פרק שלישי: ריאליזם פסיכולוגי

דבורה בארון , אלישבע ביחובסקי , לאה גולדברג א . אמנות הצמצום בפרשיות כל מי שבא להעריך הערכה נכונה את מפעלה הספרותי של דבורה בארון איננו יכול להתעלם ממידת הצמצום החולשת על יצירתה . קודם כול בולט ההיקף הכמותי שאיננו רחב , כל סיפוריה מכונסים בקובץ אחד , פרש רת , ובצירו הספר מאמש הבא להשלים את אחד הסיפורים שבקובץ הראשון , ונוספו בו שלושה סיפורים קצרים . גם הסיפורים עצמם חתומים בחותם הצמצום . אין הסופרת מתכוונת להאיר בהם אפיזודות קצרות או צילומי רגע , משום כך אין לראותה כשייכת לבית מדרשם של כותבי נובלות או רושמי רישומים קצרים . פניה לסיפור השלם , אך למרות המסגרת העלילתית השלימה שבתוכה נתון הסיפור , מתקצרים ממדיה של ידיעתו החיצונית . רק מבחינת מידותיו נשאר הסיפור של בארון קרוב לנובלה או לתמונה ספרותית קצרה . בארון לא כתבה אף רומאן אחד בעל היקף . אמנם הסיפור "מאמש" הוא המשך לסיפור "לעת עתה , " ושניהם היו יכולים להצטרף למסכת מקפת , אך גם יצירות אלה מפוצלות פיצול פנימי . הן מחולקות לחוליות שכל אחת מהן קשורה באחרת בקשר רופף . רק הסיפור "מאמש" מתחלק לעשרים ושלושה פרקים , שלכל אחד מהם נושא משל עצמ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד