מחבר:

שנת ההוצאה: תשנ"ו, 1996

מילות מפתח: ארץ-ישראל; ארכיאולוגיה; היסטוריה של ארץ-ישראל; ארץ ישראל; א"י; אי; א.י.; א. י.; Land of Israel; חפירות ארכיאולוגיות; עתיקות; היסטוריה של ארץ ישראל; הסטוריה של ארץ-ישראל; הסטוריה של ארץ ישראל; ארץ-ישראל - היסטוריה; ארץ-ישראל - הסטוריה

הספר מוקדש למחקר הארכיאולוגי של ארץ ישראל והמתבסס על המאמרים ותמונות הצבע שהתפרסמו בעיתון 'במחנה" ועודכנו לקראת הופעת הספר. בספר חמישה שערים המייצבים את המגוון הנופי של הארץ ואת הקשר שבין הנוף לאדם כפי שהוא מוצא את ביטויו בממצא הארכיאולוגי : שער ירושלים , שער ההר, שער העמקים, שער הים ושער המדבר . אל הספר

נושא/נושאים: , ארכיאולוגיה והיסטוריה

תוכן הספר:

• דרך ארץ אבן חרס ואדם

• פתח־דבר

• תוכן-העניינים

• שער ירושלים

• עיר דוד ירושלים הכנענית והישראלית

• ו שבר של כן פולחני מן המאה העשירית לפנה"ס (תקופת דוד ושלמה‭,(‬ שנתגלה בשטח ‭.G‬בשבר נראית דמות גבר ערום בעל שערות ארוכות או כובע־נוצות וזקן מחודד.

• 2 צורתה של גבעת עיר דוד היא כעין משולש, אשר בסיסו בצפון וקודקודו בדרום.הבסיס הוא החומה הדרומית של הר הבית;הצלע המערבית של המשולש היא "הגיא המךקזי‭,"‬ המפריד בין הר ציון לבין עיר דוד.הצלע המזרחית של המשולש היא נחל קדיון,המפריד בין הר הבית וגבעת עיר דוד לבין הר הזיתים והגבעה שעליה נמצא כפר השילוח. התמונה: צילום אוויר, מבט מדרום לצפון. במרכזה,שטח שנחפר על־ידי ליימו?ד וייל.שני הפתחים הנראים זוהו על־ידיו כ"קברי בית דוד‭."‬לתיאוריה זו אין סימוכין רביס.מימין למבנה בעל הגג האדום מצויים שטחי החפירה שבה ע

• ו שטח ‭nnnn.G‬ לברוש נראה מבנה אבן מדורג ומשופע מהתקופה היבוסית (המאות ‭11-13‬ לפנה''ס‭.(‬במרכז התמונה נראים שרידיו של "בית אחיאל" - בית מגורים ישראלי מסוף ימי הבית הראשון (המאות שביעית-שישית לפנה''ס‭.(‬מעל כל אלו שרידי קו הביצורים של ירושלים מימי בית שני - בצד שמאל של התמונה ניתן להבחין בבירור במגדל מרובע של החומה.

• ירושלים בימי בית ראשון 2 מפת ירושלים בימי הבית הראשון: השטח המקווקו מסמן את גודלה של ירושלים בתקופה הכנענית.האזור התחום בקו שחור עבה הוא שטחה של העיר בימי דוד ושלמה.במאה השמינית לפנה''ס,בימיו של חזקיהו,נוסף לתחומים המבוצרים של העיר שטח גדול ממערב המסומן במפה בקו מקוטע. מקרא: ‭=^=^‬ חומת העיר העתיקה של היום ‭———‬ גבולות ירושלים בימי דוד ושלמה — העיר מחזקיהו ועד חורבן בית ראשון ניקבת חזקיהו תעלת השילוח ‭.1‬חפירות הר הבית; ‭.2‬חפירות הרובע היהודי; ‭.3‬חפירות המצודה; ‭.4‬חפירות הגן הארמני; ‭.5‬חפירו

• 1 "בית אחיאל" בעת חפירה.זהו בניין מטיפוס בית ארבעת המרחבים. בתמונה נראים שניים מארבעת עמודי האבן אשר נשאו את התקרה. שלושת המרחבים האורכיים שימשו כמוקד חיי הבית: בישול,אחסנת בעלי־החיים וכר. הדמות הכורעת מצויה בחדר הרוחבי,הרביעי בבניין,ששימש לשינה. בקירו האחורי נראה פתחו של "ארון קיר‭."‬ בחדר הצמוד לבניין מצפון נתגלה מתקן שירותים.אסלת האבן נראית בחלקה.

• 2 כלי עצם שנמצאו בחפירות עיר דוד.מימין, ידיות של כלי מתכת. במרכז למטה,שלושה כפתורים.במרכז למעלה משמאל,כפית עצם מעוטרת שןדיתה נשברה, מימי בית שני.במרכז למעלה מימין,חלק של שיבוץ רהיט לקישוט, מימי בית ראשון. משמאל: ארבע ספטולות,מימי בית ראשון.תפקידן המדויק אינו ברור.החוקרים משערים שהן קשורות בתהליך האריגה.

• 3 ההיסטוריה של ירושלים כפי שהיא משתקפת בסדרה של נרות שמן שנתגלו בחפירות בעיר דוד. מימין: נר מימי בית ראשון;ששת הבאים הם מימי הבית השני; השמיני,נר ביזאנטי; והאחרון,מימי־הביניים.

• 1 קטע מחפירות עיר דוד.על גבי הסלע החשוף שרידים מן העיר בתקופת בית ראשון ובית שני.בראש התמונה חומות העיר העתיקה של ימינו והר ציון,עליו בולטת כנסיית הדורמיציון. מפעל המים הקרוי "פיר ווךן‭,"‬הוא הקדום מבין מפעלי המים בירושלים. המפעל נועד לאפשר לתושבי העיר,בעת מצור,להגיע בלזסתר לנקודה שבה שאבו מים ממקור המים היחיד - מעלן הגיחון. חלקה הראשון של המנהרה משופע,ובעת העתיקה היה בו גרם־ מדרגות בנוי,אולי מעץ, שהקל על תנועת שואבי המים במנהרה תלולה זו. בקצה מצויה מדרגת סלע,שגובהה ‭2.7‬ מטרים.נראה,כי במקום זה

• 2 המנהרה האופקית שבראש הפיר.מנהרה רחבת מידות חצובה בסלע ההר.מקשרת בין ראש הפיר שמבסיסו שאבו מים לבין פנים העיר המבוצרת.

• 4 ראשון מטפסי המשלחת ב"פיר ווךן" (עומקו 15 מטרים‭.(‬

• 3 מנהרת כניסה המוליכה אל ראש מפעל המים הקדום.זמנה,ככל הנראה,בית שני.המנהרה מאוחרת למפעל המים ואינה שייכת אליו.

• 1 נקבת חןקןהו.מפעל המים שנחצב על־ידי המלך חזקיהו כחלק מהכנותיו למרד באימפריה האשורית (קודם לשנת 701 לפנה"ס‭.(‬מנהרה זו מכניסה את כל מי מעין הגיחון אל תוך תחומי העיר המבוצרת,שם הם נאגרים בברכת השלוח. המוצא המקורי של מי המעיין אל נחל הקדרון נסתם.בכך נפתרה בעיית גילוי מקור המים על־ידי האויב שנשארה בלתי־ פתורה בימיו של מפעל "פיר ווךן‭,"‬בגלל עודפי המים שלא נשאבו ופרצו במדרון ההר וכך גילו את מקום המעיין.

• ראשון בית בתקופת דודירע ב המיםליעמפ ראשון בית בימי גם בשימוש שהיתה, הכנענית מהתקופהירע ה רוומת היא במפה המסומנת החומה. א. ממצאיםדרע ה בשלרע משו תוואייע להצ אפשרות אין. ידוע שאינו משום זו במפה מסומן אינו דוד עיר בצפון החומה תוואי המשך. ב 2 מפת מפעלי המים הקדומים בעיר דוד. המפעל הקדום הוא "פיר בכוח הגרביטציה אל מקום נמוך יותר בתוך העיר הבצורה.את המים אגרו בבריכה שנקראה בריכת השלוח.את עודפי המים הוציאו בתעלת עודפים: להשקיית "גני המלך" בנחל קדרון. מנהרת חזקיהו משמשת עד היום.

• 2 מפת מפעלי המים הקדומים בעיר דוד. המפעל הקדום הוא "פיר ח - מנהרה מוליכה את תושבי העיר בהסתר אל ראשו של פיר שלתחתיתו זורמים מי ‭"e<r‬ הגיחון.בראש הפיר עמד אדם ושאב את המים בעזרת דלי וגלגלת. המפעל השני,תץלת השלוח,שימש להשקיית השדות שהיו בנחל קדרון והוביל את מי הגיחון לבריכה ששכנה במפגש נחל קדרון והגיא המרכזי. נקבת חזקיהו נבנתה לאחר הכללתו של הגיא המרכזי בתחומי העיר הבצורה,דבר שאפשר הזרמה של מי הגיחון בכוח הגרביטציה אל מקום נמוך יותר בתוך העיר הבצורה.את המים אגרו בבריכה שנקראה בריכת השלוח.את עו

• 1 תבנית חרס ליציקת תכשיטים.זמנה המאה הראשונה לפנה"סהמאה הראשונה לספירה. 2 טביעת חותם,מסוף ימי בית ראשון,על גבי בולה הנושאת את הכתובת "לגמריהו בן שפן‭."‬אולי זהו ?מךןהו הנזכר בירמיהו ל"ו,ט-יב. זוהי אחת מ־49 בולות, שנמצאו בשטח ‭,G‬רובן נושאות טביעות חותם עבריות,ובהן שמות של אישים חשובים בממלכת יהודה ערב החורבן. הבילה היא פיסת טין ששימשה לחתימת מכתב או תעודה. 3 שבר מחליל עצם מימי הבית השני.עשוי מעצם השוק של רגל אחורית של פרה,שבו נקדחו חורים בגודל שונה לצורך הנגינה.החליל נמצא בשכבת החורבן של בית שני

• 2 טביעת חותם, מסוף ימי בית ראשון, על גבי בולה הנושאת את הכתובת "לגמריהו בן שפן." אולי זהו ?מךןהו הנזכר בירמיהו ל"ו, ט-יב. זוהי אחת מ־49 בולות, שנמצאו בשטח ,G רובן נושאות טביעות חותם עבריות, ובהן שמות של אישים חשובים בממלכת יהודה ערב החורבן. הבילה היא פיסת טין ששימשה לחתימת מכתב או תעודה.

• 3 שבר מחליל עצם מימי הבית השני. עשוי מעצם השוק של רגל אחורית של פרה, שבו נקדחו חורים בגודל שונה לצורך הנגינה. החליל נמצא בשכבת החורבן של בית שני.

• 4 ראשים של צלמיות נשים מחרס מימי הבית הראשון,הקשורות לנושא הפריון.צלמיות דומות (עשתורת) נמצאו בכל מבנה מימי הבית הראשון שנחפר בירושלים.

• 6 ההיסטוריה של עיר ז־וד בטביעות חותם על ידיות כלי־חרס.ארבע העליונות: טביעות שבהן מופיע השם "יהד‭,"‬שהוא שמה של הפחווה הפרסית יהודה (המאה החמישית לפנה"ס‭.(‬ במרכז: טביעה של ורדה (רוזטה‭,(‬טביעה מלכותית מערב חורבן העיר בסוף ימי הבית הראשון (ראשית המאה השישית לפנה"ס‭.(‬במרכז למטה: טביעה של נמלה - טביעת חותם פרטית של אחד מפקידי ממלכת יהודה.משמאל: טביעה שבה הכתובת "למלך חברן‭,"‬מימיו של חזקיהו (המאה השמינית לפנה"ס‭.(‬למטה מימין: מנן שלמה (כוכב מחומש) שבין צלעותיו משולבות אותיות המלה ירושלם, מהתקופה ה

• 5 חלק מפסלון ברונזה מתקופת דוד ושלמה. היד החלולה מעידה על כך שהיתה מיועדת להחזיק שרביט או סמל מלכותי אחר.

• חפירות כתף־הינום בירושלים

• 1 פריטי שנהב ועצם ששובצו כנראה בחפצי עץ.זמנם משלהי ימי הבית הראשון.שני החפצים המוארכים והמחורצים עשויים עצם מרגל בקר ושימשו בידיות של סירי בישול ממתכת.

• 2 בקבוקי זכוכית שנמצאו ליד קברי הטמנה מן התקופה הרומית, משלהי המאה הראשונה ומן המאה השנייה לספירה.הם נחשפו בקצה הצפוני של גבעת כתף־הינום.הבקבוקים דמויי פמוט שימשו כנראה ככלים לבשמים. הם ליוו נפטרים רומיים פגניים שהונחו בקברי ההטמנה (קברים חפורים בקרקע ומדופנים באבנים‭.(‬

• ו תליון עשוי חרס ששימש כתכשיט,חלקו העליון מנוקב על־מנת לתלותו בשרשרת.מעוצב בדמות ראש אשה בסגנון מצרי.לאשה יש פאה נוכרית,אף פחוס ורחב ושפתיים בולטות.על החזה שורת קישוטים הקרויים 9קטוךל,שהוא תכשיט אופייני לתיאורי האלה המצרית באקזטאט.

• 2 מבחר כלי־חרס מחפירות כו־נף־הינום. למטה מימין: נרות חרס פתוחים,צבוטים עם מקום לפתיל הנר.בחלק מהם ניתן להבחין בשרידי פיח הבערה.זמנם משלהי ימי הבית הראשון.במרכז למטה: קבוצה של פכיות ובקבוקים לבשמים.הנר הבודד למטה משמאל הוא נר צבוט מימי בית חשמונאי.למעלה באמצע: קבוצת בקבוקים דמויי כישור מימי בית חשמונאי, שימשו גם כן לבשמים. למעלה משמאל: קבוצת בקבוקי חרס מוארכים ובחלקם פטמות בולטות. הבקבוקים נועדו,כנראה, לשמני תמרוקים וכדי שהיד לא תחליק יצרו את הפטמות.כלים אלה קרויים אלבקטךה,והם מחקים כלים דומים שה

• 3 שם אלוהי ישראל, האותיות י־ה־ו־ה בכתב העברי העתיק,כפי שנמצא חרות על גבי אחת מלוחיות הכסף. "השם המפורש" מופיע בכתובת שלוש פעמים וכל אורכו כסנטימטר אחד.האותיות נחרתו בעזרת מכשיר חד,אולי "לעט בתל 3צפךן ‭''‬ומיר" (ירמיהו י"ז,א‭.(‬צייד: ב. וילסון.

• ו גליל הכסף לפני פריסתו,מצויר מארבעת צדדיו.לוחית הכסף נכרכה חמש או שש פעמים על־מנת ליצור גליל דמוי בדל סיגרייה שדרכו ניתן היה להשחיל חוט לענידה.

• 2 גליל הכסף לפני פתיחתו.עם פריסתו נתגלתה על הלוחית כתובת עברית.

• 4 קטע שנשתמר מפסיפס הכנסייה הביזאנטית ובו נראים חוגלה ושריגי גפן עם ענבים.רצפת הפסיפס נמצאה כשהיא עקורה ממקומה ונוטה על צדה.

• ו שרידי סיר בישול מחרס באתרו.סירים כאלה שימשו להטמנת שרידי נפטרים שגופותיהם נשרפו.סירי בישול עם עצמות בתוכם נתגלו בשדה קבורה בגנתף־הינום,ששימש לקבורת חיילי הלגיון הרומי העשירי.

• 2 על לוחיות הכסף נתגלו כתובות הכתובות באותיות הכתב העברי העתיק שנהג בימי הבית הראשון.חלק מנוסח הכתובות כולל פסוקים הזהים כמעט לנאמר בתורה,בספר במדבר, ב''ברכת הכוהנים‭.''‬זו הפעם הראשונה שנמצאו חפצים מסוג זה,והם עשויים להיות המבשרים על מה שהתפתח וקיבל צורה ותכנים סופיים בתפילין מימי הבית השני ואילך.כתובות אלו מכילות את הטקסט המקראי הקדום ביותר המצוי בידינו.הן מעידות על עולמם הרוחני ועל אמונתם של בני ירושלים מלפני כ־2600 שנה.

• 3 עגיל עשוי ברונזה ובו משובצת אבן כחולה. מהתקופה הביזאנטית.

• 4 טבעת חותם עשויה כסף מסוף ימי הבית הראשון או מיד לאחר החורבן.על הטבעת עוצבה דמותו של גריפון מקפץ: חיה אגדית ולה גוף אריה וראש וכנפיים של עוף דורס.

• 5 עגילי זהב שנמצאו במערות הקברים. משמאל ובמרכז: מהתקופה הרומית המאוחרת.למטה: מימי הבית הראשון.מימין: מתקופת שיבת ציון.

• גן העפל למרגלות הר הבית

• 1 העקל שלמרגלות הר הבית,צילום שנעשה ב־‭,1967‬ערב התחלת החפירות.העפל - מלשון להעפיל,גבוה,צורף לעיר ירושלים לאחר ששלמה המלך החל בבניית המקדש.לימים,הוא בנה בעפל את קריית השלטון הממלכתי,שכללה את עיקר בנייני המלכות, לרבות הארמון: "ןיהי מקצה עעירים ‭^*‬נה אשר בנה שלמה את שגי הבתים,את בית ה' ואת בית ה3זל1י" (מלכים א' , ט‭,'‬י‭.(‬בצילום אפשר לראות מבנה דל של משפחה ערבית,שגרה במקום.לאחר רכישת זכויות החפירה,ובתוך שנים ספורות,הגיע מכוש החופרים לסלע האם. במעבי שפכי האדמה נחשפו 25 תקופות שונות,זו על גבי זו.

• 2 הירידה לרחוב מימי בית שני,בפינתו הדרומית־מערבית של הר הבית (השנה ‭.(1968-69‬ הולכות ונחשפות אבני הענק,שבנו את הכותל הדרומי,ובהן אבנים שמשקלן כ־50 טונות כל אבן - מהגדולות שבאבני מבני העולם העתיק. הבנייה באבני ענק חסכה זמן,שהיה יקר מאוד למתכננים (הורדוס ובני דורו‭,(‬שחששו מתגובת הרומאים על הקמת מבנה ביצורי בירושלים, במסווה של מקדש.גורם שני לבנייה באבני ענק היה הרצון לקבל קיר יציב,ללא שימוש בטיט. חסכון הטיט היה מהותי, שכן לשם יצירת סיד, שהוא המרכיב הראשי בטיט,נזקקו לכמויות אנרגיה אדירות.באותם ימי

• 1 פינת חדר בארמון ח'ליפי בית אמןה, למרגלות הכותל הדרומי. בשנת 660 לספירה החליטו ח'ליפי האיסלם לשקם את הר הבית לצורכיהם.יורשיהם בנו בו את מסגד אל־אקצא ואת מבנה כיפת הסלע והוחל בהקמת קריית שלטון רבת מידות מדרום וממערב להר הבית.סופה של אותה מלאכה חל עם עלייתו של בית המלוכה השני בקרב המוסלמים, בית עבאס.ח'ליפיו נטשו את מערב הסהר הפודה ועברו למזרחו.נוסדה במ־ד והבנייה הציבורית־ החילונית של המוסלמים בירושלים חדלה.

• 2 סירי בישול,שנמצאו בשכונת המגורים למרגלות הר ה3ית, משלהי ימי הבית השני. במרחק של כחמישים מטר מדרום להר הבית נותרו על כנם בתי מנורים ובתי ציבור חרף הרחבת מתחם הר הבית על־ידי הוךדוס.בבתי המגורים נחשפו ממצאים מחיי היום־יום ובהם כלים עשויים מאבן,מברונזה, מעצם,מזכוכית וכמובן השכיחים ביותר - כלי־ חרס.הבתים נהרסו עם כיבוש האזור והחרבתו על־ידי לגיונות רומא בפיקודו של טיטוס בטי באב שנת 70 לספירה.

• 3 קדירת חרס משלהי ימי הבית הראשון.בשנת 586 לפנה"ס נכבשו ירושלים והמקדש ונהרסו בידי צבא בבל ומלכם {בוכדנאצד.בשולי העפל נמצא בניין ציבורי רב־מידות,שראשית בנייתו בימי שלמה ואחריתו-בחורבן הבבלי.באחד מחדרי הבניין נמצא מחסן של כלי־חרס ובו כ־300 כלים. המחסן נשרף וכליו נזרקו לכל עבר.פחמי העץ של הכונניות נשלחו לבדיקת מעבדה והסתבר,שאלו אורזים.

• 4 קערת חרס מעוטרת וצבועה,מבית מגורים הנמצא מדרום להר הבית, שזמנו המאות תשיעית-עשירית לספירה.בירושלים שלטו אז שולטני מצרים מהשושלת הפאטימית, שהורישו את שמם לתקופה זו בתולדותיהן של ארץ־ישראל וירושלים.שם השושלת בא לה על שום התייחסות שולטניה לפאטימה,בתו של מוחמד,מבשר האיסלם.

• 4 קערת חרס מעוטרת וצבועה,מבית מגורים הנמצא מדרום להר הבית, שזמנו המאות תשיעית-עשירית

• 5 קערות פרי מימי המוליכים,שנחשפו בערימת אשפה מדרום להר הבית.בימי שלטון הממלוכים (מאות ‭15-13‬ לספירה) בארץ־ישראל וירושלים,נותר אזור העפל,כרובו,מחוץ לעיר. השטח שמחוץ לחומות הפך למזבלה.סמוך למסגד אל־אקצא ומחוץ לו נזרקה אשפת הר הבית,ובה נמצאו גם קערות פרי מזוגגות בצבע ירוק או כתום,שעליהן הוטבעו כתובות ערביות ופסוקי קוראן.

