הים הציוני: סימבוליזם ולאומיות בשירה העברית המודרניסטית

חנן חבר " מודל ימי : " במרחב המחורץ כמו במרחב החלק יש כמובן נקודות , קווים ומשטחים ( גם נפחים , אבל את זה נותיר לעת עתה בצד . ( אלא שלקווים , למסלולים , שבמרחב המחורץ , יש נטייה להיות כפופים לנקודות : הולכים מנקודה לנקודה . בןמרחב ] החלק , זה הפוך : הנקודות כפופות למסלול . כבר אצל הנוודים היה הווקטור בגד-אוהל-מרחב של החוץ . זו כפיפות המגורים לדרך , ההתאמה בין המרחב של הפנים למרחב של החוץ י האוהל , האיגלו , האונייה . ב [ מרחב ] החלק , כמו במחורץ , יש תחנות ומסלולים ו אבל במרחב החלק , המסלול הוא שמוביל לתחנה . גם כאן הדגש הוא על המירווח , המירווח הוא העצם ( מכאן הערכים הריתמיים , Deleuze & Guattari [ 1980 ] 1988 : 478 ) . ( מצרפתית אריאלה אזולאי ) א . תרבות הגמונית ללא ים העם העברי העלה את מעללי-ים שלו על אחד העמודים המזהירים ביותר בספר תולדות הימאות של עמי הים התיכון ; בימי קרם שלט הצי העברי על ים ואוקיינוס , וכן היתה מסורת מפוארת ליורדי-ים עברים , והיו גילויי רומנטיקה ושירה ואגדות-ים עבריות . אכן , יש מקום לסברה , כי אגדות ה"איליאס" וה"אודיסיאה" מבוססות על העתק מ"לוג-בוק" ( יומן ימי )...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד