בפרק הקודם הצגתי את הנטייה המושגית והמיצגית של אהרון , אבל אי אפשר להשלים את הסקירה מבלי להידרש ל"אמנות הגוף , " אותו חלק מעולם המיצג שבו הופך האמן את גופו למרחב של הפעולה האמנותית ולמושא שלה . אמנה כמה דוגמאות בקצרה , מבלי להיכנס לפרשנות : * החל משנות השבעים האמן האוסטרלי סטלרק תולה את עצמו שוב ושוב בקרסי דייג הנעוצים בבשרו . ( 1970 ) Reading Position for Second Degree Burn ^ * שוכב דניס אופנהיים במשך חמש שעות בשמש , כשספר פתוח מונח על חזהו החשוף . "אני מניח לעצמי להיצבע , " הוא מסביר , ... " עורי הופך לפיגמנט ... לא רק שהעור מחליף גוון , התהליך נרשם ברמה החושית . אני חש את פעולת ההתאדמות . " ( 1971 ) Five Day Locker Piece-n » כולא כריס ברדן את עצמו - במחווה משלו להודיני - למשך חמישה ימים בתא להפקדת חפצים . ה"בודי ארט" הוא לטעמי , התגלמות המיצג . הוא מכיל את כל הסתירות שגרמו להופעתו : מן הרתיעה ממסחור היצירה - גוף האמן אינו עומד למכירה - ועד לרתיעה מחיפצון האדם ; אמנות הגוף מממשת את החיפצון ויוצאת נגדו בעת ובעונה אחת . הגוף הוא יותר ישיר ופחות מנוכר מכל אובייקט אחר . לרעיונות המגולמים...
אל הספר