• 6 זרוע ברונזה דמוית דרקון,מבית מגורים בן התקופה הביזאנטית (המאות חמישיתשביעית לספירה‭.(‬תחת שלטון הנוצרים בירושלים נבנה מחדש רובע מגורים צפוף, מדרום להר הבית.בתי המגורים הללו ניטשו או פונו בלחץ הכובש המוסלמי,שאיווה את המקום לבניית קריית השלטון הסמוכה להר הבית.בבתים רבים נותרו כלי הבית על מכונם ובהם - אוסף נדיר של כלי ברונזה.זרוע הברונזה שבצילום שייכת לנברשת שהיתה בת כמה זרועות. על ראש הדרקון שמו צלוחית זכוכית,שמולאה בשמן זית ובה פתיל. הזרועות התחברו כאשכול מסביב למוט מרכזי,שנתלה בתקרת החדר.

• 7 ערב כיבוש ירושלים על־ידי הצלבנים בקיץ 1099 הטמינו תושבי העיר את אוצרותיהם באזור החרב של דרום הר הבית.נחשפו מספר מטמוני תכשיטים ומספר מטמוני מטבעות זהב, שהעידו על פחדם של התושבים מאכזריות הכובשים.בצילום: אוצר דינרי זהב מן התקופה הפאטימית.המטבעות נטבעו במקומות שונים ברחבי האימפריה המוסלמית,ממרוקו במערב ועד פרס במזרח.

• 3 בטי באב,שנת 70 לספירה,חרב בית המקךש בידי הרומאים. במלאכת ההרס נטלו חלק גם פרשים מהיחידה הקלטית,ששירתו בלגיונות צבא רומא. פסלון ברונזה זה היה שייך לכוהני היחידה,ונמצא עם פסלונים אחרים בחדר הפולחן של היחידה,שחנתה אחר־כך למרגלות הר הבית.

• הכותל המערבי - מאימתי?

• 1 "ןעומעת אל ךנחנת עגךף ןע?זף י‭^'‬ראל * שר יתפללו ץל המקום הזה‭"...‬ (מלכים אי ח‭,'‬ל‭.(‬

• ו תפילה בכותל המערבי,שנת ‭.1914‬ הצלם: ז.בשן.

• 2 תפילת נשים בכותל המערבי,שנת ‭.1910‬ הצלם: יעקב בן דב. בשנת 1215 כותב ר' מנחם בן פרץ מחברון, שבא לירושלים: "והייתי על הר ציון וראיתי מקום בית־המקדש והר הבית, וכותל מערבי עודנו קיים‭."‬ בשנת 1488 כותב ר' עובדיה מברטנורא: "והכותל המערבי,אשר הוא קיים עדיין,רוצה לומר חלק ממנו,אבניו הן אבנים גדולות ועבות,ולא ראיתי כגודל האבנים ההן בשום בניין קדמון,לא ברומי ולא כשאר ארצות‭."‬ בשנת 1839 כותב השר היהודי־אנגלי מונטיפיורי: "אתמול ביקרנו אצל הכותל המערבי,והוא משרידי בניין שלם אשר השאיר לנו די שריד כמעט למ

• 3 "הכותל הזה שמע הרבה תפילות / הכותל הזה ראה הרבה חומות נופלות / הכותל הזה ראה קיסרים קמים ונמחים / אך הכותל טרם ראה צנחנים בוכים / אולי זה מפני שבחורים בני י''ט שנולדו עם קום המדינה / נושאים על גבם אלפיים שנה" (חיים חפר‭.(‬מסדר השבעה של צנחנים ברחבת הכותל.

• ן כותב ד"ר אליעזר הלוי,מזכירו של מונטיפיורי,בשנת 834ו: "ביום שלישי ביקרתי הדבר המפורסם בכל הגולה,את הכותל המערבי,זכרון לימי קדם‭...‬אל המקום המקודש הזה יתאספו היהודים בערבי שבתות לשפוך שיחם לפני די‭."...‬

• 2 צנחנים ישראלים לפני הכותל המערבי,יוני ‭,1967‬מלחמת ששת־ הימים.

• שירה ונגינה בארץ־ישראל העתיקה

• המוזיאון וספריית אמלי למוסיקה בחיפה ניסו לשחזר את עולם המוסיקה בארץ־ישראל העתיקה,זאת על־פי נתונים של מקורות בכתב (התנ"ך ואחרים) וממצאים ארכיאולוגיים. הקשיים רבים משום שצורת נבל,למשל,על גבי מטבע או כד,אינה מגלה לנו את החומר ממנו נבנה הכלי: האם מעץ?איזה סוג עץ? ואולי עור?ואולי דלעת? ואיזה מיתרים?וכר וכר, דברים שהם מבעיות היסוד של תורת בניית כלי נגינה. 1 מטבע ברונזה ועליה נבל בעל שישה מיתרים, וכתובת: "שנה אחת לגאלת ישראל‭."‬קוטר המטבע ‭2.3‬ ס"מ. המטבע מימי בד־כלכבא, ‭133-132‬ לספירה.

• 2 נבל.בנוי עץ וזרועותיו מקרני איל.בעל שישה מיתרים.גובהו ‭57.5‬ ס"מ, רוחבו ‭48.5‬ ס"מ.השחזור נעשה לפי המטבע מימי בר־כוכבא.מספר המיתרים בנבל נע בין ארבעה לעשרה. "עורה הנבל ולנוד אעירה ע\חר" (תהילים נ"ז,ט‭.(‬

• ו מצלתיים מברונזה מן המאה ה־14 לפנה''ס. בתמונה למטה דגם דמוי בעל־חיים.המצלתיים הם זוג צלחות קעורות.דרך הנקב שבמרכז העיגול היו משחילים תיל,כורכים אותי על האצבעות וכך מקישים במצלתיים בצורה אופקית או אנכית. המצלתיים היו בשימוש בבית־המקדש.הם נמנו עם כלי־הנגינה הקבועים, בצירוף עם כלים אחרים.

• 2 פעמונים מן התקופות הרומית והביזאנטית. הפעמון מצוי בעת העתיקה בשימושים שונים,חילוניים ופולחניים.במקרא נזכר הפעמון באבזר פולחני, כחלק חשוב מבגדי הכוהן הגדול.שימושים נוספים - על צוואר הצאן והבקר, כסגולה נגד מזיקין וכר. מימין: צלצלים-ידית מתכת,בקצה קשת ובה זוג צלצלי מתכת. השחזור נעשה על־פי מטבע רומית מן המאה השלישית לספירה.

• 3 שקשקות עשויות חרס בצורת סליל עם שקערורית ללפיתה באמצע,יונה וכד מנוקב. שייכות לכלי הצליל הקדומים ביותר. השקשקות הן כלי חרס קצביים שבתוכם חלקיקי חרס זעירים ובדפנותיהם נקבים להשמעת הקול. מופיעות בצורות שונות ורבות מהן בצורת בעלי־ חיים.הן נמצאו בכמויות ניכרות החל מהתקופה הכנענית,הן במקדשים והן בבתים בכל אתרי אדץ־ישראל.מתקופת הברזל מתמעטות השקשקות ומופיע כלי חדש: הפעמון.

• 1 החליל נזכר בתנ"ך ובתלמוד ככלי עממי המתלווה לזמרה ולנגינת בשמחות ובתהלוכות. מימין: א.חליל מעצם רגל של ציפור,בעל ארבעה נקבים,מתקופת האבות.ב.חליל מעצם, אורכו 13 ס"מ,בעל חור אחד,נמצא בהר ציון, מהמאה הראשונה לספירה.ג.משרוקית חליל,בעלת נקב אחד באמצע,עשויה עצם, נמצאה במגידו, מהתקופה הכלקוליתית. ד.משרוקית חליל, נמצאה בדביר,מתקופת השופטים. 2 אשה מנגנת בלאוטה (ממשפחת כלי הפריטה, כלי סולו לליווי זמרים‭.(‬ פסלון ברונזה,גובה ‭15.5‬ ס"מ,מהתקופה הכנענית המאוחרת.נמצא בבית־ שאן.

• 3 אשה מחללת בחליל דו־קני.צלמית עשויה מחרס,גובה 20 ס"מ, נמצאה בחפירות אכזיב, מתקלפת המלוכה.

• 4 נערה מתופפת. צלמית חרס מתקופת המלכים.נמצאה בחפירות שקמונה.

• 5 שבר מחליל עצם מימי הבית השני.החליל עשוי מעצם השוק של רגל אחורית של פרה, שבו נקדחו חורים בגודל שונה לצורך הנגינה. החליל נמצא בירושלים בשכבת החורבן של בית שני.

• 2 אשה מנגנת בלאוטה (ממשפחת כלי הפריטה, כלי סולו לליווי זמרים.( פסלון ברונזה, גובה 15.5 ס"מ, מהתקופה הכנענית המאוחרת. נמצא בבית־ שאן.

• ן חצוצרות ממתכת, קצרות ורחבות עם פומית בולטת,כמתואר במטבעות בר־כוכבא. חצוצרות כאלה שימשו במלחמה למתן פקודות התקפה ונסיגה על־פי אותות מוסכמים מראעו. 2 מטבע כסף (דינר) ועליה שתי חצוצרות וכתובת: "לחרות ירושלם‭."‬קוטרה ‭1.8‬ ס"מ.מימי מרד בר־כוכבא,מן השנים ‭135-134‬ לספירה.

• 2 מטבע כסף (דינר) ועליה שתי חצוצרות וכתובת: "לחרות ירושלם." קוטרה 1.8 ס"מ. מימי מרד בר־כוכבא, מן השנים 135-134 לספירה.

• 3 קונכית תקיעה. אורכה ‭20.6‬ ס"מ.נמצאה בסביבות יריחו.מתקופת האבות.

• 4 אבן שנמצאה ברחוב המרוצף שלמרגלות הר הבית בפינה הדרומית־ מערבית.זוהי אבן ראש הפינה מימי הבית השני. סיתות האבן היה בשלושה ממשטחיה,מה שמעיד ששימשה לא רק אבן פינה,אלא גם אבן שעמדה בקצה העליון של הפינה‭".‬אבן ראש פינה" היא האבן האחרונה ששמים בבנייה.קדמונינו ערכו את טקסי החג הקשורים בחנוכתו של בניין,כאשר הניחו בו את אבניו האחרונות - אבני ראש הפינה.על האבן חקוקה הכתובת הלא שלמה: "לבית התקיעה להכ‭'' ...‬ .אולי האבן שייכת למגדל שממנו תקע אחד הכוהנים בחצוצרה להכריז על כניסת השבת ויציאתה, כמסופר אצל יוסף

• 5 שופרות: לפי המסורת שמשה בבית המקדש קרן יעל שפייתה מצופה זהב (משמאל) לתקיעה בראש השנה,וקרן איל עם פיה מצופה כסף (באמצע) נועדה לתקיעה ביום הכיפורים.בימין התמונה‭-.‬קרן יעל - שופר תימני מסורתי.

• 2 מטבע ברונזה ועליה נבל וכתובת: "שב (שנה בי למרד בר־כוכבא) לחרות ישראל‭134-133 ."‬ לספירה.

• 3 חצוצרת כסף מבית המקדש.שחזור על־פי תבליט תהלוכת הניצחון בשער טיטוס ברומא. אורכה ‭1.30‬ מ‭.'‬ החצוצרה היתה,בצדו של השופר,כלי מרכזי בעבודת המקדש.כן מילאה תפקיד במעמדים מלכותיים והיתה גם בשימוש צבאי.

• ו מטבע כסף (דינר) וכה כינור בעל שלושה מיתרים והכתובת "לחרות ירושלם‭.''‬קוטרה ‭1.9‬ ס''מ.המטבע מימי מרדבר־כוכבא‭135-134,‬ לספירה.

• 4 מנגן בכינור,בעל תשעה מיתרים,לפני המלך.גילוף בשנהב, נמצא בחפירות מגידו, ‭1150-1350‬ לפנה"ס.

• 5 מנגן בכינור בעל ארבעה מיתרים.ציור על כד חרס צבעוני ממגידו, 350ו‭150-‬ו לפנה"ס.

• 6 כינור עץ בעל ארבעה מיתרים.השחזור לפי כד החרס שנמצא במגידו.

• 1 מכסה עופרת ממערת קברים בבית שערים: מנורה בעלת שבעה קנים ולידה לולב,שופר ומחתה,כלים ששימשו בעבודת בית־המקדש. הכינור המקראי היה כלי מיתרים,שצליליו נפרטים באצבעות או במפרט. הקשת לא היתה ידועה אף לא לאחד מעמי העולם העתיק,החל בשומרים וכלה במצרים וכיוונים.הכינור,בעל תיבת התהודה ושתי זרועות המחוברות על־ידי עול,שייך למשפחת הלירה.מיתריו עשויים מבני־מעיים של כבשים. אינו מעוטר,כנהוג אצל עמים אחרים,בראשי חיות וציפורים.צורת אחזקתו היא אלכסונית. התיעוד האיקונוגרפי של הכינור,שבחלקו הוא ממסופוטמיה וממצרים, מש

• 2 כינור עברי עשוי עץ. שחזור לפי התבליט מארמון סנחריב בנינווה.

• 3 קטע מתבליט אבן מארמון סנו־וריב מלך אשור,בו חרוטה תמונת שבויים שמיים מנגנים בכינורות.המאה השמינית לפנה''ס. "כתף ןכנור יז?זרו לו" (תהילים קמ"ט,נ‭.(‬ "הללוהו בנבל ןכנור" (תהילים ק"נ,ג‭.(‬ "ולקח ךןד את הכנור ונגן בידו" (שמואל א' ט"ז, כג‭.(‬ "איש ידע מנגן בכנור" (שמואל א' ט"ז,טז‭)31)$" .(‬ךה לף בכנור קדוש ישראל" (תהילים ע''א, כב‭.(‬

• חשיפת הכותל המערבי ומנהרותיו

• ן קטע ממנהרת הכותל, שנחצבה על־ידי עובדי משרד הדתות מתחת למבני התמך מהתקופה הממלוכית הצמודים לכותל.כיום ניתן להלך במנהרה לאורך הכותל מ''קשת וילסוף' ועד הפינה הצפונית־מערבית שלו.בתמונה: מימין ניתן להבחין בנדבכי הכותל המערבי.

• 2 הקמרון של "מעבר הקרניים" נבנה בימי־ הביניים כדי להרחיב את רחוב השלשלת שמעליו. זהו קמרון ארוך הנמשך ממזרח למערב,מהר הבית ועד רחוב הגיא. צ'רלס ווךן הוא שנתן שם זה למעבר,מאחר שזיהה אותו עם מעבר הסתרים עליו מספר ההיסטוריון בןהמאהה־15 מג'יר א־דין.לדבריו,היה במקום מעבר סתרים שהתקין דוד המלך כדי שיוכל להגיע בהסתר מארמונו (מצודת דוד) אל מקום התפילה שלו שעל הר הבית.מג'יר א'דין אף מציין,שכל מי שחופר מתחת לביתו שברחוב השלשלת בדי להתקין לעצמו בור מים,נתקל ב"מעבר סתרים" זה.

• 1 מנהרות הכותל;מבט סכימאטי צפונה באזור "קשת וילסוך ו''אולס החשמונאים" (קדמוניות תשנ"ג,חוברת ‭,2-1‬ הוצאת החברה לחקירת א''י ועתיקותיה‭.(‬ מקרא: ‭".3‬מעבר הסתרים‭.4 .''‬הגשר הגדול. ‭".5‬קשת וילסון‭.6 ."‬הפיר של וורן מתחת ל''קשת וילסון‭".7 ."‬אולם החשמונאים" מימי הורדוס. ‭.8‬מדרגות מימי בית שני. ‭".9‬שער השלשלת‭.10 .''‬אזור של בנייה מתקופת הצלבנים. ‭.16‬רחוב מימי הורדוס.

• 2 מערכת הגשר הגדול שנבנתה בתקופה הערבית הקדומה נסמכת על שרידי מבנים מימי הבית השני.הגשר הגדול, שנהרס כנראה בימי המרד הגדול,נבנה מחדש עם שיקומה של מערכת הספקת המים מבריכות שלמה להר הבית. בתמונה נראית פינתו של בית,כנראה ביזאנטי, שאחת מקשתות הגשר נשענת עליו.

• הכותל המערבי והשרידים הקדומים הסמוכים לו 3 הכותל המערבי והשרידים הקדומים הסמוכים לו. מקרא: ‭.2‬רחבת התפילה לפני הכותל המערבי. ‭".3‬מעבר הסתרים‭.4 ."‬הגשר הגדול. ‭".5‬קשת וילסון‭.6 ."‬הפיר של וורן מתחת ל"קשת וילסון‭".7 ."‬אולם החשמונאים" מימי הורדוס. ‭".9‬שער השלשלת‭".12 ."‬שער וורן‭."‬ ‭.13‬המנהרה הצדה ‭.(1982-1967)‬ ‭.14‬ראשית הופעת הסלע הטבעי. ‭.15‬חפיר קדום על הר הבית. ‭.17‬תעלות יסוד קדומות. ‭.18‬בור מים חשמונאי. ‭.19‬מיקום משוער של מצודת הבירה. ‭.20‬מיקום משוער של מצודת אנטוניה. ‭.21‬אמת־המ

• ז האולם הגדול ‭")‬המצולב‭("‬ הוא מבנה בעל ארבע זרועות הנשען על הכותל המערבי.נבנה כדי לתמוך בבניין המדרסה שמעליו.מבני הל1מך הם בבואה של תוכנית המבנים שמעליהם.המבנה עשוי כולו אבנים המסותתות בסיתות־שוליים האופייני לתקופה האיובית בירושלים.ייתכן כי בגלגול הקודם עמד במקום זה מבנה של מדרסה איוכית,המוכרת עד כה רק מהמקורות ההיסטוריים.

• 2 אולם מימי הורדוס; נקרא בטעות "אולם החשמונאים‭."‬תפקידו המקורי לא נודע עדיין, אך ללא ספק היה בעל חשיבות בחיי ירושלים של בית שני.

• T באחד האולמות, המשמש היום להצגת תוכנית אור־קולית,ניתן לראות מדרגות מימי בית שני.המדרגות מהוות, כנראה,חלק ממערכת גדולה של מדרגות שהובילו מרחוב מימי הורדוס אל הבתים הסמוכים.

• 2 קטע מהכותל המערבי המתגלה בקצה הזרוע המזרחית של האולם הגדול ‭")‬המצולב‭.("‬בחלק התחתון ניתן להבחין בנדבך רגיל של הכותל, גובהוכ־‭.2‬ו מ‭'.‬ מעליו נמצאת האבן הגדולה מאבני "הנדבך רבא‭/'‬ אורכה ‭13.6‬ מ‭',‬ ומעליה טלאי תיקון של הכותל המערבי,שנתעורר בו צורך בעקבות רעידות־ האדמה שפקדו את ארץ־ ישראל בתקופה המוסלמית הקדומה ‭.(1099-638)‬החורים המלבניים מהווים עדות לשימוש במקום כבריכת מים גדולה בתקופה לא ידועה.החורים שימשו להצמדת קיר ועליו טיח בריכות אל הכותל המערבי.

• 3 מבט לאורך הכותל המערבי צפונה.האבן הגדולה,אחת מארבע האבנים המהוות את ה"נדבך רבא‭,"‬נחצבה בצפון־מערב הר הבית והובלה לכאן במדרון. אורכה ‭M.6‬ מ‭',‬ גובה הנדבך ‭3.5‬ מ' ועוביה (לפי חישובי מומחים) ‭4.9-4.2‬ מ‭';‬ מכאן שמשקלה כ־570 טונות.

• ו "שער וורן" ו אחד מארבעת שערי הר הבית שנבנו על־ידי הורדוס בחומה המערבית של ההר.חלקו הפנימי של השער התגלה על־ידי וורן (בבור מים xxx לפי מספורו) ולכן אף נקרא על שמו.עד היום משמש מעבר השער את הר הבית כבור מים‭".‬שער וורן" בצורתו הנוכחית הוא מן המאה ה־ 11 לספירה. חלל המעבר של השער שימש אז את יהודי ירושלים כבית־הכנסת המרכזי ונקרא ''המערה‭.''‬ היהודים העדיפו להתפלל שם,שכן צדו המזרחי של מעבר השער היה הנקודה הקרובה ביותר למקומו של קודש הקודשים שניתן ליהודים להגיע אליה,

• 2 קטע מהכותל המערבי כפי שנחשף בבור מים מן התקופה הממלוכית.בקטע זה נראים חמישה נדבכים, המסותתים סיתות לזרחץאני.

• ן חתך מצפון לדרום ומבט מזרחה לאורכה של האמה הגדולה. מקרא: ו.הכותל המערבי. ‭.14‬ראשית הופעת הסלע הטבעי. ‭.19‬מיקום משוער של מצודת הכירה. ‭.20‬מיקום משוער של מצודת אנטוניה. ‭.21‬אמת־המים הגדולה (החשמונאית‭.23 .(?‬סכר לרוחב האמה. ‭.24‬בריכת הסטרותיון. ‭.29‬החפיר הצפוני של מצודת אנטוניה. ‭.32‬שער ע'וואנימה. ‭.33‬ויה דולורחה. ‭.34‬הליתוסטרותוס. ‭.35‬מנזר "האחיות ציון‭.36 ,."‬צריח ע'וואנימה.

• 2 שרידיו של בור מים חשמונאי,שנחתך על־ידי חוצבי הורדוס.ניתן להבחין באחדות ממדרגות הבור שנותרו בשטח,הואיל ולא היה סיפק בידי בוניו של הורדוס להחליק את החציבה במקום,כפי שעשו במקומות אחרים. המדרגות שירדו לבור הותקנו בעמוד סלע מרכזי,שהושאר כדי לתמוך בתקרת הבור. הרחוב מימי הורדוס העובר במקום זה התרחק מעט מן הכותל כדי לעקוף את חלקו של הבור שנותר מחוץ להר הבית.דומה כי הבור הוסיף לשמש גם בימי הורדוס ולאחריו.

• 3 קצהו הצפוני של הרחוב שהותקן על־ידי הורדוס לאורך הכותל המערבי.מותו של הורדוס הפסיק את המשך סלילתו ולכן בקצהו נותר הסלע הטבעי. 4 גבעת הבירה שימשה כמקור חציבה לאבנים בךץ השתמש הורדוס לבניית כותלי הר הבית. במנהרת הכותל נשתמר קטע קטן,הנראה בתמונה,של אחת ממחצבות אלו.

• 4 גבעת הבירה שימשה כמקור חציבה לאבנים בךץ השתמש הורדוס לבניית כותלי הר הבית. במנהרת הכותל נשתמר קטע קטן, הנראה בתמונה, של אחת ממחצבות אלו.

• ו שני עמודים שהותקנו על־ידי הורדוס ברחוב שלאורך הכותל המערבי. הרחוב התמשך מפינתו הדרומית־מערבית של הכותל המערבי ובצמוד אליו צפונה.כיוון שהרחוב הולך ועולה מדרום לצפון ומנהרת הכותל היא בדרך כלל אופקית היה ברור לחופרים שייתקלו ברחוב בנקודה כלשהי.ואכן, היום ניתן להלך על קטע של כ־20 מטרים מן הרחוב.אבני הריצוף של הרחוב מרשימות בגודלן. אורך הצלעות של כמה מהן ‭.5‬ו מ' ואף יותר. האבנים אמנם מסותתות, אבל לא הוחלקו,לבל יחליקו העוברים־והשבים על הריצוף.לכל אבן יש שוליים מודגשים והיא מותאמת היטב לאבנים שלידה.

• ו אמת־המים הגדולה - תעלת המים החשמונאית,שהובילה מים מצפון העיר למצודת הבירה.רוחב האמה ‭7.2‬ מ‭,'‬גובהה המרבי כ־10 מ‭,'‬והיא הולכת וגבוהה מדרום לצפון.למעשה אין זו מנהרה אלא תעלה שנחצבה מפני השטח עד לעומק שבו הגיעו החוצבים אל המפלס הרצוי להובלת המים.רק אז כוסתה בלוחות־אבן. כך הפכה האמה למנהרה. אורכה בין הכותל המערבי ובין בריכת הסטרותיון כ־90 מ‭.'‬ המשכה עדיין לא נחקר מחדש.מאין הגיעו המים לאמה זאת?כותב המאמר מאמין כי האמה אספה מי שטפונות לאורך הצלע המערבית של גבעת האנטוניה והובילה אותם אל בורות שמת

• 2 נקודת תפנית בכותל המערבי.סיבת התפנית איננה ברורה אך דומה לה נמצאת בפינה הצפון־ מזרחית של הר הבית (סמוך לשער האריות‭.(‬

• שחזור סכימאטי של השרידים הקדומים באזור הצפוני של הר הבית ו שחזור סכימאטי של השרידים הקדומים באזור הצפוני של הר הבית. מקרא: ‭.14‬ראשית הופעת הסלע הטבעי. 5ו.חפיר קדום על הר הבית. 9ז.מיקום משוער של מצודת הבירה. ‭.20‬מיקום משוער של מצודת אנטוניה. ‭.21‬אמת־המים הגדולה (החשמונאית‭.24 .(?‬בריכת הסטרותיון. ‭.25‬אומנות דבוקות בכותל המערבי. ‭.29‬החפיר הצפוני של מצודת אנטוניה. ‭.30‬בריכת ישראל.

• 2 הכותל המערבי במקום שבו שובצה האבן הגדולה ביותר של ה"נדבך רבא‭."‬

• הר הבית - מרכז רוחני וציבורי

• ז "אפלו בלי^ה כשננ!תח הרקיע צל כנפי היונה מזהיב על החומה" (זרובבל גלעד‭.(‬

• 2 "הנה הנן אבני הכותל, האבנים המקודשות, ספוגות הצער והיגון.לא אבנים דוממות הן,כי רוו סבלות יהודי כל העולם‭"...‬ (רחל ינאית בן־צבי‭.(‬

• המסע הלילי

• י ייישלים ,מבט על הר הבית מצפון.הדפס אבן מאת דוד יוברטס‭.1839,‬

• 2 מגדל דוד המתנשא מעל חומת העיר העתיקה בירושלים וחצר "המצודה" מוארים בשלל צבעים במהלך החזיון האור קולי המוצג במקום.

• בתי־הכנסת בעיר העתיקה

• ן קבר דוד בהר ציון. בתמונה שרידי קיר בית־ הכנסת מהתקופה הרומית.על־פי מסורות שתחילתן במאה העשירית זהו קבר דוד. לראשונה נזכרת מסורת זו במקורות יהודיים בכתבי בנימין מטודלה ‭.0165)‬ למן ימי־הביניים הפך המקום למוקד משיכה לעולי־רגל יהודיים. לימים עבר המבנה לידי המוסלמים שהפכוהו למסגד.רוב המבנה וכן המצבה הגדולה המיוחסת לדוד הם מהתקופה הצלבנית.מעל לבניין מצוי מצפה הר הבית, שממנו נהגו לצפות לעבר הר הבית והרובע היהודי לפני מלחמת ששת הימים.

• 2 הרובע היהודי והמצוק שלפני רחבת הכותל. ברקע - בית־הכנסת "תפארת ישראל‭."‬צילום מסוף המאה התשע־ עשרה.

• 3 מבט אל הרובע היהודי כפי שהוא נראה לפני מלחמת השחרור. בצד שמאל למעלה בית־ הכנסת "החורבה‭."‬מימין, בניין גבוה בעל שתי קומות ועליו כיפה;זהו בית־הכנסת "תפארת ישראל‭."‬הכיפה משמאל למטה היא גג בית־הכנסת "אליהו הנביא‭."‬את כולם הרסו הלגיונרים הירדניים במלחמת־השחרור.

• ו ארון הקודש מן המאה ה־7ו,עשוי עץ,שהובא מהעיר ליבורנו באיטליה, מפאר היום את בית־ הכנסת הספרדי על שם אליהו הנביא.

• 2 "בית־הכנסת האמצעי" מארבעת בתי־ הכנסת הספרדיים: מראה הקיר המערבי כפי שנמצא לאחר שחרור ירושלים בשנת ‭.1967‬ במלחמת השחרור מצאו מחסה בבתי־הכנסת הספרדיים למעלה מאלף מתושבי הרובע היהודי במשך שבועיים רצופים. לאחר נפילת המקום, בי"ט באייר תש"ח ‭,(28.5.1948)‬נשדד כל תוכנו ובמקום נותרו רק קירות אבן חשופים.בתי־ הכנסת,שהפכו למחסנים ומצבורי אשפה,שוקמו לאחר שחרור ירושלים.

• 3 פנים בית־הכנסת הספרדי על שם רבן יוחנן בן זכאי,מראשית המאה ה־‭.17‬מבט אל ארון הקודש שבמזרח.פיתוחי האבן של הארון שופצו על־פי תצלום של הארון הקדום.הגמלון מעליו חודש על־ידי הצייר ז'אן דוד,בציור ירושלים של מעלה.הגמלון המקורי, טרם החורבן במלחמת השחרור,היה עשוי עץ ובעל פיתוחים. בתמונוףשבדף הבא: אחת מקשתות בית־ הכנסת "החורבה‭,"‬ שבנייתו הושלמה בשנת ‭,1864‬ונהרס בידי הערבים במלחמת השחרור.ברקע מסגד שנבנה על חורבות בית־ הכנסת הרמב"ן: בית־ הכנסת אותו בנה ר' משה בן נחמן עם בואו לירושלים בשנת ‭.1267‬

• 1 ארון הקודש מסוף המאה השש־עשרה,עשוי עץ מצופה זהב,הובא מסיינה שבאיטליה. הארון מעטר את הקיר המזרחי של בית־הכנסת האיסטנבולי. 2 מבט כללי לעבר ההיכל,ארון הקודש, בבית־הכנסת האיסט?בולי.שים לב לתוף המחולן,שמעל לקשתות המבנה,הנושא את הכיפה.

• 2 מבט כללי לעבר ההיכל, ארון הקודש, בבית־הכנסת האיסט?בולי. שים לב לתוף המחולן, שמעל לקשתות המבנה, הנושא את הכיפה.

• 3 בתי מחסה.הרובע היהודי לפני נפילתו. באמצע המאה ה־19 הפך היישוב היהודי בירושלים לרוב בעיר.תקופה זו מצטיינת גם בפריחה רוחנית,שבמהלכה הוקמו עשרות בתי־כנסת ובתי־ מדרש,וביניהם בית־ הכנסת ''החוךבה'' ובית־ הכנסת "תפארת ישראל‭;"‬ובפריחה חברתית שהתאפיינה בהקמת בתי־חולים כ"ביקור חולים" וכ"משגב לךך‭","‬בתי־ מחסה" ועוד. בתי־מרזסה היו קבוצת מבני מגורים בחלקו הדרומי של הרובע היהודי,שנבנו כפתרון למצוקת הדיור של תושבי ירושלים היהודיים.הדירות היו מיועדות להימסר חינם למגורים למשך שלוש שנים למשפחות חסרות אמצעים.ב

• ו הבימה מן המאה ה־8ו מהעיר פיסארו באיטליה הוצבה בסמוך לקיר המערב,בבית־ הכנסת האיסטנבולי. 2 בית־הכנסת "החוךבה‭."‬המפואר שבבתי־הכנסת בעיר העתיקה.שימש מרכז הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים.לידו היו משרדי מוסדות הקהילה.תבנית הבניין מרובעת ‭13.7)‬ מ' ‭15.3 x‬ CD וגובהו עד לראש הכיפה הניע ל־24 מ‭."‬ ביום הקרבות האחרון של מלחמת העצמאות בירושלים העתיקה, ‭,27.5.1948‬נכבש הבניין בידי הלגיון הערבי ופוצץ.

• 2 בית־הכנסת "החוךבה." המפואר שבבתי־הכנסת בעיר העתיקה. שימש מרכז הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים. לידו היו משרדי מוסדות הקהילה. תבנית הבניין מרובעת 13.7) מ' 15.3 x CD וגובהו עד לראש הכיפה הניע ל־24 מ." ביום הקרבות האחרון של מלחמת העצמאות בירושלים העתיקה, ,27.5.1948 נכבש הבניין בידי הלגיון הערבי ופוצץ.

• עם עזיבת הבריטים ‭(13.5.1948)‬ פתחו ערבים מקומיים בהתקפה ואליהם הצטרף אחר־כך גדוד של הלגיון הירדני. ניסיונות הפריצה של לוחמי היישוב לרובע נכשלו,ולאחר 15 ימי לחימה קשים נכנעו מניני הרובע ב־‭.28.5.1948‬ כ־340 מאנשיו הצעירים נלקחו בשבי,ושאר תושבי הרובע גורשו לירושלים העברית. במשך ימי הקרבות על הרובע ולאחר נפילתו נהרסו וחוללו בתי־הכנסת העתיקים.

• 3 חיילים ירדנים תוקפים את הרובע היהודי במלחמת העצמאות.הרובע היהודי היה נצור במשך כחצי שנה.על אוכלוסייתו, שכללה ‭1,800‬ נפש,הגנה פלוגת לוחמים.

• 4 הגומחה באולם "קבר דוד‭,"‬ששימשה כנראה בבית־הכנסת העתיק כארון קודש.

• ו הרובע היהודי טרם מלחמת השחרור.בולט במיוחד בית־הכנסת "תפארת ישראל" (ניסן ב"ק‭.(‬בית־כנסת של העדה החסידית.נבנה בשנים ‭1872-1864‬ תודות לפעולתו של העסקן ניסן ב"ק ונקרא על־שם ר' ישראל פרידמן מרוז'ין.תבניתו של הבניין רבועה ‭Cn 11 x'n 11)‬ והיו לו שלוש קומות. על ראשו התנוססה כיפה בקוטר ‭0.30‬נ בזי,שבלטה מעל לבנייני הרובע. במלחמת העצמאות שימש הבניין מוקד קרבות ועבר מיד ליד מספר פעמים.פוצץ בידי חיילי הלגיון הירדני ב־‭.20.5.1948‬כיום נותר חלק מחזיתו המזכירה בצורתה את חזית בית־ הכנסת הקדום בברעם.

• 2 בית־הכנסת החרב "תפארת ישראל‭."‬

• מקדשים בלבנון ובחרמון

• 1 המקדש בעין־חךשה מן התקופה הרומית. מקדש זה הוא מהשלמים והיפים שהשתמרו על רכס החרמון.הוא בנוי על גבי במת־אבן מוגבהת, שהיא חלק מבסיסו, וממוקם על שלוחה הצופה למרחקים.

• 2 המקדש הרומי בכפר תלתתא הוא מן הטיפוס ה"דילזטילוס אן א?טיס‭,"‬ כלומר בעל שני עמודי אבן בחזיתו. שרידי המקדש השתמרו בגובה ניכר. סגנון המקדשים בחרמון הוא יוני,סגנון יווני ששלט במזרח בתקופה ההלניסטית.

• ו ח'לוה שיח' פךיל בכפר עין־גגטא.מסורת המקומות המקודשים עוברת מדור לדור.על גבי שרידיו של מקדש פגני קדום בנו הדרוזים בית תפילה לאמונתם. משרידי המקדש הפגני: בגומחה העליונה השתמרה דמותו של נשר ובתחתונה נחקקו עיניים.

• 2 גומחה במקדש ולחבריה.במקדשי החרמון נפוצות הגומחות,אשר שימשו כנראה להצבת פסל האל. נם בפניאס (בניאס) מצויות גומחות חצובות בסלע,ולדעת החוקרים עמד בהן פסלו של האל פן,אל היער,הרועים והמנגינות ביוון העתיקה.

• 3 בעל־הןד של הברקים והגשמים.אל הסערה, הגשם ופריון הארץ.אל פניקי מן המאות ‭17-16‬ לפנה''ס. האל עומד על גבי רכסי ההרים ומחזיק אלה וכידון,שחלקו העליון דמוי ברק.

• 4 אליל כנעני מהמאה ה־‭13‬ לפנה''ס.יש המזהים דמות זו עם "אל‭,"‬אבי האלים בתפיסה הכנענית.האל יושב על כיסא מסוגנן, בעל רגלי אריה.ממעל נראית שמש מכונפת, מסמלי האלוהות הכנענית־פניקית.

• 5 אל־הרים כנעני־פניקי מהמאה השישית לפנה''ס.האל עומד על גבי אריה ומחזיק בידיו חרב ואריה.האריה מסמל את העוצמה והכוח של עולם החי.האריה שעליו ניצב האל עומד על רכסי הרים,המסמלים כנראה את הרי הלבנון והחרמון. לבוש האל כולל השפעות מצריות,כמו הכתר ונחש האוריאוס שלפניו.

• מקדשים ואתרי פולחן בחרמון ובלבנון

• 2 כתובת יוונית בכפר קוק המנציחה מפעל בנייה מהתקופה הרומית.

• 3 מקדש אל־חבךיה. קירות המקדש השתמרו בגובהם המקורי ורק הגג התמוטט.המקדש נבנה במאות הראשונה - השלישית לספירה,עת שלטה רומא באזור. שרידי מקדש רומי זה הם הקרובים ביותר לגבול ישראל. בימי־קדם שימשו המקדשים כ"בנקים" לשירות ציבור המאמינים, שהפקיד בהם את רכושו ובשל קדושתם הם נחשבו כחסינים מפני שוד וגניבות.

• 1 המקדש הרומי בעין־ חךשה - החזית והבנים. המקדש בנוי בסגנון יווני. הוא נבנה בתקופה הרומית הקדומה.שים לב לעוצמת הקירות שלידם עומדים החיילים.

• 2 עמוד־פינה וכותרת בסגנון יוני,סגנון יווני ששלט במזרח בתקופה ההלניסטית,במקדש ב^ל־חבריה.מעל לעמוד קורות אבן חטובות שהחזיקו גג דמוי גמלון.

• שער ההר

• התרבות הכלקוליתית בגולן

• תופעה מיוחדת, המאפיינת את הגולן, מהווים פסלי־העמוד העשויים בזלת,ששימשו בפולחן ביתי.לכל הפסלים קווים משותפים: חתכם עגול ובקודקודם קערת־מנחה. ברובם גולפו תווי־פנים. ן פסל עמוד בעל אף בשרני גדול ובליטות אוזניים עגולות.

• 2 פסל עמוד בעל קרניים,עיניים,אף בולט ומודגש,בליטות אוזניים קטנות מחודדות תקן־ תיש מפותח.הפסלים בעלי הקרניים סימלו, כנראה,את הכוח השולט בצאן ובמקנה.חסרי הקרניים סימלו את הכוח השולט בגידולי השדה.

• בתמונוף מעבר לדף: מבט כללי ממזרח אל בתי־רוחב בנויים בשרשרת: מקדימה שני אנשים עובדים בבית בו ישנם אצטבא נמוכה וחדר צר בקצה המערבי. בבית השכן,הנסמך על אותו קיר רוחב,נראה אדם שלישי,מאחוריו חדר צר ששימש למחסן. ייתכן שצורת בנייה זו קשורה במכנה החברתי המושתת על המשפחה המורחבת וכי כל שרשרת בתים היתה שייכת לבית־ אב אחד.

• 1 קערות חרס פולחניות שהיו מונחות על רגליים מוגבהות.עליהן מפוסלים תווים של אף וקרניים. החלקים הבהירים יותר הם שחזור.

• אתרים כלקול'ת"ם בגולן 2 האתרים הכלקוליתיים בגולן: ‭.1‬א־דון־ה‭.2;‬מדרום־ מערב לפח'ורה‭.3;‬תל פנוס‭.4;‬ליד מפל זוויתן עליון‭.5;‬סט־ אל־ח'ךפן; ‭.6‬אל־מג'מע‭.7;‬תל קלוקיה (ליד הכפר קצביה א־ג'דךה‭.8;(‬ליד מסיל ג'ךען‭.9;‬משגנן; ‭.10‬ליד מפל נח'לה; ‭.11‬ש3ה‭.12;‬רסם ח'רבוש‭.13;‬אל־חוי (יונתן‭.14;(‬מצפון־מערב לקלק‭.15;‬מאגר בזלת; ‭.16‬ליד מפל דליות - גדה צפונית‭.17;‬ערימות אבנים מס' ‭".18 ;8.6.4‬אתר הממגורות" ליד עין אל־פלס; ‭.19‬אל־אךבעין‭.20;‬עין אל־חרירי‭.21;‬ליד מפל דליות - גדה דרומית; ‭.22‬רסםאל־כ

• 2 בית כלקוליתי משוחזר בו הועמדו ממצאים שנחשפו באתרים שונים בגולן. נמצא במוזיאון לעתיקות הגולן בקצרין.

• ו פיטס מעוטר בדגם חבל.כלים אלו שימשו לאגירת יבולים,בעיקר תבואה.בכל בית נמצאו אחדים.נראה כי הסיבה לריבוים נעוצה בקושי לברות ממגורות בבזלת הקשה. 2 בית כלקוליתי משוחזר בו הועמדו ממצאים שנחשפו באתרים שונים בגולן. נמצא במוזיאון לעתיקות הגולן בקצרין.

• 3 גלעיני זיתים מפוחמים,שהם השרידים האורגניים הנפוצים ביותר שנתגלו באתרים השונים. בבתים נחשפה גם כמות קטנה של זרעי אפונה, עדשים,בקיה וחיטה דו־גרגרית תרבותית. תשעים אחוז מדגימות העץ השרוף שנבדקו אובחנו כעץ זית.

• 4 קךרת־חדק.נפוצה בגולן ונחשבת לכלי הקדום ביותר באזורנו ששימש בתהליך הפקתו של שמן הזית.

• מקדש רומי בגליל העליון

• 2 במקדש הרומי בקדש שרדה רק החזית המזרחית (בתמונה מבט למערב‭,(‬ונשתמרו בה ארבעה־עשר נדבכים שגובהם כ־‭7.5‬ מ‭.'‬בחזית זו קרועים שני פתחים צדדיים וביניהם פתח אמצעי גדול,שמפתנו גבוה במטר אחד בקירוב ממפתניהם של הצדדיים. העלייה אל מפתנו של הפתח המרכזי של ההיכל היתה באמצעות גרם־ מעלות,או (יבש עשוי עץ.שורה של פותות במפתן הפתח המרכזי מעידה על כך שפתח זה נחסם בסורג,שמנע מבאי המקדש את הכניסה,אך אפשר להם להסתכל פנימה ולראות את פסל האל.

• 1 הפינה הדרום־מערבית של המקדש הרומי בקדש שבגליל.ברקע,קיר החזית מצדו הפנימי.

• 2 בחזית המקדש,מעל לקובעת הדרומית,מצויה גומחה,שבה מגולפת דמ>ת אדם בתבליט שקוע.דמות זו עוטה טוגה,בימינה כלי דמוי אגס בעל ידיות־סל ובשמאלה חנית.

• 1 מצפון לפתח הצפוני של ההיכל ומדרום לפתחו הדרומי מצויות שתי קובעות מגולפות באבן,אחת מזה ואחת מזה,שמהן נמשכות תעלות צרות אל תוך המבנה.הדעת נותנת,כי תעלות אלו שימשו לנסך־ יין,שמן או דם קורבנות של בעלי־חיים שהובאו לאל.

• 3 סךקופג - ארון קבורה מאבן בעל שני משככים. לצדו מונח המכסה, מעוטר בעיטור דמוי גג רעפים.

• 4 תחתית משקוף הפתח הראשי של המקדש,שרק מחציתה נשתמרה,מעוטרת בתבליט של עיט פרוש־ כנפיים.מוטיב זה מוכר ממקדשים,שנתגלו במרחב הסורי־פניקי,בהם עבדו את האל בעל שמין - בעל השמים.

• ז כל הפריטים הארכיטקטוניים המעוטרים שהתגלו במקדש מצביעים על היותו בנוי בסגנון הקורינתי.בתמונה: כותרת קורינתית מרובעת של עמיד פינה ומאחוריה קונסולה - אבן זיז המעוטרת בעלי קיסוס.

• 2 משקוף הפתח הצפוני ובמרכזו עיט פרוש־ כנפיים עומד על מזבח ‭.(?)‬העיט הושחת בימי קדם.בצד האחד en (גירלנדה) מעודנת ובאחר מופיעה ורדה רבת־עלים.

• 3 המזוזה המעוטרת של הפתח המרכזי, שהשתמרה באתרה לכל גובהה. נדבכי המקדש עש7יים אבני גזית מסותתות היטב,שהונחו ללא חומר מילוט.

• מירות: יישוב יהודי קדום בגליל העליון

• 1 מסדרון הכניסה למערכת המערות החצובה מתחת לבית־ הכנסת,הקיימת משלב קודם להקמת בית־ הכנסת.אבני הריצוף הגדולות משלב ב' של בית־הכנסת,בנויות מעל המסדרון.אחדות מהן, שנסדקו והתמוטטו, חשפו את המסדרון לעיני החופרים.

• 2 בית־הכנסת בלב האתר העתיק של מירות, על רקע הסביבה,צילום אוויר,מבט מצפון לדרום. למעלה - הר יבנית ויערות ביתה.

• 1 מערת קבורה שהתמוטטה בחלקה, אולי מערת הצדיק הלא ידוע.פריטי דלת המערה נמצאו קבורים מתחת למפולת.אבן המשקוף בולטת מתוך המפולת ורואים בה את פותת ציר דלת האבן,שנתגלתה מתחת לערימה.

• יישובים קדומים ואתרי בתי־כנסת יהודיים בגליל העליון 2 מפת יישובים קדומים ואתרי בתי־כנסת יהודיים בגליל העליון,כפי שמצטייר מתוך המקורות ההיסטוריים,הסקרים הארכיאולוגיים והממצאים.מקומה של מיתת על דרך קדומה, בין תל הצור לבין היישוב היהודי עלמה.

• 3 בסיסי העמודים של הסטיו המזרחי של בית־ הכנסת.ובנייה ממלוכית מאוחרת של מטבח עם טבון גדול שנבנה ישירות על רצפת האבן של בית־ הכנסת בסיטרה המזרחית.מבט למערב.

• 1 בור מים חצוב מתחת לבית־הכנסת.שים לב לשרידי הטיח שעל הכתלים.הבור שייך למכלול המערות, הבורות,המקווה והמתקנים האחרים שנחצבו בסלע בשלב קודם להקמת בית־ הכנסת.חלקם הגדול נאטם ויצא מכלל שימוש.

• 1 מבחר כלי־חרס ממלוכיים מהמאות ‭14-13‬ לספירה: פך וקדרה מעוטרים בפסי צבע חומים,וקערה גדולה מעוטרת בדגם שח־מט ומזוגגת בגוני חום וצהוב.נמצאו במערכת התת־קרקעית.

• i הצעת שחזור לתבנית בית־הכנסת בשלבים א־ב,המאות הרביעית - השמינית לספירה. החלקים של בית־הכנסת: ‭.1‬חצר קדמית; ‭.2‬אכסדרה (פורטיקו‭.3 ;(‬פתחים‭.4;‬בימת ארון הקודש‭.5;‬אולם התפילה‭.6;‬מקום גילוי הפסיפס‭.7;‬ספסלים; ‭.8‬יציע ובו מושבי מתפללים‭9.9;‬תח מהחצר לאולם התפילה; ‭.10‬מחסן בית־הכנסת ומקום מציאת הקופה.

• 2 בימת ארון הקודש. נחשפה ממערב לפתח המרכזי של בית־הכנסת ושרדה לגובה של ‭1.13‬ מ‭.'‬הבימה משולבת בתוך קיר ממלוכי שבתוכו גם בסיס עמוד מן הסטיו המערבי של בית־הכנסת. הקיר הדרומי של בית־ הכנסת נמצא מימין לבימה וטרם נחשף בשלב זה של החפירה.מבט לדרום־מזרח.

• 1 בית־הכנסת העתיק במידות במבט כללי ממזרח הר למערב.ממול שולי א^יתד המתנשא מעל נחל חצור.בחזית התמונה צומח‭.-‬חותן הק?רס.

• 3 אבני כרכוב מבית־ הכנסת כמידות מעוטרות בשורה של עלי קוציץ מגולפים במרחקים קצובים לסירוגין וביניהם משולבים דגמים אחרים בעלי צורות שונות.

• חורבת מירות - מפת האתר ן תוכנית סכימאטית המראה את כלל השרידים שנתגלו כאתר היישוב העתיק - מירות.

• 2 דמות גבר צעיר יושב, עטור זר,נתגלתה ברצפת הפסיפס,בפינה הצפונית־ מזרחית של בית־הכנסת. כנראה זה תיאור דמותו של "דוד הנער" - מכה גוליית הפלשתי,שסביבו משובצים כלי־נשק השלל שלו.קטע זה הינו שריד יחיד מסדרת דמויות שהיו משולבות ברצפת בית־הכנסת.הוא נשתמר בזכות תשתית הסלע היציבה שמנעה את התפוררותו שלא בשאר חלקי הפסיפס שהונחו על תשתית מילוי. הפסיפס הוא מן המאה החמישית לספירה ושייך לשלב הראשון של בית־ הכנסת.

• ז אבן המשקוף של בית־המדרש במירות, נמצאה שבורה לשניים ליד פתח בית־המדרש. על המשקוף,המעוטר בשני נשרים וזר ביניהם, המגולפים באופן גולמי למדי,נחקקה כתובת הברכה מספר דברים: "ברוך אתה ?ב^וך וברוך אתה בצאתך" (כ"ח,ו‭.(‬ אותיות הכתובת נצבעו בצבע אדום.פסי צבע אדומים וצהובים נתגלו גם על הזר המרכזי. כתובות הלקוחות מן המקרא נדירות ביותר בבתי־כנסת עתיקים.

• 2 כלי־חרס תמים,דמוי צפחת,בעל צדודית מיוחדת,נמצא בתוך כוך חצוב בסלע בחצר בית־ הכנסת.אולי זה "הקיתון" התלמודי-כלי להגשת מים לשתייה, לנטילת ידיים ולמזיגת (מהילת) היין בכוס.

• 3 בימת ארון הקודש לאחר שחשיפתה הושלמה.בפינות הבימה הצפוניות מעוצבות אוקנות (פילאסטרים‭,(‬ הבולטות במעט מדופן הבימה וניצבות על בסיסים המעוצבים בסגנון אטי.מבט לדרום־ מערב.

• תמונה שהיתה משובצת במרכז רצפת הפסיפס של בית־המדרש,נפגמה מאוד משיני הזמן. התמונה עשויה כאיור לפסוק מנבואת "אחרית הימים" של הנביא ישעיהו: 'ץאב וטלה ירעו ?אחד,ואריה כבלןר יאכל תבן, ןנחש ^פר לחמו,לא ירעו ולא ושחיתו ןכל הר לןךשי ' אמר ה"' (ס"ה, כה‭.(‬במרכז: העתק מושלם של הפסיפס. הפסיפס הוא מן המאה השמינית לספירה.

• המרכז הקהילתי של היישוב מירות במאות 1תוכנית בית־הכנסת בשלב ג' (מאות ?12-7? לספירה?.(?החזית הדרומית נתבטלה,אבניה המעוטרות הועברו לחזית החדשה שנבנתה בקיר הצפוני.

• ז תוכנית בית־הכנסת בשלב ג' (מאות ‭12-7‬ לספירה‭.(‬החזית הדרומית נתבטלה,אבניה המעוטרות הועברו לחזית החדשה שנבנתה בקיר הצפוני.

• 3 קמיע מברונזה שנמצא בבית־הכנסת במידות.על הלוחית נכתב,בחרט מתכת חד,נוסח הקמיע ראותיות עבריות מרובעות.חלק מן הטקסט נכתב בארמית וחלק בעברית.בקמיע פונה אחד מתושבי הכפר, יוסי בן ןנו5ןה,אל אלוהים בבקשה שייתן לו שלטון מוחלט על תושבי המקום.

• 2 מטבעות הזהב שנתגלו בקופת בית־ הכנסת שהיתה מוסתרת מתחת לרצפת המחסן.

• 4 שקערורית הקופה ואוצר המטבעות לאחר ניקוים מן העפר.באוצר 500 מטבעות,מחציתם מזהב ומחציתם מברונזה. הקופה נבנתה בתוך אגן היקוות חצוב של גת קדומה וכוסתה בלוח אבן שבמרכזו נחצב נקב עגול ‭'3 -‬תח הקופה.מחצית מהלוח נשתמרה באתרה.

• 1 קטע מרצפת הפסיפס של בית־המדרש במידות, שנשתמר בפינתו הדרומית־מזרתית. הדגמים המשולבים בתוך הריבועים,הבנויים שורות פרחים,כוללים: עלה דמוי־לב,רימונים,דגם גיאומטרי,שופרות ואשכול תמרים.

• 2 גרם־המדרגות העולה ליציע בית־הכנסת של מירות בנוי אבנים וחלקי עמודים בשימוש משני. היציע היה קיים בשלב ג' של בית־הכנסת.על חוליית העמוד הקיצונית מימין נתגלו שרידי אותיות עבריות.מעבר לקיר,הסטיו המערבי של בית־הכנסת ובימת ארון הקודש המוסתרת בחלקה.מבט לדרום־ מזרח.

• עיירה יהודית מתקופת המשנה והתלמוד חורבת סומקה בכרמל ההררי

• 1 בית־המלאכה הקטן. בסומקה ובסביבתה הקרובה מצויים כתריסר בתי־מלאכה.בבית־ מלאכה טיפוסי,ראה התצלום,נמצא: משטח מטויח,עליו מונחים עמודים מחורצים;לפניו אגן אבן לקליטת נוזלים ומרזב המוביל לבריכה מטויחת בעלת רצפת פסיפס,בחזית התמונה.

• 3 בית־המלאכה הגדול, שטחו כ־250 מ"ר. תפקיד העמודים המחורצים עדיין לא הובהר סופית.

• 2 מימין,נר שמן, שנמצא באחד מבתי היישוב.משמאל,מעדר מברזל,רמז לעיסוק החקלאי של תושבי העיירה היהודית סומלןה. בעונות החפירה האחרונות הובהר כי רוב הגבעות שמסביב לסומקה,העוטות היום חורש טבעי,צופנות מתחת לשיחים ולעצים מדרגות חקלאיות עתיקות,שנבנו בידי תושבי היישוב בתקופת המשנה והתלמוד.

• בתמונוף שבדף הקודם: בית־הכנסת בסומקה שבכרמל בזמן חשיפתו. בית־הכנסת היה מכוסה בערמות עפר,אבן ושרידי יישוב מתקופת ימי־ הביניים בגובה של כשניים וחצי מטרים מפני השטח. בתצלום,חזית בית־ הכנסת בסומקה.בתי־ הכנסת העתיקים בארץ פונים בדרך־כלל לעבר ירושלים.חזית בית־ הכנסת בסומקה פונה מזרחה: כיוון שמסומקה נראה הים,פונה החזית לעבר מזרח,כבבתי־ הכנסת במישור החוף (כך גם בתוסיפה־עוספיה, וביפיע שבהרי נצרת‭.(‬ בית־הכנסת נבנה במדרון גבעת היישוב ולא בפסגתה,כמקובל בהלכה היהודית.העמודים המחורצים נלקחו מבתי־ המלאכה ושול

• 1 משקוף אבן מבית־ הכנסת בסומקה. במשקוף מתוארים זוג אריות,רק אחד מהם השתמר,וביניהם ניצב גביע.

• 2 גת.במרכז בור אגירה לתירוש.מלפניו ומשמאלו משטחי דריכה לענבים הבצורים. מלפנים,במשטח הדריכה,גומת סינון, ששימשה להשקעת זגי הענבים ושברי האשכולות כדי שלא יגיעו לבור האגירה. הילדים עומדים ליד היקב התת־קרקעי,שהוא בור לתסיסה ולאגירה של התירוש ויכול להכיל מעל ‭3,000‬ ליטר תירוש.

• חורבת סומקה

• ו שחזור חזית בית־ הכנסת בסומקה. השוואות סגנוניות של אדריכלות בית־הכנסת בסומקה לאדריכלות הרומית בארץ־ישראל וסביבותיה ולזו של בתי־ הכנסת בגליל, שנערכו על־ידי ד''ר יהודית טורנהיים מאוניברסיטת תל־אביב, מלמדות כי בית־הכנסת בסומקה הוא מן המוקדמים שבבתי־ הכנסת.

• 2 אחד מבתי־הבד שנמצאו בסומקה.שני העמודים הניצבים משמאל הם האומנות שתמכו את קורת בית־ הבד.מימין,משקולות אבן שמשקל כל אחת מהן כ־‭1,200‬ ק"נ.תפקיד המשקולות היה למשוך את קורת בית־הבד וליצור לחץ על הזיתים הפרוכים שהיו בעלןלים כדי לאצור את השמן.

• 3 חזית וחצר מערת קבורה יהודית מתקופת התלמוד.משני צדי הפתח הקשתי - מנורות שבעת הקנים.לפני הפתח הגולל ודלת האבן המקורית.המערות נפרצו ונשדדו כבר בימי־קדם.

• 1 הפירוש של המתקנים משוער.המשטחים החצובים,שנועדו להשהיית ענבים,הם במפלסי גובה שונים. הגומה הגבוהה משני המשטחים נועדה לחוואר,ששימש להצללת התירוש (מיץ הענבים) בבור האגירה ובבור שבו בישלו דיבס.

• 2 מנורות שבעת הקנים מסומלןה.החל מראשית המאה העשרים ידועים מסומקה נרות־חרס המעוטרים במנורת שבעת הקנים.נרות אלו נמצאו על־ידי כפריי הסביבה ומצאו דרכם אל אספנים בארץ ובחו"ל. אף משלחת החפירות הנוכחית מצאה באחת העונות הראשונות נר־חרס ועליו מנורה עם שבעה קנים.בעונת החפירות של קיץ 1994 נחשפו שני נרות נוספים המעוטרים במנורה.נר אחד נמצא במכלול מגורים השוכן ממזרח לבית־הכנסת.הנר התמים נמצא על רצפה ביחד עם ''פינת מטבח" שכללה סירי בישול,קנקנים וכלי שחיקה.הנר השני,שרק הדיסקוס השתמר ממנו, והוא מעוטר במנורה של ש

• מארובות עד נרבתא עיר מחוז יהודית בת אלף שנה

• 1 קו החומה של העיר אלבות מימי שלמה המלך 950) לפנה''ס לערך) נבנה על מדרגת סלע בצדה הדרומי של העיר. בימי אלכסנדר ינאי החשמונאי 76-103) לפנה''ק) בוצרה העיר בחומה חדשה ועבה מקודמתה. חומת העיר נךב:תא נבנתה בקו פנימי לחומה זו.

• 2 ארבות - בירת אחד המחוזות של שלמה המלך. נךבתא - המעוז הראשון למרד הגדול. אלבות־נך?תא ממעוף הציפור.על שתי הכיפות שבמרכז התמונה השתרעה העיר נך5תא מימי הבית השני.על הכיפה הצפונית שכנה איכות.על כיפה זאת נראה התל המבוצר.שים לב לדרך המקיפה את הפסגה: מפנים לה נמצאים מבני מבצר נך?תא,ומחוצה לה - בתי העיר.באוכף בין הגבעה הדרומית לצפונית נמצאת הסוללה שנבנתה, אולי,על־ידי הרומאים בזמן המצור של שנת 66 לספירה,בימי תחילת המרד הגדול.הסוללה נועדה להביא את מכונות המצור אל החומות. החומה של העיר ‭man >‬ מימי שלמ

• 1 פינה בחומת העיר, כנראה מהתקופה החשמונאית. שים לב לסיתות השוליים והזיז בסגנון הלניסטי. חומת מבצר נךבתא הורכבה כנראה מ''שיניים" כגון זו שאנו רואים בתמונה.

• 2 שטח המחוז של ן^ךבות בימינו. "ולשלמה שנים־עשר ניצבים על־כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חודש בשנה יהיה על אחד לכלכל.ואלה שמותם‭...‬בן מקד באךבות,לו שכה וכל אלץ חפר‭"...‬ (מלכים א' ד/ ז-כ‭.(‬ במפה מצוין הזיהוי החדש של חפר של בתל א ל־מחפר, וזיהויה ^ךבות־נךבתא בחר' ^ל־חמאם. בתמונוף שמעבר לדף: ''נם אל מחוז נך?תא אשר בקרבת קיסריה שלח קסטיוס רוכבים רבים, אשר השחיתו את הארץ‭"...‬ יוסף בן־מתתיהו,מלחמות היהודים ב,יח,י.מבצר גךבתא כפי שנראה מהמחנה הרומי.

• המצור בנרבתא 66 לספירה 1 מערכת מצור רומית בלתי־ידועה: ךייק ומחנות רומיים.

• 1 מערכת מצור רומית בלתי־ידועה: ךייק ומחנות רומיים.

• 2 מבט אל הז־ייק- מעבר לוואדי העמוק,הנראה בתחתית התמונה,בנה הצבא הרומאי חומת אבן שנועדה לאטום את העיר מסביב.על קו הדייק נראה עדר כבשים.

• 3 סוללת המצור הרומית.הסוללה הנראית כאן מדרום נבנתה כדי להגיע אל חומת העיר. האוכף שבו נבנתה הסוללה הוא המקום היחיד המאפשר נישה לביצורי נךבתא.

• 1 הסוללה הרומית בזמן ניקויה.הסוללה בנויה אבן,אורכה‭130-‬ מ' ורוחבה ‭4 -‬ מ‭.'‬על גבי המבנה הוסע מגדל המצור,הכולל איל־ברזל, אל חומת העיר.

• 2 המטבע העליון,דינר כסף של אספסיאנוס ‭74-67)‬ לספירה‭:(‬ משמאל,פני הקיסר ותאריו.מימין,אשה יהודייה מקוננת תחת כן שלל,עליו הניחו הרומאים את שלל ניצחונם.האשה מסמלת את יהודה המנוצחת. מתחת כתוב‭.-‬יהלןה. נךבתא סימלה,כנראה, את תחילת המרד הגדול. המטבע התחתון,שקל כסף מימי המרד הגדול ‭70-66)‬ לספירה‭:(‬ ליד הגביע הכתובת - שקל ישראל והתאריך - שנה בי.ליד הענף עם שלושת הרימונים הכתובת - ירושלים הקדושה.נךבתא נפלה לפני שהשקל הזה הופיע בשוק.

• 3 מבט מהמחנה הרומי הנחפר אל מבצר נך3תא. בתמונה תלמידי בית־ הספר "מבואות עידון" שהתגייסו לחפירה.

• האתר הפולחני עיבל

• ו שחזור המזבח במקדש בירושלים מימי הבית השני,כפי שהוא מופיע במשנה במסכת מידות.השחזור כולל את כל החלקים שנתגלו במזבח בהר עיבל - מבנה מרכזי,סוקב,כ:בש גדול וכבש קטן העולה לסובב.

• Z מזבח העולה בהר עיבל,מבט ממערב. במרכז התמונה נראה מבנה המזבח ואליו עולה הכ:בש,שבו עלו הכוהנים עם חלקי הבהמה ששימשו לקורבן.צמוד אליו משמאל נראה ה33ש הקטן,שבו עלו אל הסובב (מרפסת צמודה למזבח משלושה צדדים עליה עמדו הכוהנים בשעת הטקס‭.(‬לפני המזבח שתי חצרות רצופות אבן,בהן נחשפו מתקנים שהכילו אפר, עצמות בעלי־חיים וכלי־ חרס,ששימשו כנראה למנחה.

• 3 שחזור המבנה של מזבח העו^ה.מצב ההשתמרות המעולה של המבנה לא הצריך אלא התערבות מעטה של הציירת.משלושת צדי המבנה המרכזי של המזבח נמצא הסובב למעמד הכוהנים.כבש ראשי מוליך אל המבנה המרכזי של המזבח, ומשמאלו 33ש קטן העולה אל הסובב. מלפנים - חצרות,ולרגלי ההרים חומת המתחם.

• 1 המתקנים המוזרים בחצרו הצפונית של המזבח.סמוך לכ:בש הקטן העולה אל המזבח נמצאו בשורה חמישה מתקנים דמויי תיבות ובנויים אבן.בחלק מהם נמצאו כמויות גדולות של אפר ועצמות שרופות של בעלי־חיים שהועלו לעו‭^'‬ה.באחרים נמצאו כלי־חרס תמימים באתרם.תגלית זו,כמו תגלית המזבח בכלל, חושפת עולם בלתי־ידוע של מנהגי פולחן ודת בראשית קיומו של עם ישראל.ייתכן, שבחצרותיו של המזבח הוכנו הבהמות לקורבן, והכלים שימשו למנחה לאל.

• 2 חרפושית (חותם בסגנון מצרי‭,(‬שנמצאה במילוי המזבח. החרפושיות היו חותמות וקמיעות שהיו נהוגות במצרים וממנה התפשטו למזרח הקדום כולו. חותם זה גולף בצורה של חיפושית (חרק קדוש במצרים) ועל חלקו התחתון נחרתו סמלים או סצינות מעולם האמונה המצרי.חשיבותן העיקרית של החרפושיות היא בעובדה,שניתן לתארך אותן לפרעונים המצריים השונים.מכאן, שהימצאות החיפושית מהווה גורם מתארך לאתר כולו.תאריכו נקבע לשנים ‭220-1245‬ו לפנה''ס,סוף מלכותו של גדול הפרעונים,רעמסס השני.חרפושיות דומות לזו,בנות אותו תאריך, נמצאו גם במצרים ובק

• 3 מפת הנמלה של שבט ‭n\j>3p‬ בהר המרכזי.מקום האתר הפולחני תואם את המסורת המקראית על הר עיבל.

• 4 מכלול המזבח לפני החפירה.עם תחילת החפירה נמצאו במקום אלפי שברי חרס מראשית תקופת ההתנחלות הישראלית (המאה ה־13 לפנה"ס‭,(‬מפוזרים בין האבנים.הסתבר כי אנשי האתר קברו אותו בשכבת אבנים לפני נטישתו. קבורה פולחנית זו נועדה למנוע את חילולו של האתר העזוב.ייתכן שהסיבות לנטישתו של המזבח בהר עיבל היו קשורות בהקמת האתר המקודש בשילה ותזוזת מרכז הכובד הלאומי ממנשה בצפון לאפרים במרכז.

• 1 פך למנחה,כפי שהונח במתקן פשוט עשוי אבנים לפני 3200 שנה. מנהג הבאת מנחות לאל ולכוהנים היה נפוץ מאוד בכל תרבויות העולם העתיק. 2 המתחם הפולחני בהר עיבל (מבט ממערב‭.(‬ נראה היטב מיקומו של המתחם הפנימי בתוך החיצוני.המעבר אל הפנימי שבהם בדרך כניסה רחבה ובה שלוש מדרגות.כניסה מפוארת זו קרויה "כניסת תהלוכה‭."‬כניסות מסוג זה נבנו בדרך־כלל לשם מעברה עול תהלוכה פולחנית,נושאת חפצי קודש.בפנים נמצאת חצר גדולה ללא מבנים, פרט למכלול המזבח.

• 2 המתחם הפולחני בהר עיבל (מבט ממערב.( נראה היטב מיקומו של המתחם הפנימי בתוך החיצוני. המעבר אל הפנימי שבהם בדרך כניסה רחבה ובה שלוש מדרגות. כניסה מפוארת זו קרויה "כניסת תהלוכה." כניסות מסוג זה נבנו בדרך־כלל לשם מעברה עול תהלוכה פולחנית, נושאת חפצי קודש. בפנים נמצאת חצר גדולה ללא מבנים, פרט למכלול המזבח.

• 3 המזבח בשעת חפירתו.חלקו המרכזי הוא מבנה אבן,שמידותיו ‭9x7‬ מטרים.בפנים נמצא חלל,שקירות מיוחדים נכנסים אל תוכו.החלל בתוך המבנה נמצא ממולא ברבדים של אבנים ואפר לסירוגין. האיש בתמונה כורע על שכבת אפר.למרבה ההפתעה,נמצאו ברובדי האפר מאות עצמות בעלי־חיים,רובן שרופות. אלה מעידות על קורבן עולה.העצמות נשתייכו לארבעה סוגי בעלי־חיים: בקר,צאן,עזים ויחמורים.העצמות שזוהו נשתייכו כולן לזכרים צעירים,ממש ככתוב בדיני הקורבנות שבתורה. היחמור הוא היחיד שאינו נזכר כבהמת קורבן והימצאותו במזבח בהר עיבל מהווה חידה לחו

• 4 המתחם המקודש הפנימי בהר עיבל (מבט מדרום,צילום אוויר‭.(‬ במרכז מכלול המזבח החפור,משמאלו החצרות.בהר עיבל נמצא מתחם בתוך מתחם,דבר המרמז אולי על דרגות של קדושה כבר בתקופה קדומה זו של ראשית הדת הישראלית.

• 2 פך בעל שלוש ידיות ממתקן מנחה במזבח בהר עיבל,לאחר שחזורו וריפויו.הקרמיקה שנמצאה פה דומה בקווים כלליים לכלי־ החרס שהיו מצויים בשימוש המתנחלים הישראלים עם כניסתם לכנען והתבססותם בה. יש קווי דמיון בין בלי־ החרס שהיו בשימוש הישראלים לבין אלה שהיו בשימוש הכנענים, שהדי הישראלים היו נוודים שנאחזו בקרקע ועיקר תרבותם החומרית התבססה על מה שראו אצל הכנענים.עם זאת יש לקרמיקה הישראלית ייחוד ברור.בכלי־החרס בהר עיבל מרובים הקנקנים והפכים בעלי שלוש ידיות,תכונה החסרה לחלוטין במקומות אחרים.נמצאו גם כלים מיוחדים

• ו החיפושית השנייה מהר עיבל נמצאה במתקן מנחה מצפון למזבח. בחיפושית זו, שעיבורה מעולה, נראה קשת מצרי כורע כשבידו קשת כפולה. מימין לי הכרטו-ש (חותם מלכותי) של הכובש הגדול תחותמס השלישי מן המאה ה־15 לפנה"ס. מעל ראשו של הקשת נראית סלמנדרה ומתחת לרגליו סירה. פירוש הציור הוא: פרעה מפקד על ריבוא קשתים. חרפושית נדירה זו (דק ארבע מקבילות ידועות) תוארכה גם היא בדיוק רב לשנים 1220-1245 לפנה"ס.היא מחזקת את הדעה בי המזבח הוקם במחצית השנייה של המאה ה־3ו לפנה"ס. זוהי חרפושית זיכרון שהנפיק ךעמסס השני לכבוד הכובש

• 4 פכית בעלת בסיס מחודד,שנמצאה בתוך מתקן בהר עיבל.היעדרן של פכיות דומות מאותה תקופה רומז על האפשרות,כי כלי זה הותקן במיוחד לצורך מנחה לאתר המקודש.

• 3 פיקסיס (פכית דמוית קופסא) מתקופת ההתנחלות,שנמצאה בתוך מתקן מנחה מצפון למזבח בהר עיכל.

• אור חדש על ההתנחלות הישראלית

• T כלי פולחני,מעוצב בצורת ראש גבר כנעני, שנמצא בתל יריחו.שימו לב לחוטם הכפוף ולזקן, המאפיינים את הגזע השמי מאז ומתמיד.כלי זה קדום בכ־400 שנה לזמנו של יהושע.לדעת ארכיאולוגים,לא התקיימה עיר ביריחו בתקלפת ההתנחלות.

• 2 רעמקוס השני במקדש הסלע - אבו סימבל.חלק מחזית המקדש הגדול מצפון־מזרח.ימי השושלת הי''ט,המאה ה־13 לפנה''ס.תקופתו של גדול הפרעונים, רעמסס השני,הצטיינה במפעלי בנייה,שרוממו את אישיותו של המלך.

• 1 ראשו החצוב באבן של רע‭>?‬סס השני בגזמפיס.רעמסס השני ‭290)‬ו‭224-‬ו לפנה"ס) המשיך בפעולות הבנייה רבות ההיקף של אביו, כולל שיקום העיר אוךיס, אותה קרא בשמו ‭- pppyj ~ \%‬ בית רעמסס. העיר נמצאת על הזרוע ה9לוסית של הנילוס, והיתה לבירת הךלתה של מצרים.מקובל לזהות עיר זו עם רעמסס,אחת משתי הערים שלפי המסורת המקראית בנו בני ישראל בעבודת פרך בעת שהותם במצרים (שמות א ‭',‬ יא‭.(‬יש חוקרים הסבורים כי רעמסס השני הוא פרעה שבזמנו אירע שעבוד מצרים,ובימיו יצאו בני ישראל ממצרים.בכל אלפי הכתובות של ‭npj?jn‬ השנ

• 2 פשל האלה המצרית חתחור,מן המאה ה־13 לפנה''ס,שנמצא במקדש הכנעני בבית שאן- הפשל עשוי ברונזה ומצופה בזהב.האלה מסמלת את האהבה זהארצזת הרחוקות.הימצאותה במקדש מעידה על ההשפעה המצרית החזקה בכנען של אותה תקופה.

• 3 משתה בארמון של מלך עיר־מדינה כנענית. החפץ עשוי שנהב,מן המאות ה־13 וה־12 לפנה"ס.נמצא בקוגידו.

• 1 כלי־חרס מן התקופה הכנענית המאוחרת, שקדמה לבואם של בני ישראל.כלי זה,הקרוי "פך סורי‭,"‬מאפיין את העיבוד העדין של הקרמיקה הכנענית בהשוואה לכלים הישראליים הגסים. 2 סכין משנהב שנמצאה במגידו,מן המאות ה־3ו וה־2ן לפנה"ס.על הסכין חקוק: מלך כנעני יושב על כיסאו,כשלפניו מנגנים,חיילים ומרכבת מלחמה - מובילים שבויים אל השליט.

• 2 סכין משנהב שנמצאה במגידו, מן המאות ה־3ו וה־2ן לפנה"ס. על הסכין חקוק: מלך כנעני יושב על כיסאו, כשלפניו מנגנים, חיילים ומרכבת מלחמה - מובילים שבויים אל השליט.

• 3 חיל המרכבות המצרי בהתקפה.תבליט זה מתאר את קרב קדש שבסוריה.הקרב שניהלו המצרים ובראשם רעמסס השני כנגד החיתים. התבליט התגלה באבידוס שבמצרים העליונה.כך נראה בוודאי חיל פרעה שרדף אחרי בני ישראל: ‭..."‬ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים‭...‬ וירדוף אחרי בני ישראל‭"...‬ (שמות י"ד, ה-כה‭.(‬

• 1 תמונה מחיי חצרו של 2 קנקן גדול לאגירת שליט.איור על גבי מים,דומה לקנקן שפת קופסת שנהב שנמצאה הצווארון,שקדם לו בשרולזן (תל אל פאתגה בשלושת אלפים הדרומי‭,(‬מתקופת ומאתיים שנה.קנקן זה הברונזה המאוחרת. צולם אצל משפחה בדווית בוואדי פאךץה. במשק הבית הערבי מצוי כד גדול הקרוי "זיר‭,"‬ שתפקידו אגירת מים. ממלאים אותו מן הבור (או מן המכל המובל בטרקטור בימינו) והוא הוא מקור המים בפועל של משק הבית.נוהג השימוש ב"זיר" בולט עוד יותר במצרים: שם הוא עומד באמצע הכפר לרשות הקהל כולו.

• 1 תמונה מחיי חצרו של שליט.איור על גבי קופסת שנהב שנמצאה בשרולזן (תל אל פאתגה הדרומי‭,(‬מתקופת הברונזה המאוחרת.

• 3 מאהל בדווי בשולי ואדי פאךץה (נוזל תלצה‭.(‬ נחל זה שימש מאז ומתמיד כ"צינור כניסה אקולוגי" ליסודות נוודיים מע5ר היךדן להר ש?ם ,להר מנשה. יש להניח שמאהלי המתנחלים הישראלים היו דומים לאתר זה.וכי דגם התנחלות זה,של מגורים בשולי יישוב הקבע בהר דומה,כנראה, לדגם ההתנחלות הישראלי.

• ז מעיינות עין תךצה (עין פאך^ה‭,(‬שהזינו את הנחל הזורם בספר המדבר.תל תךצה, המזוהה כתךצה בירת ממלכת ישראל,מצוי בסמוך למעיינות השופעים,שהיו מקור מימיה של העיר הקדומה. מקורות המים הנובעים, מעיין או נבץה,היו קניין הציבור: כל המעיינות היו רכוש הכפר שבאדמותיו הס נמצאים.צרכני המים העיקריים הם הצאן והבהמה,והתלוי העיקרי במקורות המים הוא הבדווי,הנווד־למחצה, שאין לו בדרך־כלל מקורות מים משלו.כדי לקבל מים לבהמתו הוא נכנס למערכת הסכמים עם כעלי המים־. הפלאחים בעלי הקרקע, המוכרים מים לנווד תמורת תוצרת הבהמה.

• 2 תמונה נדירה של שלב המעבר מאוהל הנוודים אל הבקתה הבנויה לבני־בוץ.

• J גאון הילךן ובקעת הלךדן התיכונה.פיתולי הנהר והסבך הצפוף הקשו את המעבר מן המזרח לארץ קלנגגן.המחקרים החדשים מאששים את הסברה שחלק מהמתנחלים הישראלים נכנסו במעבר הטבעי של גשר אדם ונחל תךצה (התצלום מתוך ספרו של נלסון גליק - "הירדן‭,"‬ מוסד ביאליק,תשט"ז‭.(‬

• 1 מפת הנחלה של שבט מנשה,הכוללת ‭2,000‬ קמ''ר (למעלה משליש משטח ההר המרכזי‭.(‬ גבולות נחלת מנשה הם: הירדן במזרח,עמק יזרעאל ונחל עירון בצפון, "דרך הים" במערב,ונחלי ק?ה ותרצה בדרום.

• 2 "ך.ךף מבוא הש5לש" המקראית (דברים י''א, ל‭,(‬בכל הדרה.נחל תךצה (ואדי פארעה‭,(‬ולידו הדרך המובילה מעבר הןךדן המזרחי אל שקם והר מנשה.בדרך זו הגיעו הגרעינים של שבטי ישראל אל הר מנשה והארץ המובטחת.

• 3 נחלת מנשה היא האזור העשיר ביותר בהר המרכזי מבחינת נתוני טבע,ויש בו עמקים פוריים,מעיינות,אזורי הר ונחלים זורמים. בשלב השלישי של ההתנחלות,שהחוקר מייחס אותו למאה ה־ 11 לפנה"ס,נוצר עודף אוכלוסייה ביישובי העמקים.הכפרים גדלו ונתרחבו והיה צורך בתוספת קרקע לעיבוד. שלב זה מתאפיין,לפיכך, בתחילת העלייה אל ההר המכוסה חורש ים־תיכוני. הישראלים ביראו את החורש והקימו יישובי־ הר,שכלכלתם התבססה באופן טבעי על גידול מטעים-זיתים וגפנים. כך נוצרה התרבות החקלאית היפה - תרבות המדרגות.

• שלא בקרמיקה הכנענית של אותה תקופה. קנקני הענק - פיטס ''שפת הצווארון‭- ''‬ שימשו לאגירת מים. גובה הכלי ‭1.5-1.2‬ מטרים וקיבולו ‭100-80‬ ליטרים.בסיסו של הכלי מעוגל,והיו נוהגים להעמידו בתוך גומחה עמוקה ברצפת הבית או החצר. מתברר כי הישראלים התיישבו במקומות חסרי מים ונאלצו להביאם ולאוגרם בכדי ענק,ולכן נמצאה כמות גדולה של כלים אלה באתרי ההתנחלות. 2 מכלול כלי־חרס של ההתנחלות הישראלית, שנחשף בשילה.הכלים ניכרים בגסות ייצורם,

• ו באר מים,נ3ץה,בכפר קוד שבעמק דותן.הבאר והמעיין היו מאז ומתמיד רכוש ציבורי.במחקר האזור נתברר,כי הישראלים היו תלויים במקורות מים אלה, והוכרחו להניע לדו־קיום עם היישוב הכנעני, ששלט בתחילה במקורות המים.

• 3 "כי יער הוא ובראתו" (יהושע י''ז,יח‭.(‬אתר שנתגלה בהר מנשה ובו ניתן לראות את תהליך הסיקול וביתא היער לשם הקמתו של כפר ההתנחלות.

• שילה - מרכז מקודש לשבטי ישראל

• 1 קבוצה של קנקנים משוחזרים מן התקופה הישראלית הקדומה - תקופת ההתנחלות. הקנקנים התגלו במבנים שבמדרון המערבי של התל.הקנקן התחתון מיוחד במינו משום שהוא משמר מסורות של הקדרות הכנענית.

• 2 השם הקדום שילה צילום אוויר של התל, השתמר בשם הכפר מקומה של שילה שהיה קיים עדיין במקומ הקדומה.באופק היישוב במאהה־16 לספירה הקהילתי שילה,שהוקם ובשם המעיין הסמוך - בשנת ‭,1987‬ומשתייך סילון. לתנועת "אמונה‭."‬ הממצא הארכיאולוגי באתר מתאים לתולדותיה של שילה, כפי שהן מצטיירות מן העדויות הספרותיות.

• ו שילה נמצאת כשלושה ק"מ ממזרח למעלה לבונה שבכביש רמאללה-שכם. 2 כלי זואומורפי (בצורת בעל־חיים) בדמות פר, גובהו 17 ס"מ,ששימש כנראה לנסך.הוא נתגלה במפולת הלבנים של אחד מהחדרים בשכבת החורבן של העיר מתקופת הברונזה התיכונה שנחשפו בסמוך לחומה.הכלי מעוטר בצדל בצביעה בפסים אדומים.

• 2 כלי זואומורפי (בצורת בעל־חיים) בדמות פר, גובהו 17 ס"מ, ששימש כנראה לנסך. הוא נתגלה במפולת הלבנים של אחד מהחדרים בשכבת החורבן של העיר מתקופת הברונזה התיכונה שנחשפו בסמוך לחומה. הכלי מעוטר בצדל בצביעה בפסים אדומים.

• 3 האלה הקדושה בג'מא א־יתים ליד שילה.בימי־ הביניים,במאה ה־‭,14‬ מצא אשתורי הפךוזי את שילה חרבה.הוא, ונוסעים אחרים בני התקופה,נהגו להצביע בה על קברי עלי ובניו ועל מקום בשם כיפת השכינה.

• ו מבט כללי על התל - תל שילה,מבט מערבה. בראש התל נראים שרידי היישוב מן התקופה הרומית־ביזאנטית ומימי־ הביניים.באופק,בצד ימין,נראה התל של העיר המקראית תפוח,שהיתה בגבול נחלות אפרים וקנשה.

• 2 תכשיט מזהב בצורת זבוב,מתקופת הברונזה המאוחרת.הוא נתגלה בשפכים שנזרקו ממקדש שעמד כנראה בראש התל.תכשיטים כאלה ידועים ממקומות נוספים באזורנו.

• 3 קבוצת כלים וחפצים מחרס שנמצאו בחדר מתקופת הברונזה התיכונה.

• 1 שורת קנקנים מטיפוש "שפת הצווארון" שנחשפה בבניין עמודים במערבו של התל. הקנקנים שימשו כנראה לאגירת שמן ויין וגובהם מגיע לכדי ‭1.1‬ מ‭.'‬ הקנקנים הם מן התקופה הישראלית הקדומה. הבניין בו נמצאו חרב בשרפה,כשנהרסה שילה על־ידי הפלשתים, באמצע המאה ה־ ו ו לפנה''ס. 2 חתך בביצורי תקופת הברונזה התיכונה: חומת העיר,ורובדי החלקלקה השונים. 3 גביע מחופה לבן ומעוטר בצביעה.זמנו - תקופת הברונזה המאוחרת א‭.'‬הוא נמצא בשפך עול כלי־חרס ועצמות בעלי־חיים שמקורו כנראה במקום פולחן שהיה אז באתר.

• 2 חתך בביצורי תקופת הברונזה התיכונה: חומת העיר, ורובדי החלקלקה השונים.

• 3 גביע מחופה לבן ומעוטר בצביעה. זמנו - תקופת הברונזה המאוחרת א.' הוא נמצא בשפך עול כלי־חרס ועצמות בעלי־חיים שמקורו כנראה במקום פולחן שהיה אז באתר.

• 4 מבט מתל שילה צפונה.לפי המסורת המקראית,היתה שילה מרכז ברית השבטים בתקופת ההתנחלות;בה עמד אוהל מועד ובה הוקצו הנחלות לשבטים והערים ללוויים (יהושע י"ח,א,ח-י;כ"א,ב ועוד‭.(‬ההנהגה הדתית בשילה היא שנשאה ונתנה עם שבטי ישראל בזמן שהיה צפוי קרע בברית השבטים (יהושע כ"ב,יא-יב‭,(‬וניהלה מלחמת מגן נגד האויב המשותף (שמואל א' ד‭.('‬ בשילה נערכו מדי שנה בשנה חגיגות דתיות (שופטים כ"א,יט‭.(‬שני אישים חשובים קשורים במקום - עלי ושמואל. בית עלי הוסיף לנהל את המאבק בפלשתים, ובמלחמת אפק נחלו שבטי ישראל תבוסה גדולה ו

• כיבוש לכיש בידי סנחריב מלך אשור

• סנחליב מלך אשור בנה ארמון מלכותי מפואר in קירותיו עוטרו בתבליטי אבן גדולים, המתארים בעיקר מסעות מלחמה של קץחו־יב. סדרת התבליטים המרכזית והמפורטת ביותר הוקדשה לתיאור המצור על העיר לכיש ביהודה. ו קלע אשורי כפי שהוא מתואר בתבליטי לכיש.

• 2 אבני קלע שנתגלו באתר וכנראה שימשו את צבאות אשור שצרו על העיר.

• 3 קטע מתבליט אבן מארמון סנרזריב מלך אשור,המתאר את ההתקפה על שער העיר לכיש שביהודה.איל־ מצור אשורי מקרקר את בית־השער בסיוע קשתים,בעוד המגינים הניצבים על גג המבנה יורים בקשתות ובאבני־ קלע.המאה השביעית לפנה"ס.

• ז שחזור העיר לכיש ערב המצור האשורי ב־ ו 70 לפנה"ס.במרכז העיר בולט ארמון־ המצודה.שים לב לשער המורכב משער חיצוני ומשער פנימי,ולרוגורת הביצורים המורכבת מחומת ל1מך חיצונית, קוללה וחומה מרכזית.

• 2 סנחריב מלך אשור יושב על כס מלכות מפואר אל מול העיר לכיש.שים לב לכתובת האשורית החקוקה בתבליט בכתב היתדות, המזכירה את לכיש.

• ו שחזור איל מלחמה בהתקפה שהוכן לפי תבליטי לכיש (השווה את השחזור לאיל המתקיף את השער‭.(‬האיל הורכב כנראה ממספר חלקים עשויים עץ ומצופים בעורות או בקנים שהובאו לכאן כשהם מפורקים.האיל נע על ארבעה גלגלים,וניצב על מסילה מקורות עץ שהונחה על גבי סוללת המצור.קרן האיל היתה עשויה מעץ ולה חוד ממתכת אשר היכה כנגד חלקה העליון של החומה. קרן האיל היתה תלויה על חבל כמטוטלת, והונעה לפנים ולאחור בידי מספר חיילים שישבו מכווצים בתחתיתו.על גג האיל ומאחוריו ניצבו קשתים שתפקידם היה לנטרל את המגינים על החומה. המגינים הש

• 2 תל לכיש,צילום אוויר.שרידים בתל לכיש מתקופת הברזל - התקופה הישראלית, מבט לכיוון צפון שבו נראה המדרון המערבי של התל.על המדרון בקדמת התמונה סוללת המצור האשורית.משמאל הדרך התלולה,וקיר הו־נמך שלה,המוליכה אל השער החיצוני שמגדליו נראים בקצה.בהמשך אזור השער הפנימי והחומה. למעלה מימין הפודיום של ארמון המצודה מתקופת מלכי יהודה.

