חירות וגאולה

[ א 1 יוסף קלוזנר עמד על התופעה , שהתחייה ההיסטורית של האומה היהודית קשורה במידה רבה ביחס חדש אל ערכי העבר . אין להסביר את האפותיאוזה של החירות המדינית ביצירותיהם של מחזאים עבריים אלא על רקע ההתהוייות בהווה , כשם שאין להבין את הקונפליקט שבין כיסופי חירות מדינית ורוחנית לבין כוחות משמרים שכנגד אלא על רקע זה . אם האפוטיאוזה של החירות מציגה את הדברים בעיקר מתוך העמדת היחס שבין יהודים לגויים , מוצג הקונפליקט הרוחני , שרעיון זה טומן בחובו בעולמם של ישראל , על רקע מאבקים פנימיים . שתי הסתעפויותיו הדראמאטיות של הרעיון האחד עומדות בסימן השפעתו הרוחנית של מ . י . ברדיצ'בסקי . באחד ממאמריו אנו שומעים : 'הנהו בריוני יתירים היו בוודאי על בעלי שמונה עשר דבר . הסיף היה יתר על הספר ; אלה שנפלו על חרבם היו יתירים מאלה שנמלטו מבין ההומות וטמנו את עצמם בארונות מתים ... שמשון שאמר תמות נפשי עם פלשתים הוא גדול משמשון שהיה נמלט עיוור .- ' . .. ובת קול של דברים אלה נשמעת הן בדבריו של אבא סיקרא במחזה של נ . ביסטריצקי ( -1896 ) 'בליל זה / שנדפס בירושלים בשנת , 1935 והן במחזותיהם המוקדמים יותר של מ . פונר ואחר...  אל הספר