ד . 1 . הקדמה כבר אמרנו שהמתרגמים את המקרא לערבית-יהודית , בין רבניים בין קראים , תרגמו את המונח ' יומם' במקרא ל'נהאר , ' מילה שגורה בערבית , המציינת את זמן האור ביממה : ' הישארות היומם היא עד אשר לא תהיה חשכה . ' גם כאשר הבינו את המילה ' יום' במשמעות של ' יומם , ' תרגמוהו תמיד ל'נהאר . ' הרבני אבן כמונה מסביר לקוראיו שהמילה ' יום' יש שהיא כוללת את הלילה , ויש שאינה כוללת את הלילה , ופירושה אז ' יומם' ( נהאר ) בלבד . לדבריו בעברית יש מילים רבות הדומות למילה זו . שלא כ'יום' ה'יומם' חד-משמעי . אומר לוי בן יפת : ' ומע' = ) משמעות ) 150 רמב"ם , משנה תורה , זמנים , הלכות שבת , ה , ד . על בין השמשות באשכנז ראה : סולוביצ'יק , היין , עמ' . 326 151 תלמוד בבלי , שבת לה ע"ב . 152 משנה , שבת , ב , ז . ראה : תא-שמא , תוספת שבת , עמ' . 311 153 רמב"ם , משנה תורה , ספר אהבה , הלכות מילה , א , יב . 154 יפת בן עלי , פירוש לאיוב לז , יט-כ , כ"י ניו יורק , , 3355 דף 100 ב : '' בקא אלנהאר חתי לא יכון ט'לאם . ' 155 לעיל , הע' , 22-19 , 14-12 ועוד דוגמאות רבות . 156 אבן כמונה , חילוקים , עמ' . 137
אל הספר