתון , ככל אמצעי תקשורת ההמונים , הוא כלי מודרני , וככזה היתה החברה החרדית אמורה להסתייג ממנו ולהתנגד לקיומו ולצריכתו , ואכן כך הגיבו מנהיגים אורתודוקסים לעיתונות היהודית בשנות השישים והשבעים של המאה ה . 19 לעומת זאת , החברה החרדית בת זמננו משתמשת בטכנולוגיות המודרניות כדי להפיץ את התכנים והמסרים החשובים לה ( בלונדהיים וקפלן ; 1993 קפלן , ( ב 2006 ואכן הרב יצחק מתתיהו טננבוים , עורך המודיע , הצדיק את ייסוד העיתונים החרדיים כאמצעי של " ויגזל את החנית מיד ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד