עגנונית, הזזית, שלונסקאית וכו'

מהי לשון מופת ? הכול תלוי במשמעות שאנו מייחסים למלה מ ו פ ת . אם באומרנו סופר מופת , ספר מופת , ספרות מופת , לשון מופתית אנו מתכוונים לסתם הלל ושבח , ליוצר יחיד סגולה , שמשכמו ומעלה , ליצירה מופלאה , ש'אין כמוה , ' וללשון ולסגנון יפים או יפהפיים , מובהקים , חד פעמיים — כי אז הזז הוא ס ו פ ר מ ו פ ת . וכמובן , עגנון הוא ס ופר מ ופת . ו'טיל אולנשפיגל , ' 'קולא ברניוך וסיפורי יצחק בבל , בגרסתו העברית של שלונסקי , הם ת ר ג ו מ י מ ו פ ת . אבל אם אנו תופסים את ה # ם מופת ואת התואר מופתי כפשוטם , היינו בבחינת דוגמה שראוי ללמוד ממנה ולחקותה — ספק אם אפשר להשיב על השאלה בחיוב . עגנון לא ייסד אסכולה , לא העמיד תלמידים , לא הניח אחריו יורשים : לא בתור מספר ולא כבעל לשון . הוא הדין בהזז , והוא הדין בשלונסקי הפרוזאיקן או מתרגם הפרוזה . ודב סדן , ייבדל לחיים ארוכים , מסב אל שני שולחנות גבוהים ; הוא זקן הסופרים העברים וזקן הסופרים היידיים , והוא מורנו ורבנו , כי רבות למדנו ממנו בחקר הספרות ותולדותיה , אך העברית שלו היא ל ש ו ן מ ו פ ת רק בהוראה הראשונה של המושג מופת , כלומר מצד הייחודיות , הח...  אל הספר