• בתבליט האבן מארמון סנחריב מלך אשור ‭701)‬ לפנה"ס) תיאור של תושבי לכיש היוצאים לגולה.שים לב ללבוש האופייני לתושבי יהודה באותם ימים.

• ו קטע מתוך התבליט האשורי שבו הנציח ס?חךיב את מצור לכיש. קשתים אשורים יורים אל עבר לכיש הנצורה.

• 2 קטע מן התבליט האשורי המתאר את כיבוש לכיש,שנראים בו חיילים אשורים הנושאים את שלל העיר לאחר כיבושה.שים לב למרכבה - בוודאי מרכבתו של מושל העיר מטעם מלך יהודה.

• כפר ניאוליתי בירמוך

• 2 ראש של צלמית חרס עוטה מסיכה,בעלת עיניים אלכסוניות, לבושה כובע מחודד ומוארך.

• 1 סמלי פולחן הפריון: איברי־מין גבריים ונשיים, שפוזרו בשדות ונועדו להבטיח יבולים טובים.

• 3 הרי הגלעד נשקפים מעל לבריכלת הדגים של שער הגולן.עם חפירת הבריכות נמצאו במקום שפע ממצאים מהתקופה הניאוליתית.בשל מיקומם נקראה תרבות ייחודית זו בשם "התרבות הירמוכית‭."‬

• ן שחזור בית־מלאכה ירמוכי לייצור כלי אבן וכלי צור,המוצג במוזיאון שבקיבוץ שער הגולן. בבתי־המלאכה האלה התגלו שפע של כלים מוגמרים,כלים שעיבודם הופסק באמצע,פסולת, נתזים וחומר־גלם רב לייצור הכלים הללו - בולבוסי צור,חלוקי אבן גיר וחלוקי בזלת. הצור,בתרבות ה?רמוכית, ממשיך לשמש כחומר־ גלם עיקרי להתקנת כלי עבורה,אולם נעשה מאמץ להשתמש לצורך זה רק בצור מסוג מעולה. יישובים שהתמקמו בקרבת מחשופי צור משובח,נהגו לטלטל את גושי ובולבוסי הצור הגדולים למקום היישוב ושם,בבתי־המלאכה, להתקין מהם כלים. תושבי יישובים,שהיו

• 2 פסלון גבר עוטה מסיכה. צלמית חרס של דמות שידה השמאלית מונחת מעל לאיבר־המין.

• 3 צלמית מאבן ניר קשה.העיניים והאף סומנו על־ידי חריתה של שלושה חריצים ואילו הפה הוא חור שנעשה על־ידי קידוח במקדח של צור.

• 4 צלמית מאבן גיר קשה.קמל של אשה הכורעת ללדת.

• 1 צלמית מאבן גיר: "ונוס של שער הגולן‭."‬ סמל של אשה בהריון.

• 2 צלמית חרס של אשה בריאת־בשר יושבת. פסלון דומה נתגלה בחפירות בצ'אטאל־הויוק שבאנטוליה.

• 3 יהודה רות.בשנת 1941 היה יהודה טרקטוריסט,שעבד בחפירת בריכות לגידול דגים בשטח ה''זור" שבין חצר קיבוץ שער הגולן לנהר הירמוך.תוך כדי עבודה התגלו במקום שרידי תרבות קדומה. יהודה דיווח על כך לפרופ' שטקליס ובהנהלתו היה שותף לחפירות במקום.לימים כינס חלק מהממצאים ופתח בקיבוץ מוזיאון פריהיסטורי שהוקדש כולו לתרבות הירמוכית. היה בין מקימי מכון אבשלום ותלמיד במחזור הראשון.עסק בהפצת ידיעת הארץ ברבים. בתום מלחמת ששת הימים התמסר לסקר של שרידי התרבות החומרית־ המסורתית בגולן ולחקר הממצאים.

• שער העמקים

• בית־הכנסת העתיק של בית אלפא

• 1 מבט אל בית־הכנסת בחמת טבךיה.במקום נבנו בתי־כנסת,זה על גבי זה - הראשון במאה הראשונה לספירה והאחרון במאה השמינית. רצפת הפסיפס שייכת ל''בית־הכנסת של סלרוס‭,"‬שהוקם כנראה בעת שנשיאי הסנהדרין ישבו בטבריה.

• 2 חלק מרצפת הפסיפס בבית־הכנסת העתיק של בית אלפא: גלגל־המזלות ובמרכזו הליוס,אל השמש,נישא במרכבה הרתומה לארבעה סוסים. בארבע הפינות - דמויות נשים המסמלות את ארבע עונות השנה.

• 2 קטע מרצפת בית־ בתמונה: קטע מה#לשל הכנסת בעזה־מיומס: עיר הסיקןךה הדרומית־ הנמל הקדומה של עזה, חיצונית.כאן מתוארים ששכנה על חוף הים בעלי־חיים בתוך ממערב לעיר האם.בית־ מדליונים עגולים, הכנסת מן המאות הנוצרים מהשתרגותם של השישית והשביעית.זהו שריגי גפן. בית־הכנסת הגדול ביותר בפסיפס נראה נם דוד שהתגלה עד עתה בארץ־ המלך בפורטו על נבל ישראל.הוא פונה מזרחה רב־מיתרים,לבוש בגדי ורצפותיו מעוטרות קיסר ביזאנטי.על ראשו בפסיפסים צבעוניים כתר משובץ פנינים מרהיבים ובללחלת שיש. וסביבל ניצבים בעלי־חיים הפסיפסים,ש

• ו הפתח המרכזי של בית־הכנסת הגדול מהמאה השלישית לספירה בכפר בתגם שבגליל. בזכות ההשתמרות המצוינת של החזית נחשב בית־הכנסת בכפר ברעם לאחד השרידים החשובים של הבנייה היהודית,כיוון שהיא ממחישה את הסגנון העשיר והמונומנטלי האופייני לבתי־הכנסת בגליל.

• ו אולם בית־הכנסת של בית אלפא מרוצף בפסיפס צבעוני.רצפת אולם התווך מתחלקת לשלוש טבלאות ובכל אחת מהן מצויר נושא אחד: אדון הקודש,גלגל־ המזלות ועקדת יצחק. כאן בתמונה,ארון הקודש ומעליו נר תמיד.לשני צדי הארון ניצבות שתי מנורות דולקות וליד כל אחת מהן תשמישי הקדושה המסורתיים: שופר,לולב,אתרוג ומחתה.שני אריות שומרים על הארון מזה ומזה.

• 2 חלק מרצפת בית־ הכנסת של סוסןה שבדרום הד חברון (נמצא כשלושה ק"מ ממזרח לכפר א־סמועאשרגמוע,שגם בו נמצא בית־כנסת קדום‭.(‬ בית־הכנסת בסוסןה נוסד,כנראה,בשלהי המאה הרביעית והתקיים עד ראשית המאה התשיעית. ברצפת הפסיפס התגלו ארבע כתובות עבריות. בתמונה: ציור ארון־ הקודש ובכל אחד משני צדדיו מנורה בעלת שבעה קנים ואיל. בחלק העליון של התמונה הבימה המשנית, מהחידושים הבולטים בבית־הכנסת של סוסיה לעומת בתי־כנסת קדומים אחרים.

• 1 תיאור עקדת יצחק ברצפת הפסיפס בבית־ הכנסת של בית אלפא. מימין עומד מזבח שלשונות אש עולות ממנו,משמאלו עומד אברהם עטור זקן,הילה על ראשו,ידו האחת מחזיקה ביצחק העקוד, המתואר כילד קטן ובידו השנייה מאכלת ארוכה. ליד כל אחד מהם רשום שמו‭.-‬יצחק,אברהם. מלמעלה,כמו מתוך ענן, מופיעה כף־יד המסמלת את מלאך ה' והכתובת "אל תשלח‭."‬לצדו של אברהם מתואר איל קשור לעץ (הסבך‭,(‬עומד על שתיים כתלוי.מעליו לשון הכתוב: ''והנה האיל‭."‬בקצה השמאלי של התמונה נראים שני הנערים והחמור.

• 2 בית־הכנסת של גמ^א.מרכז חשוב בגולן בתקופת הבית השני ובימי המרד הגדול ברומאים.שמריה גוטמן, חושף האתר,במרכז. כשלושים אתרים ובהם חלקים מבתי־כנסת ושרידי מבני בתי־כנסת, הם עדים דוממים לחיים יהודיים בגולן בתקופת התלמוד.

• 1 חלק מרצפת הפסיפס בבית־הכנסת הקדום של יריחו. רוב שטח הפסיפס מעוטר בדגמי מעו;נים ובתוך כל אחד מהם עלה דמוי־לב (קיסוס‭.(?‬ בחלק הדרומי של פסיפס אולם־התווך מתואר ארון־ הקודש.למטה ממנו ישנו מדליון ובו מנורה בעלת שבעה קנים,לשמאלה לולב ולימינה שופר. מתחתיה הכתובת העברית: "שלום על ישראל" (בתמונה‭.(‬ בית־הכנסת נבנה כנראה במאה השישית לספירה ויש ממצאים המעידים כי הוא עדיין שימש במאה השמינית לספירה.

• אלכסנדריון - החשוב במבצרי החשמונאים

• 2 בור מים חצוב במדרון סרטבה.חלקו הקדמי נהרס והוא התמלא בסחף.

• 1 עמוד פינה עשוי חוליות דמויות־לב,כפי שנתגלה במפולת אולם הפריסטיל מימי הורדוס.

• 3 מבט אל שרידי מבצר ^לכסנךריון שבראש לןלן סךטבה,הנמצא על שלוחה מזרחית של הרי שומרון,בצפון בקעת יריחו.מן הפסגה תצפית על בקעת הירדן מיריחו ועד הרי גלעד. בשם הערבי סךטבה נשתמר שמו הקדום של המקום קךטבא,המכר במשנה כתחנה השנייה בדרך השאת המשואות מהר המשחה,הוא הר הזיתים,לבבל.

• ו פסגת סךטבה בשיפוליו המזרחיים של ,השומרון.גובהו של ההר 377 מטרים מעל פני הים ולמעלה מ־600 מטר מעל לבקעת הירדן. דרך הגישה העיקרית למבצר היא ממערב, מכיוון השומרון,דרך אוכף המחבר את ההד עם סביבתו. מערכת הספקת המים למקום כוללת ארבעה־ עשר בורות מים החצובים במדרון (נוסף על הבורות שנחפרו בתחום הבנוי של המבצר‭,(‬שתכולתם כ־‭5,000‬ מ"ק.המים הם מי נגר של נשמי החורף. מרחוק אפשר לראות את פתחי בורות המים. אמת־המים העיקרית, המנקזת את מי הרמה הסמוכה,חוצה בנקודה מסוימת אוכף נמוך על־ידי גיחון - סידור אופייני לתק

• 2 חוליות לב שהרכיבו, בעומדן זו על גבי זו,עמוד פינה בארמון שבמבצר *ל?סנךךיון.

• 1 קיר המבצר מן התקופה החשמונאית. שרידי הביצור העיקרי על פסגת סךטבה־ אלכסנךריון,מבט למזרח. הקיר בנוי מאבנים גדולות,בעלות סיתות־ שוליים וזיז מרכזי בולט ונס,דבר המאפיין,בדרך כלל,את בניית החשמונאים. משמאל,פרופ' יורם צפריר,חוקר האתר.

• מבצר 1 החשמונאים

• 3 שתי שכבות טיח על עמוד.הקדומה,על־פי הסגנון הדורי המאוחר, צבועה באדום.

• ן פסגת סךטבה כפי שצולמה מקו המצור הרומאי,מבט לצפון. אלכסנדדיון היה מעוזם של החשמונאים במלחמתם במצביא הרומאי גביניוס ‭57)‬ לפנה''ס‭,(‬עד שהוסגר המקום לידיו ונהרס בפקודתו.

• 3 החפירה בראש המדרון המזרחי של סךטבה־אלכסנךריון; מבט לדרום. המבנה כולו נהדף ברעש אדמה וגלש כלפי מזרח במפולת ענקית. בין אבני המפולת נמצאו כותרות ופריטים ארכיטקטוניים לרוב.

• 2 קטע מן הארמון.שים לב לפסיפס ההרוס,מעבר למסד הקיר.

• חקלאות־שלחין בבקעת הירדן

• 1 טור של ''בארות מנהרה" (פוגארות בלועזית) ליד ןטבתה שבערבה.התלוליות המעוגלות נוצרו על־ידי החומר שהוצא דרך הפילים בעת חפירת המנהרה. בארץ־ישראל מצויות ''בארות מנהרה" בבקעת הירדן ‭?)‬צאל,יריחו,אזור שינת נימךין) ובערבה (עין־יהב, ןט?תה ועליונה‭.(‬כל המערכות בארץ נחפרו בתקופה הערבית הקדומה ‭1099-636)‬ לספירה‭.(‬

• 2 נחל פרת (ואדי קלט‭.(‬ צומח של נאות־מדבר.

• אמות המים בבקעת הירדן

• 1 בתקופה הערבית הקדומה זכתה בקעת הירדן בפיתוח נמרץ. ביריחו וב?צאל הוקמו אחוזות.המים הדרושים לשדות־השלחין של האחוזות סופקו בתעלות בנויות.חלק מהתעלות עובר בתוואי זהה לתוואי אמות־המים מתקופת בית שני. בתצלום: גשר מהתקופה הערבית הקדומה שעליו חצתה אמת־המים את נחל $ךת (ואדי קלט) מצפון לדרום.היום משמש הגשר למעבר אמת־המים המודרנית מתקופת המנדט. 2 אמת־המים המודרנית בנחל ?ךת,שהוקמה בשנת 9 ו 9 ו,מעל לשרידי האמה מתקופת בית שני.

• 2 אמת־המים המודרנית בנחל ?ךת, שהוקמה בשנת 9 ו 9 ו, מעל לשרידי האמה מתקופת בית שני.

• ואדי עוג'א הוא נחל גדול המפריד בין מדבר יהודה ובין מזרח השומרון. פירוש שמו - המפותל, העקום.הנחל מנקז שטח של כ־200 קמ''ר ויורד מרום ‭,000‬ו מ' מעל פני הים,בקירוב,עד לרום 315 מ' מתחת לפני הים, בקירוב,ואורכו כ־35 ק"מ. באפיק הנחל נובע מעיין עין עוג'א.זהו מעיין גדול, שספיקתו מגיעה עד למעלה ממיליון מ''ק בשנה.הוא עטור צומח מים אופייני: עצי תאנה, שיחי סוף,קנה ואשל. ואליו מגיעים כדי להרוות את צימאונם עשרות בעלי־כנף ויונקים גדולים, כגון חתולי ביצות, קרקלים וצבועים. מי־המעיין נתפסו בימי בית שני והועברו בשת

• 3 המגלש של אמת־ המים החדשה ממערב לקיבוץ ייט''ב.

• 1 בתקופה הערבית הקדומה הובאה לארץ־ ישראל מאירן שיטה אשר בעזרתה ניתן היה לנצל גם את מי התהום להשקיה: "בארות מנהרה'' (פוגארות בלועזית‭.(‬ זוהי מערכת בארות, החפורות עד למפלס מי־התהום ומחוברות במנהרה.המים נאספים וזורמים בכוח הכובד בתוך המנהרה עד ליציאתם אל פני השטח (ראה שרטוט‭.(‬ פירים אנכיים,המחברים את המנהרה עם פני השטח,שימשו לשם אוורור,להוצאת החומר החפור ולגישה נוחה לכל חלקי המנהרה למטרות אחזקה ושיפוץ. בתמונה: תלוליות במערכת "בארות מנהרה" ליד ?צאל.החומר שהוצא מהפיר נערה סביבו ונראה כעין תלולית מע

• 2 אמת־המים הקדומה מעיךעוג'א,קנאת מוקה, שסיפקה מים לשדות נערן הקדומה.בתמונה חוצה האמה את ואדי אביד בתוך סכר בנוי.

• 3 שרידי אמת־המים מתקופת בית שני בבקעת הירדן,קנאת אל־מניל, שסיפקה מים לשדות שמצפון לואדי עת'א.

• חתך במערכת בארות מנהרה

• 4 בריכת אגירה במערכת ההשקיה של עין פצאל.נבנתה בתקופה הערבית הקדומה.

• 1 אמת־המים בנחל פרת - ואדי לןלט,שהוקמה בשנת 9ו9ו ועברה בתוואי האמה מימי הבית השני.ליד האמה צמחי מים ומימין,באפיק, צומח של נאות־מדבר. ואדי קלט,נחל הזורם לכל רוחבו של מדבר יהודה.שטח אגן הניקוז שלו כ־178 קמ"ר ואורך אפיקו הראשי כ־28 ק"מ. הוא יורד מרום 770 מ' לערך מעל פני־הים במערב עד לרום 395 מי מתחת לפני הים בהישפכו לירדן.בחלקים רבים של הוואדי זורמים מים כל ימות השנה.יש בו שלוש קבוצות נביעה עיקריות: עין פאן־ה,עין 9יאד ועין קלט.קטעי הוואדי השונים נקראים על שם קבוצות הנביעה האלו.

• ספיקה ממוצעת של מעיינות דרום בקעת־הירדן

• 2 בשולי בקעת הירדן, אל מול הרי שומרון. בצחיחות וביובש - ישן אל מול חדש.

• שער הים

• תולדות נמל עכו

• ן שניים מגושי האבן האדירים שהונחו על־גבי שובר־הגלים הדרומי בתקופה הרומית.קיר המחיצה המחבר ביניהם הינו תוספת צלבנית.

• 2 עכו-צילום מן האוויר.בתקופות רבות היתה עכו הנמל העיקרי של צפון הארץ וגם צומת דרכים חשוב.

• / מבט ממזרת אל פתח המעגן הפיזאני לאל חומת הים הדרומית של ג'זאר 9חה. 2 מנדל הזבובים בשעת שקיעה.זהו שמו הצלבני של המקום,שניתן לו עקב זיהויה המוטעה של עכו בידי הצלבנים עם עקרון המקראית,מקום מקדשו של בעלץבוב. באופק צללית של העיר העתיקה.

• 2 מנדל הזבובים בשעת שקיעה. זהו שמו הצלבני של המקום, שניתן לו עקב זיהויה המוטעה של עכו בידי הצלבנים עם עקרון המקראית, מקום מקדשו של בעלץבוב. באופק צללית של העיר העתיקה.

• 3 קשת של שער בקיר צלבני,שנבנה על־גבי שובר־הגלים הדרומי. מוצפת כיום ברובה במי הים,עדות לים נמוך יותר בימי־הביניים.

• 4 משולש המים השמאלי נוצר כנראה על־ידי תושבי הרובע הפיזאני הסמוך,שביקשו ליצור לעצמם מענן משלהם בתחומי העיר הצלבנית.המשולש הימני של המים היה בנוי באותה תקופה.

• ו שרידי שובר־הגלים הדרומי העתיק מציצים מפני המים.במרכז התמונה - קיר של אולם צלבני,שאינו שייך לנמל. באופק ניתן להבחין במגדל הזבובים,ששימש כמגדל שמירה על הנמל ובתקופה מאוחרת יותר - גם כמגדלור (קרוי גם אל־ מנארה‭.(‬

• 2 עכו,הים והעיר, בתמונוף מעבר לדף‭.-‬ צילום מן האוויר.אומר עכו - העיר העתיקה מלך צוד אל מלך אוגז־ית והנמל: מגדל הזבובים בתעודה מן המאה ה־14 בקדמת התמונה;מעליו לפנה"ס‭...":‬ספינתך שובר־הגלים הקדום אשר שלחת למצרים (בסיס לחדש‭;(‬אבני גזית ראה,זו בצור מתה גדולות על־פני שובר־ (נשברה) בגשם אדירים הגלים הרומי;בהמשך, (בסערה‭...(‬ואניתך הקשת הטבועה מהנמל 'עוגנת' בעכי (עכו) עריה הצלבני;ח'אן אל־גנ3לדאן; (עירומה ממפרשיה משמאלו,בולט בעצי ומשוטיה‭.''...(‬ תמר- הרובע הפיזאני.

• מסדרים וביצורים עכו - בירת הממלכה הצלבנית

• 1 עכו הצלבנית היתה מוקפת במאה ה־3ו במערכת חומות כפולה, וכל חומה הסתייעה בחפיר עמוק (יבש‭(!‬ לפניה.מערך הביצורים הצלבני נבלע בחומות התורכיות המאוחדות,אך במקומות שונים נותרו או נחשפו חלקים מהביצודים הצלבניים המקוריים.בתמונה: נקודת תצפית מעל חומת המבצר אל החפיר והגשר. באזור זה שילבו התורכים את המבנים הצלבניים במערכת ההגנה שלהם.

• 2 בארמון מסדר ההוספטלרים: חדר־ האוכל המרכזי (ל3קטוריום) ואולם הישיבות הטקסי של המסדר,המכונה בימינו בטעות "הקליפטה‭."‬ האולם הגדול והמפואר הזה היה בשעתו מעל פני הקרקע.שלושת העמודים העגולים וכבירי־המידות (קוטרם כשלושה מי) המצויים באולם יחידים במינם בארכיטקטורה של התקופה-בסגנון הדומנקקי.הקשתות המצטלבות הן הדוגמא הקדומה ביותר בארץ לשלב המעבר מהסגנון הרומנסקי לסגנון הגותי הקדום.

