בחלקו הראשון של 'יצר ויצירה' מטפל המחבר בתחומה זה של הספרות האירופית' אשר בסופה של המאה התשע עשרה התחילה פורשת מן הדרך הריאליםטית ההומניס טית באמנות ונפנית ל'אםכולות החדישות / טעמם הספרותי של בלזק , טולםטוי זולה' איבסן שוב לא הניח את דעתם האמנותית ' של משוררים' מספרים' דראמאטורגים של הדור החדש' אשר נתלבט במשמעות החוויות של 'סוף המאה' וחתר לחדור לנפשה של המאה העשרים . השפעתו של בודליר הצרפתי ' בעל 'פרחי הרוע' ' הלכה הלוך והתבלט בכל הספרות האירופית הגדולה : בצרפת' ברוסיה , בגרמניה' באנגליה—ומהן הועברה גם לספרותה של אמריקה . השפעה זו כל עיקרה נעוצה בשאיפת האמן לפרק מעל יצירתו את שעבודה הסוציאלי המוסרי כדי לפתוח פתחים ' לדחפי נפשו אשר יתגלמו בעבודתו האמנותית האםתטית' שאינה מותנית בתנאי הסביבה ופסק דין של טוב ורע לא יהא חל עליה . תנודה אםתטית אינדיווידואליםטית זאת התאמרה בימים ההם לקעקע את רוב בניינה של המחשבה הליבראליםטית שעליה נלחמו טובי כוחותיה של המאה התשע עשרה . כי הלא הריאליזם האמנותי בעצם מסמל היה את האידיאולוגיה הדימוקראטית גם של הליבראליזם המערבי וגם של הסוציאליזם 'המדעי' שהיה ' ה...
אל הספר