• ו שרידי ארמון הטמפלרים - מכלול ענק, שנהרס כולו בעת כיבוש עכו על'ידי הממלוכים, בשנת 291ו.מסדר הטמפלרים נוסד מעט אחרי ההוספיטלרים והיווה יריב מובהק לקודמו.הטמפלרים שרדו רק זמן קצר לאחר לפילת הממלכה הצלבנית ב־‭.1314‬הם פורקו במשפט־ראווה בינלאומי, שערכה האפיפיורות שחמדה את נכסיהם העצומים.

• 2 המנהרה שהובילה מאולם הטקסים (הקריפטה‭,(‬דרך פתח סודי שברצפה,אל הנמל ושימשה כנראה להעברת אספקה ומידע אל הארמון בעתות חירום. מנהרת סתרים זו היתה כנראה תעלת ניקוז עתיקה,שהצלבנים גילו אותה,שיפצוה והפכוה למערכת קשר סודית.

• 1 עכו הצלבנית היתה מוקפת במאה ה־3ו במערכת חומות כפולה, וכל חומה הסתייעה בחפיר עמוק (יבש‭(!‬ לפניה.בתמונה: החפיר, מכוסה צמחייה ומאחוריו מגדל שנדבכיו התחתונים מסותתים סיתות צלבני אופייני.חומר הבנייה הוא כורכר מקומי.

• 2 ארמון ההוספיטלרים נוסד בסוף המאה ה־2ו. במבנה מערכות של אולמות ששימשו את המרכיבים הלאומיים השונים של המסדר. שימושן המדויק יוברר רק עם סיום החפירה והמחקר במקום.הארמון התרומם בחלקו לגובה של ‭3-2‬ קומות וכלל שלושה מבנים עיקריים, המופיעים בבירור במפות העתיקות של העיר: ארמון ראש המסדר; כנסיית יוחנן הקדוש (פטרון ההוספיטלרים) ובית־חולים. מסדר ההוספיטלרים נוסד לצורך הגנה וטיפול בעולי־הרנל הצלבניים. אביריו היו ממעמד האצולה,התגייסו מכל ארצות אירופה והממלכה הצלבנית וחיו לפי תקנון נזירי,כשהם משלבים דת ולחי

• אכסניות וכנסיות עכו הצלבנית - עיר מסחר בינלאומית

• ו הבסיס לקיומה ולפריחתה של עכו הצלבנית כעיר מסחר בינלאומית היה הנמל שלה.הסחורות שהחליפו ידיים בעכו היו בראש ובראשונה התבלינים המזרחיים המפורסמים, ששימשו לגיוון טעם המזון ושימורו,לתעשיית קוסמטיקה ומרפא וכן כחומרי צביעה וייצוב בתעשיית האריגים. ביקוש רב היה באירופה לאריגים משובחים, לשטיחים מזרחיים, לתעשיית המתכת המזרחית ולמוצרים חקלאיים כמו שמן, כותנה וסוכר.הנמל רחש גם פעולות בלתי־חוקיות כמו: הברחת סחורות אסורות.ריבוי הסוחרים והצליינים גרם להתהוות שוק כספים בינלאומי בעכו,עיר נמל הומה. בתמונה‭-.‬ מב

• 2 סביב נמל עכו הצטופפו הךבעים המסחריים.היו אלו ךבעים עצמאיים ובהם כנסייה,בית המושל, בית־מרחץ,מאפייה וכן רחבת שוק ואכסניה פטורה ממס לסוחרים הקבועים והעונתיים. הךבעים ניתנו לערי אירופה הימיות תמורת עזרתן הימית בתקופות משבר שונות.רישומן של שכונות אלה ניכר בתוכניתה ובצביונה של העיר העתיקה עד ימינו. בתמונה: ח'אן א־שונה, שפירושו מחסן התבואה, הוא מבנה צלבני מקורי ברוב חלקיו ששופץ בסוף המאה ה־18 על־ידי דאהי אל־עומר.בתקופת הצלבנים היתה זו הכיכר המרכזית ברובע הפיזאני הסמוך לנמל.

• ו מבט מהים אל עבר הרובע הפיזאני,שהשתרע סביב מסעדת אבו־ כריסטו של היום. 2 מרכז הרובע הוונציאני היה כיכר פתוחה ולידה פונדקו,שמאוחר יותר הפך לח'אן אל־אפרנג‭.'‬

• 2 מרכז הרובע הוונציאני היה כיכר פתוחה ולידה פונדקו, שמאוחר יותר הפך לח'אן אל־אפרנג.'

• 3 עכו העתיקהמסלול סיור.הנקודות במפה: ‭.1‬הרובע ההוספיטלרי: שער האבירים‭",‬אולמות האבירים‭,"‬אולם הטקסים,המנהרה,בית־ החולים,השער הציבורי, המחסנים,שרידים מתקופת דאהר אל־עומר: כבשן,גת,ממגורות. ‭.2‬השוק האטום. ‭.3‬חמאם אל באשה. ‭.4‬רחוב השוק,מסגד החול - א־רמל,חנות התבלינים. ‭.5‬רחבת הנמל. ‭.6‬מגדל הזבובים. ‭.7‬המגדל העגול. ‭.8‬בוךג' אלמןדמס. ‭.9‬מחסני ךאהר אל־עומר. ‭.10‬ ח'אן אל־^דאן, מגדל השעון. ‭.11‬ח'אןא־שונה,הרובע הפיזאני. ‭.12‬כנסיית סנט ג'והן (סן אנדריאס‭.13 .(‬המגדלור: בוךג' א־סנג'ק. ‭.14‬הטמ

• ז אל מול תומת הים התורכית של עכו. השרידים הצלבניים מתחת למי הים.

• 2 אכסדרת העמודים המערבית בח'אן אל־עומדאן,הוא בית המכס הממלכתי הצלבני. אכסדרות כאלה נמצאו מארבעת צדדיה של החצר המרכזית והקלו על הסוחרים האירופים לשאת את חומה של שמש המזרח.הח'אן שופץ אמנם בתקופה העות'מאנית אך אין ספק שהאכסדרות הצלבניות היו דומות מאוד לנראה בתמונה.

• 3 הךבעים השונים בעכו הצלבנית הקיפו עצמם בדרךכלל בתומה. במפגש הגבולות של כמה רבעים נבנו מגדלים, שהגנו על נקודות־ התורפה.

• 4 כנסיית סנט ג'ורג' האורתודוכסית,הבנויה על יסודות כנסיית סן לורנצו,פטרון הננואזים.

• ו מחסני הנמל הפיזאניים.סמוך להם ניצב שער הים של עכו הצלבנית,שהוביל מהנמל אל העיר.

• עכו הצלבנית בתחילת המאה ה־4ו 2 המפה מתבססת על כתב־יד משנת ?,1321? המיוחס לוונציאני מארינו סאנוטו.

• 2 המפה מתבססת על כתב־יד משנת ‭,1321‬ המיוחס לוונציאני מארינו סאנוטו.

• 3 נמל הדייגים של עכו לפני בניית המרינה (מבט ממגדל הזבובים‭.(‬זהו מקומו של הנמל הצלבני הפנימי,שבלילות ובעתות חירום היה סגור בשרשרת.לידו השתרעה כיכר הנמל (נקראת בטעות כיכר ונציה) וממנה נכנסו הסוחרים וסחורותיהם אל בית המכס המרכזי של הממלכה,שהיה בח'אן אל־עומדאן של היום.

• עכו - העיר התורכית

• 1 סוק $ל־א3לד - השוק הלבן,שוק מזרחי מקולה טיפוסי.הוקם בידי דאהי אל־עומר בקרבתו של מסגד החול.השוק נשרף ונבנה מחדש בידי סולימאן פחה בשנת ‭.1818‬המקום קיים ומתפקד עד היום.

• 2 מפעלו המפורסם ביותר של ג'זאר 9חה היה בניין המסגד הגדול והלבן של עכו,הנושא את שמו והנחשב לאחד היפים במזרח התיכון.יפה במיוחד חצר המסגד,בה מצויים קבריהם של ג'זאר וסולימאן יורשו ושעון־ שמש מקסים.לפני המסגד ניצב סביל (רהט) עותימאני בסגנון רוקוקו של המאה ה־18 (ראה תמונה‭.(‬

• ו ח'אן אל־^מלאן, אכסניית העמודים, שנבנה כידי ג'זאר 9חה (בנייתו הסתיימה בשנת ‭.(1784‬כאן היה בית המכס הממלכתי הצלבני. מגדל השעון שמעל לכניסה (ממזרח) הוקם לכבוד יובלו של הסולטאן ע3דול תמיד השני בשנת ‭.1906‬אפשר לעלות אל ראש המגדל, ממנו ישנה תצפית מרהיבה על העיר ונמלה.

• 2 שער היבשה.בחומת עכו העות'מאנית היו שני שערים.־ שער הים,אליו הגיעו בספינות והוא היה, כנראה,ליד ח'אן אל־עומדאן;ושער היבשה,אליו הובילו כל דרכי היבשה מדמשק בצפון,מטבריה במזרח ומירושלים בדרום. החומה התורכית נבנתה על־ידי ג'זאר 9חה ויורשיו בראשית המאה ה־‭.19‬

• ו מסגד אל־נ'זארהמסגד הגדול- נקרא על־שם בונהו ג'זאר 3חה, שהשלימו בשנת ‭.1781‬ על המסגד כיפה גדולה הבולטת על־פני העיר, ובצדה מתרומם מגדל גבוה,מחודד.מול פתח אולם התפילה נמצא מקום רחצה למתפללים המוסלמים - אגן היטהרות גדול ומפואר. סביב המסגד בנויים חדרים רבים בצורת חית ועל כל אחד כיפה לבנה. הם שימשו לבית־המדרש המוסלמי וללשכות בית־ הדין השאריעי -

• 2 גג חמאם אל־פאשא: בית־מרחץ מפואר זה נבנה על־ידי ג'זאר פחה. מגגו פרצו אנשי האצ''ל לכלא עכו כדי לשחרר את אסיריהם.בית־ המרחץ שימש במשך שנים רבות כמוזיאון עירוני.

• נמל עתלית

• 1 צוללים מציפים אבן ריחיים,שריד ממטען של ספינה טבועה.

• 2 עתלית - לשון היבשה עליה עומדת המצודה הצלבנית.בשנת ‭,1218‬ בזמן מסע־הצלב החמישי,נבנה המבצר במקום החולש על דדך החוף,שבה יצאו הצלבנים בדרכם להחזיר לעצמם את ירושלים, שנכבשה מידיהם בשנת ‭.1187‬לשם ביצור המקום נכרתה תעלה לרוחב לשון היבשה ונבנו מגדלים, חומות ומעבר פנימי. המבצר לא נכבש מעולם ורק לאחר נפילת עכו בשנת ו 129 ניטש. הממלוכים,שחששו כי המבצר ייכבש מידיהם, הרסו את ביצוריו.מאוחר יותר לקחו השליטים התורכיים את אבני המקום לבניית חומת עכו החדשה.פגיעה קשה נוספת נפגע המבצר ברעש הגדול בשנת ‭.1837‬

• ן שליית איל־נגיחה מקרקעית הים ממזרח לנמל הפניקי (צילם יהושע רמון ד'ל‭.(‬

• 2 איל־נגיחה,של בלי־ שיט מן התקופה הרומית, שנתגלה בקרקעית הים בסמוך לכניסה המזרחית של הנמל הפניקי בעתלית.האיל הינו אמצעי ניגוח,עשוי ברונזה,אשר הורכב על־גבי חלקו התחתון של חרטום ספינת מלחמה ואמור היה לרסק את דופנות אוניות האויב. בתוך יציקת הברונזה שדדו חלקי העץ של חדשום כלי־השיט.

• 3 בניית ראשים (טכניקת בנייה של סידור האבנים כאשר האבן תחובה לכל "עומקה" אל תוך המבנה,באופן שרק חלקה הצר1לוי החוצה) של המזח המזרחי בנמל הפניקי בקרקעית הים.

• 4 הרציף הדרומי ובסיס המזח המזרחי בנמל הפניקי שבעתלית.ברקע שרידי המצודה הצלבנית. הנמל הפניקי שבמפרץ הצפוני הוא הנמל הפניקי היחיד לחופי הארץ ששרד במצב השתמרות המאפשר התחקות אחר שיטות הבנייה והנדסת הנמלים הפניקיות לפני התקופה ההלניסטית.

• 1 צולל סורק בקרקעית הנמל מטען אבני־ריחיים של ספינה טבועה. 2 הרציף הבנוי בשוליים המזרחיים של האי הצפוני. 3 נדבך היסוד של מבנה המחסן באי הדרומי. מאחוריו שרידי המבצר הצלבני.

• 2 הרציף הבנוי בשוליים המזרחיים של האי הצפוני.

• 3 נדבך היסוד של מבנה המחסן באי הדרומי. מאחוריו שרידי המבצר הצלבני.

• 4 עתלית,תוכנית האתר והנמל: חורבת עיר נמל עתיקה וחורבות מבצר צלבני גדול.

• ו אולם במפלס התחתון,ככל הנראה רפקטודיום. 2 צולל סורק את חלקו התת־ימי של המזח הצפוני בנמל הפניקי. 3 האי הצפוני במערב הנמל הפניקי,מבט משרידי המצודה הצלבנית. 4 מחצבה ליד המבצר ובה אבני גזית עשויות כורכר,שנחצבו למחצה עבור הנמל הפניקי.

• 2 צולל סורק את חלקו התת־ימי של המזח הצפוני בנמל הפניקי.

• 3 האי הצפוני במערב הנמל הפניקי, מבט משרידי המצודה הצלבנית.

• 4 מחצבה ליד המבצר ובה אבני גזית עשויות כורכר, שנחצבו למחצה עבור הנמל הפניקי.

• 5 במבצר עתלית נשאר קטע קיר גבוה הנראה למרחוק. בימי הכיבוש הצלבני, 1099 לספירה,שימש המעבר החצוב,החוצה את רכס הכורכר,מקום מארב לשודדי דרכים, ולכן הקימו שם אבירי מסדר הטמפלרים מצד, כעין תחנת משטרה. בסוף החורף של ‭1218-1217‬ החלו הצלבנים בבניית שני מבצרים אדירים במישור החוף‭.-‬בעתלית ובקיסךןה.בפברואר 1218 החלו הטמפלרים והאבירים הטבטונים, בסיוע קבוצות של צליינים,בהקמת המבצר על הכף שבצפון המפרץ, בפיקודו של האביר נוטיה ךה הכן,והמלאכה הושלמה בחג הפסחא ‭.15.4.1218‬כיוון שעולי־ הרגל השתתפו בבנייתו, הוא זכ

• חידת ההומו סאפיינס

• 1 חפירת האתר הנאטופי בטראסת הנחל. מתנדבות חושפות שרידים משכבת העפר שבמדרגה שלפני מערת הנחל בנחל המערות, בניסיון שנערך בשנת 1981 לשחזר את גילוייה של משלחת דורותי נארוד שחפרה כאן בשנים ‭.1933-1929‬

• 2 החפירות במערת קדומים שבהר הקפיצה, ליד נצרת,בשנת ‭.1934‬ תצלום זה נעשה בידי רנה נוויל,קונסול צרפת בארץ־ישראל באותה תקופה,אשר עמד בראש החפירות הללו. להגיע אליהן בכביש המסתעף מן הכביש הישן חיפה - תל־אביב,בין עין כרמל לגבע כרמל. המצוק כאן הוא שונית־ חוף שנוצרה בים תטיס הקדום לפני כ־100 מיליון שנה,והוא בנוי ממאובני רוךיסטים,הנראים בפתח מערת הנחל ובתוכה, נךינאות ואלמונים.לאחר התרוממות השונית מעל פני הים היא נחשפה לבליה ולהמלזה קאךקטית שיצרה את המערות. בתמונוף שבדף הבא: תמונה כללית של המערות בפתחת נח

• ו מערת גולגולת,זוק1יה, בנחל עמוד בה התגלו כלי צור מן התרבות האשלר י?רודית.במקום נמצא גם שבר גולגולת,השייך לאותה תרבות,שניתן לו הכינוי "האדם הגלילי" ואפשר לייחסו לקבוצה המכונה - "הומו סא?יינס אךכאי‭,"‬כלומר,השלב שקדם להופעת האדם המודרני.זוהי הגולגולת הקדומה ביותר הידועה, לפי שעה,מארץ־ישראל.

• 2 נחל מערות,ראשיתו מדרום־מערב לכפר הדרוזי דלית אל־כרמל, והוא נשפך לים מדרום לעתלית.במצוק שבמקום יציאתו מן ההר למישור החוף נמצאות המערות הפריהיסטוריות.

• ו צילום כללי של מערת התנור שנחפרה על־ידי דורותי גארוד ואיתור ילינק,וכיום נחפרת בידי פרופ' אברהם רונן מאוניברסיטת חיפה. שלטי המתכת הלבנים מציינים את מיקום השכבות העיקריות שחלקן מן התרבות המוסטרית (שלושת השלטים העליונים) ומן התרבות האשלו־יברודית (שני השלטים התחתונים‭.(‬ניתן לראות בבירור את השכבות החוליות בתחתית המערה.עובי כל השכבות יחדיו מגיע כאן ל־23 מטרים. כלי צור משכבות שונות. הגדרת השכבות על־פי גארוד:

• 2 מכלול כלי צור ממערת התנור,שכבה ‭.F‬ 3 מכלול כלי צור ממערת גולגולת (זוטיה‭.(‬ 4 סדרה של כלי צור מהתרבות המוסטרית הקדומה ממערת התנור, שכבה ם.שים לב לחודים במרכז הצילום אשר עשויים היו לשמש כראשי חניתות. 5 מבחר כלי צור מהתרבות המוסטרית התיכונה,מערת התנור, שכבה c (דומה לממצא ממערת קדומים‭.(‬בשורה העליונה שלושה

• 6 אבן יד מצור, מחודדת, המוחזקת ביד בתנוחה העשויה לדמות לאופן השימוש בה. מערת התנור, שכבה .Ed

• 3 מכלול כלי צור ממערת גולגולת (זוטיה.(

• 4 סדרה של כלי צור מהתרבות המוסטרית הקדומה ממערת התנור, שכבה ם. שים לב לחודים במרכז הצילום אשר עשויים היו לשמש כראשי חניתות.

• 7 מקרצף אשר בעזרתו חתכו ועיבדו עורות, המוחזק ביד בתנוחה העשויה להזכיר את אופן השימוש בכלי זה שהיה שכיח בתרבות המוסטרית. נמצא במערת גולגולת, זוטיה.

• 5 מבחר כלי צור מהתרבות המוסטרית התיכונה,מערת התנור, שכבה c (דומה לממצא ממערת קדומים‭.(‬בשורה העליונה שלושה מקרצפים וסכין ובתחתונה בולבוסי צור אשר סותתו ומתוכם הוסרו הנחזים,הלהבים וההודים ששימשו ככלים.

• 3 גולגולת של גבר צעיר מחפירות מערת קדומים. ניתן לראות בבירור את תווי הגולגולת העדינים ובליטת הסנטר המציינים את תכונות ההומו סאפיינס הארכאי.

• 2 גולגולת ממערת עמוד,שבה ניתן לראות את נטיית המצח לאחור, הרכסים הבולטים מעל העיניים,בליטת הפנים קדימה וסנטר כמעט בלתי־מודגש.גולגולת זו משויכת לקבוצת הניאנךרטלים הארץ־ ישראלים.

• ן שבר גולגולת ממערת זוטיה אשר בנחל עמוד. הגולגולת נחשבת כקדומה בשרידי האדם באדץ־ישראל.ניתן לראות את כיפת הגולגולת והרכסים מעל ארובות העיניים. 2 גולגולת ממערת עמוד,שבה ניתן לראות את נטיית המצח לאחור, הרכסים הבולטים מעל העיניים,בליטת הפנים קדימה וסנטר כמעט בלתי־מודגש.גולגולת זו משויכת לקבוצת הניאנךרטלים הארץ־ ישראלים.

• 4 השלד שנחשף במערת כבארה כשכבה מלפני ‭60,000‬ שנה.שים לב לכך שהגולגולת חסרה ורק הלסת התחתונה נמצאת.הידיים מקופלות על החזה ובחלק התחתון נראה האגן.הרגליים חסרות.

• עיר הנמל דאר העושר בא מן הים

• אבנר רבן

• / קנקן חרס לתובלה ימית מנמלם של גויי הים בדאר.

• 2 צילום אוויר של קיבוץ נחשולים וחוף הים.חוף הכךמל משתרע לאורך 23 ק''מ,תחום בין ההר ובין הים.במרבית אורכו יש רק רכס כורכר אחד,אולם בגזרת חוף הבונים-דאר מצויים שלזשה רכשי כורכר וביניהם אבוסים.חוף הכךמל,ובעיקר קטע החוף של הבונים-דאר ץוהים -עתלית,הוא המפורץ ביותר בארץ־ ישראל. איי חוף הכךמל: כמה איים קטנים הבנויים כוךכר (סלע פריך ונקבובי הנוצר לאורך חופי ים בסמוך לשפת הים. הכוךכר נוצר כתוצאה מ"התאבנות" של רצועת חוליות לאורך החוף. התאבנות זו היא פרי התהליך של הספגת תמיסות גירניות לתוך החוליות על'ידי ר

• 1 תלמידות החוג לציוויליזציות ימיות מודדות בריכת דגים שנחצבה בתקופה הרומית,על האי מול חוף טנטירה.

• 2 תל דאר - מפת המתקנים הימיים בקרבת התל. ו.המעגן הצפוני. ‭.2‬התיאטרון הרומאי. ‭.3‬מבנה מחסנים והרציף של בריכת המעגן הצפונית. ‭.4‬תעלת שטיפה במפלס העליון. ‭.5‬תעלת שטיפה במפלס הנמוך. ‭.6‬מתקן תעשייתי להשריית בדים ולצביעתם בארגמן‭.7 .(?!‬המעגן המרכזי. ‭.8‬מבנה המספנות מן התקופה הפרסית. ‭.9‬מבנה המתמך הענקי. ‭.10‬תל דאר. ו ‭.1‬האקרופוליס. ‭.12‬כולא גלים ובריכות דגים חצובות. ‭.13‬מבני הרציפים מתקופת הברונזה המאוחרת ומתקופת הברזל אי. ‭.14‬הנמל הדרומי.

• 3 "כולא הגלים'' במערב האקרופוליס בתל דאר. שים לב לצנירי ההמסה שנגרמו במפלסי ים גבוהים מבימינו, ולחציבות בתחתית המתקן,המותאמות למפלס מי ים נמוך יותר.

• 2 רציפים שבנו גויי הים במפלסים מוגבהים בגלל עליית פני הים.

• 1 תותח מספינה נפוליאונית שטבעה. 2 רציפים שבנו גויי הים במפלסים מוגבהים בגלל עליית פני הים. 3 אבן קשירה מהרציף של גויי הים מוטלת על קרקעית המפרץ מדרום לתל.

• 3 אבן קשירה מהרציף של גויי הים מוטלת על קרקעית המפרץ מדרום לתל.

• 5 שתי בריכות לאחסון דגים שנבנו בתקופה הרומית.שים לב להגבהת הדפנות בעקבות עלייה במפלס פני הים.

• 4 שניים מרובי המוסלןאט הצרפתיים, מהספינה הנפוליאונית שטבעה מול חוף דאר. נתגלו בסקר תת־ימי מטעם אגף העתיקות באיזור טנטורה.

• 1 בסיס הנ?תמך למקדשי תל דאו בתקופה הקלאסית,מבט לצפון. 2 שקיעה בחוף.שביל זהב מוליך לאין־סוף.

• 2 שקיעה בחוף. שביל זהב מוליך לאין־סוף.

• קיסריה - נמל שטבע במצולות

• ז בריח עופרת ששימש לחיבור גושי האבן הגדולים מהם נבנה שוכר־ הגלים העתיק.

• 2 ארכיאולוג שואב חול מקרקע הים בעזרת "מעלית אוויר‭,"‬מעין שואב־אבק ענקי.

• 3 הנמל השקוע של קיסןץה.בתצלום אוויר אפשר לזהות את תוואי הנמל ההרוזץאני האבוד כצללית כהה הרובצת בקרקעית הים,ממערב לנמל הדיינים החדש. בזמנו הוזנח הנמל ובשל שינויים בפני הקרקע שקע,במשך הזמן,והוצף במי ים. המזרז של ימינו נמצא בתחילתו של שובר־ הגלים הקשתי,שצלליתו נראית מתחת למים. הנמל היה בנוי במתכונת שהתפתחה בעולם ההלניסטי,המכונה "לימן קלייסטוס‭,"‬נמל סגור. זהו מכלול של מספר בריכות עגינה המוקפות ומוגנות בשוברי־גלים ובחומות.

• 1 עוגן אדמירלי מכלי־ שיט שטבע על־גבי שובר־ הגלים של הנמל העתיק לפני כמה מאות שנים.

• 2 סךקופג אבן שנשמט כנראה מאונייה שעגנה בנמל ונטרפה על־גבי שובר־הגלים ההרודיאני לאחר שקיעתו,במאה השלישית לספירה.

• 3 צוללים חושפים את מצבורי אשפת הנמל שנסחפו אל מחוץ לפתחו: מושים קנקן חרס ששימש להובלת מטען כלשהו.

• ( חוקר תת־מימי בלחן נדבכי אבן לזרודיאניים בנמל העתיק.

• 2 מבתר שברי קנקנים מקרקעית הנמל,התקופה הרומית. הנמל בתקופה הרומית המאוחרת: שקיעתו של שובר־הגלים ההרודיאני יצרה מחסום תת־מימי, שמנע שימוש בשטח המים שממזרחו אפילו כמעגן פתוח.על־גבי חלקו העליון של שובר זה אותרו לפחות 17 ריכוזים של שברי קנקנים לאבני נטלה המעידים על כלי־ שיט שנטרפו בשעה שניסו לשוט מעל למכנה שובר־הגלים השקוע בדרכם אל החוף.זמנם של הקדומים שבשרידים אלה,מראשית המאה הרביעית לספירה,מעיד על התאריך המאוחר ביותר של שקיעתו הסופית של הנמל הלזרודןאני.נראה אפוא כי בתקופה זו נעשה שימוש במפרץ שמדרו

• אפק - אנטיפטרוס חמשת אלפי שנות היסטוריה

• 2 פך מהודר מהארמון הקדום ביותר, מהתקופה הכנענית התיכונה (המאות 19-20 לפנה"ס.(

• 1 צלמית פריון בסגנון מצרי מארמון המושל, מהתקופה הכנענית המאוחדת (המאה ה־13 לפנה"ס‭.(‬ 2 פך מהודר מהארמון הקדום ביותר,מהתקופה הכנענית התיכונה (המאות ‭19-20‬ לפנה"ס‭.(‬

• תל 3 ^פק-תל על מעיינות היךקון,ממזרח לפתח תקווה,מקומה של העיר <זפק,מן החשובות בערי הארץ בתקופת המקרא,ומקומה של העיר הגדולה א?טיפק\ריס,שהורדוס בנה ושינה את שמה על־שם אביו.כתמונה: המצודה העות'מאנית העומדת בראש התל נבנתה במאה ה־6ו ונקראה בינאר באשי (ראש העין‭.(‬

• ו כלי יבוא ממיקני (יוון הטרום־קלאסית) שנמצא בארמון המושל מהמאה ה־3ז לפנה"ס.

• 2 מטמון מטבעות מן התקופה של ערב חורבן בית שני ‭70)‬ לספירה‭.(‬

• 3 גתות לדריכת ענבים ליין נחצבות בסלע קרוב לכרם.באפק נבנו הגתות על התל מאבנים וטויחו בטיח עמיד בפני מים. בתמונה נראה משטח דריכה לענבים ושני בורות איגום ליין,אליהם יורדים בשבע מדרגות.

• ו לוח טין כתוב בכתב יתדות אכדי,שנשלח לאפק מאוגרית (עיר כנענית גדולה בצפון סוריה‭,(‬נמצא בארמון המושל מהתקופה הכנענית המאוחדת (המאה ה־13 לפנה"ס‭.(‬ 2 קערת חרס ממורקת, חיקוי לכלי מתכת, מהתקופה הישראלית (המאה ה־10 לפנה"ס‭.(‬

• 2 קערת חרס ממורקת, חיקוי לכלי מתכת, מהתקופה הישראלית (המאה ה־10 לפנה"ס.(

• קרב אבן העזר 3 תיאור הקרב בין ישראל והפלשתים,הקרב בו נהרגו שני בני עלי ונשבה ארון־הברית.

• ו קערות מותנות שנמצאו במצודה העותימאנית (מהמאות ‭17-16‬ לספירה‭.(‬ 2 צלמיות חרס בסגנון פלשתי,שנמצאו בשכבת היישוב הפלשתית (המאות ‭11-12‬ לפנה"ס‭.(‬ 3 מטמון נרות שמן, נמצא בחדר שנהרס במלחמת היהודים ברומאים ‭67)‬ לספירה‭.(‬

• 2 צלמיות חרס בסגנון פלשתי, שנמצאו בשכבת היישוב הפלשתית (המאות 11-12 לפנה"ס.(

• 3 מטמון נרות שמן, נמצא בחדר שנהרס במלחמת היהודים ברומאים 67) לספירה.(

• 5 נר שמן מעוטר,עשוי ברונזה,מהתקופה החשמונאית (המאות ‭2-3‬ לפנה''ס‭.(‬

• 4 חנויות ומכלי טין להצגת הסחורה בשוק של אנטיפטריס מן המאה הראשונה לספירה.

• פלשתים על גדות הירקון

• 1 כן חרס מעוטר בדמויות בעלי־חיים (לביאות‭(?‬ שנשאו קערה בה הוגשו מנחות מקדש.

• 2 תל קסילה - מבט ממעוף הציפור.התל גמצא בתחומה של העיר תל־אביב,על גדתו הצפונית של הירקון, במרחק 150 מ' מן הנהר וכ־‭1,750‬ מ' ממזרח לשפכו אל הים.כלכלת היישוב במקום עמדה במידה רבה על הנהר. במימיו השתמשו להשקיה ולפיתוחו של משק חקלאי מגוון,וקרוב לוודאי שבזמנים שונים היה שם נמל־נהר וספינות שטו במעלה הנהר ועגנו ליד התל.

• 1 המקדש הפלשתי הקדום ביותר בתל קסילה נראה במרכז התמונה.קירות האבן ובסיסי עמודי האבן שייכים למקדשים המאוחרים.

• 2 כלי גסך שתחתיתו מעוצבת בדמות בעל־ חיים (היפופוטם‭.(?‬ 3 כלי פולחן בצורת ספל מעוצב בדמות בעל־ חיים (אריה‭.(?‬ 4 כלי פולחן בצורת ספל מעוצב בדמות בעל־ חיים.עיטור הצבע הפלשתי אופייני לאמנות העולם האגאי,ממנו הגיעו כנראה הפלשתים.

• 3 כלי פולחן בצורת ספל מעוצב בדמות בעל־ חיים (אריה.(?

• 4 כלי פולחן בצורת ספל מעוצב בדמות בעל־ חיים. עיטור הצבע הפלשתי אופייני לאמנות העולם האגאי, ממנו הגיעו כנראה הפלשתים.

• 1 קערת פולחן בדמות ציפור.הספינות הפלשתיות היו מעוטרות בדמויות ראשי ציפורים בדומה לקערה זו.

• 2 כלי נסך בעל חדק־ מסננת האופייני לקדרות הפלשתית.

• 3 כלי גסך נדיר מעוצב בצורת צרור פירות ‭.(?)‬

• 4 כלי־חרס דמוי אשה (אלת הפריון‭,(?‬נמצא בבור להטמנת מנחות בחצר מקדש.את הכלי מילאו בנחל דרך הפתח שבראשו,ונסכוהו דרך הפטמות.

• 1 המקדש הקטן.כני פולחן וכלי פולחן הוחזרו למקום נילוןם לאחר השחזור.מימין ומשמאל נראים ספסלים להנחת מנחות.

• 2 כלי־חרס קטן מעוצב בדמות אדם (אל‭,(?‬נמצא בחצר המקדש.

• 3 כן פולחן מעוטר בדמויות אדם,ככל הנראה דמויות רוקדות ריקוד פולחני.נמצא במקדש הפלשתי בתל קסילה.

• 5 כלי־חרס דמוי רימון שנועד לתלייה במקדש.

• 4 כלי נסך דמוי קרן מעוטר בסגנון פלשתי אופייני.

• נזירות נוצרית במדבר יהודה מנזר סבאס הקדוש בנחל קדרון

• 1 המערה במצוק הגדה המזרחית של הקךרון בה קבע סבאס,מייסד המנזר,את מקום מגוריו בשנת 478 לספירה.כאן התבודד במשך חמש שנים.

• 2 מכלול המגורים של הנזיר יוהנס הזיכסעס, מראשי הלאוךה של סבאס.במכלול זה, שבמצוק המזרחי של נחל קךרון,חי הנזיר בשנים 491 עד 559 לספירה. בתמונוף שבדף הבא: הלאוךה של סבאס הקדוש - "העומדת בראש כל הלאורות של ארץ־ישראל" (קירילוס מסקיתופוליס,חיי סבאס‭.(‬ מנזר מר סבא מוקף חומות ובנוי בקצה שלוחה היורדת בתלילות אל נחל קךרון.המנזר של ימינו אינו אלא מרכזה של הלאוךה הקדומה, שנוסדה במאה החמישית.

• מנזר מר סבא - מבט מן האוויר ז‭2,‬ הציור יוכל לעזור בזיהוי ומיקום האתרים השונים בתמונת הצבע. מקרא: ‭".1‬מגדל יוקטינןאנוס‭.2 ."‬בור מים עליון. ‭.3‬בור מים. ‭.4‬תאים נטושים. ‭.5‬שער עליון (לא בשימוש‭.6 .(‬אורווה. ‭.7‬מתבן. ‭.8‬גג הקפלה של הקדוש יוהנס מדמשק. ‭.9‬הקפלה של המלאכים. ‭.10‬בית השער. ‭.11‬פתח סתום. ‭.12‬משטח דריכה לענבים (לא בשימוש‭3 .(‬ ו.חדר הסבה לנזירים. ‭.14‬חדר קבלת אורחים. ‭.15‬הקפלה של ניקולאוס הקדוש. ‭.16‬מבנה הקבר של סבאס הקדוש. ‭.17‬רחבה מרוצפת לפני הכנסייה (מתחתיה קברי הנזירים‭

• 1 תא מגורים של נזיר מעל גן מנזר מר סבא.

• ללא כותרת

• שחזור מכלול המגורים של הנזיר יוהנס הזיכסטס ‭559-491)‬ לספירה) 2 מכלול המגורים,של הנזיר יוהנס הזיכסטס, נמצא בגדה המזרחית עגל נחל קךרון.קיר בנוי שגובהו כ־1 ו מטרים סוגר על סדק טבעי בו הותקן תא התבודדות קטן ומעליו ק9לה (חדר תפילה) מרווחת.הקיר הגבוה שימש כמגדל טיפוס אל התא והקפלה. בצדו הפנימי של התא הותקן בור מים שקיבל מימיו בתעלה בנויה ממאגר חיצוני אליו הוזרמו מי הגשמים שניגרו על־פני המצוק.

• נזירות נוצרית במדבר יהודה מנזרי הבת של הלאורה הגדולה

• 1 בחצר מנזר מר סבא. גל?לת לשאיבת מים המשמשת עד ימינו.אחד מארבעה־עשר הבורות הפזורים ברחבי המנזר והאוספים מי גשמים הניגרים על פני הגגות ומי גשמים מהסביבה המובלים בשתי אמות־ מים המגיעות מהגבעות הסמוכות,מהאזורים הגבוהים יותר.

• 2 חדר האוכל של מנזר מר סבא בו נפגשים הנזירים אחת ביום לסעודת הצהריים.ציור הקיר מתאר את אבות הנזירות במדבר מן התקופה הביזאנטית. בתמונה שבדף הבא: במנזר מר סבא - גאוךגיוס הקדוש לוחם בדרקון.הגרעין ההיסטורי שבאגדות המרובות על חייו ומותו של גאורגיוס, הוא שנוצרי בשם זה נהרג על קידוש אמונתו בדיוקיפוליס (לוד‭,(‬כנראה בימיו של הקיסר ךיוקלטיאנוס בשנת 303 לספירה. כבר בתעודות מן המאה החמישית נזכר קברו בכנסייה בלוד,המקודשת לשמו. פולחנו היה נפוץ בכל המזרח הביזאנטי והגיע עד חבש.כבר במאה השישית סיפרו עליו, שהציל

• 1 איקונין (ציור קדושים) המתאר את טקס הקבורה של הנזיר יו הגס מלמי^ק.מבחירי הסופרים שחיו וכתבו במנזר מר סבא במאה השמינית.הציור נמצא בק9לה שהוקמה בתא בו חי והתבודד.

• 2 מנזר מר סבא של היום הוא דוגמא חיה לקוינובניון (מנזר בו חיים הנזירים חיי שיתוף) מן התקופה הביזאנטית.

• שער המדבר

• הורקניה - מבצר מדבר חשמונאי־הרודיאני

• ו אמת־המים להוךקנןה - שלושת הנדבכים התחתונים הם חשמונאיים,ואילו הנדבכים העליונים הם הרודיאניים.

• 2 תצלום אוויר של מצודת הוךקנןה.בנויה בראש כיפה מוארכת ומבודדת מכל סביבותיה, שרומה 248 מ' מעל פני הים,כ־200 מי מעל לבקעת הורקניה שבשוליה המערביים היא נמצאת.דרך הגישה לאתר משתרעת ממערב על־פני אוכף,שהוצר על־ידי חציבה ועליו הוקם גם גשר של אמת־ המים.בתצלום: חורבות המצודה,פתחי בורות המים,הגשר,מצפונו שתי ברכות מים פתוחות ומדרום לו ברכה נוספת.

• 1 פתרו בור מים ומאחוריו קשת המקלה על מקווה טהרה מתקופת בית שני,מעליו נבנה בתקופה הביזאנטית חדר טבילה.

• 2 מבנה שעוימש את הנזירים שחזרו למקום בראשית המאה העשרים.

• 3 קיר אמת־המים החשמונאית־הרודיאנית שלמרגלות גבעת הוךקנןה,שחודשה בתקופה הביזאנטית.

• 1 הוךקנןה - מבצר חשמונאי־ ןזרודיאני במדבר יהודה - תצלום אוויר.ראה הסבר לשחזור.

• 2 שחזור המבצר החשמונאי־הרודיאני - הוךקנןה,שנעשה על־פי ניתוח השרידים בשטח ובהקבלה למבצרי מדבר אחרים (צייר.־ ליין ריטמאייר‭.(‬מדרונות הגבעה דופנו כדי ליצור תלילות גדולה יותר. הפסגה פולסה ויושרה באמצעות קמרונות בנויים היטב;החללים התת־קרקעיים שנתהוו כתוצאה מכך שימשו בורות לאגירת מים.על הפסגה הוקם ארמון ומגדל עוז. מי הגשמים הובלו בשתי אמות־מים: האחת מערוץ הקךרון - האמה הארוכה-מתפתלת לאורך 9 ק"מ,והשנייה מוואךי אבו שעלה שלמרגלות ג'בל מו?טאר (אורכה הכולל כ־‭,950‬ו מ‭.('‬שתי האמות חברו לאחת באוכף המצוי כ

• שחזור מנזר קסטליון ו שחזור מנזר לזקזכ\ליון.

• 2 תצר מנזר קסטליון, שבמרכזה פתח בור מים. בפסגת האתר ארבעה בורות מים שניקזו את הפסגה לבדה,ראשיתם עוד בתקופה החשמונאית־הרודיאנית.

• נזירות ביזאנטית במדבר תקוע ממר חריטון

• ו המגדל הדרומי של מנזר חריטון,הקרוי על שם הנזיד שיסדו,על רקע מצוקי נחל תקוע.

• 2 "המערה התלויה" - מבט אל המצוק שבמרומיו התבודד חריטון.בתחתית המצוק פתחי הכניסה,במרכזו פתחה של כנסייה קטנה (ק5לה) חצובה בסלע ומעליה כוך ההתבודדות עצמו.

• 3 "המערה התלויה" של חריטון - פתח מעבר קטן המקשר בין הכנשייה שבמפלס הביניים לבין כוך ההתבודדות החצוב במרומי המצוק.

• ל "המערה התלויה" של חךיטון: כך כונה הכוך שבו התבודד הנזיר חריטון בראשית המאה הרביעית לספירה.לא ניתן היה להניע למערה אלא באמצעות סולם. צלבים ומונוגדמות ביוונית עטרו את פנים המערה.

• תפרושת המנזרים במדבר תקוע 2 בין המאות הרביעית והשביעית לספירה חיו במךבר יהוךה אלפי נזירים,שהגיעו מכל רחבי האימפריה הביזאנטית ובעיקר מאזורי יוון ואסיה הקטנה.עבורם היה זה ה"מדבר של העיר הקדושה" אשר בו חיו ופעלו נביאי ישראל,יוחנן המטביל וישו.נופיו הפראיים והשוממים של המדבר העניקו לנזירים את הבדידות והשלווה שהיו משאת־נפשם.אולם רק מעטים מהם חיו כמתבודדים ממש (סלמיטים?.(?רובם התקבצו וחיו במנזרים שונים שנבנו וטופחו על־ידיהם.במפה זו תפדושת הממדים שהתקיימו ופרחו במדבר תקוע.

• 2 בין המאות הרביעית והשביעית לספירה חיו במךבר יהוךה אלפי נזירים,שהגיעו מכל רחבי האימפריה הביזאנטית ובעיקר מאזורי יוון ואסיה הקטנה.עבורם היה זה ה"מדבר של העיר הקדושה" אשר בו חיו ופעלו נביאי ישראל,יוחנן המטביל וישו.נופיו הפראיים והשוממים של המדבר העניקו לנזירים את הבדידות והשלווה שהיו משאת־נפשם.אולם רק מעטים מהם חיו כמתבודדים ממש (סלמיטים‭.(‬רובם התקבצו וחיו במנזרים שונים שנבנו וטופחו על־ידיהם.במפה זו תפדושת הממדים שהתקיימו ופרחו במדבר תקוע.

• 3 הצעת שחזור של מנזר חךיטון (ראה תמונת צבע המראה את המצב העכשווי‭.(‬השחזור מדגיש את גרעין המנזר בשטח המוקף חומות ומגדלים, וגן המנזר שלידו.שים לב לשבילים המניעים אל המנזר מהרוךיון ומדןקוע, ולשביל הנמשך ממנו אל "המערה התלויה" של חךיטון.צייר: ליין ריטמאייר.

• 4 מנזר חךיטון: מאגרי מים,בורות וטראסות חקלאיות ששדדו מגן המנזר.

• ו מאגר המים הגדול של מנזר רזךיטון - בראש הגן בנו הנזירים מאגר מים עצום ממדים ‭19x14)‬ מ‭.('‬ עודפי מים מן המאגר הועברו בעזרת תעלות וצינורות חרס לשאר בורות המים שבגן.בתוך המאגר מסדרון פנימי שאפשר גישה אל פנים המאגר.

• 2 המגדל הדרומי, השמור מבין שלושת מגדלי מנזר חריטון.בניית המגדל בקצה המצוק מאפיינת את מנזרי מדבר יהוןה.

• 3 רועה ועדרו בנוף נחל ף1קוע.הבדידות והשקט של מדבר יהודה משכו למקום את הנזירים בתקופה הביזאנטית.

• נזירות ביזאנטית במדבר תקוע חורבות מנזר בנחל ערוגות - חר' א־דיר

• הצעת שחזור לחורבת המנזר 1 הצעת שחזור לחורבת המנזר בנחל ערוגות. מקרא: ‭.1‬שער הכניסה למנזר. ‭.2‬בכניסה למנזר נבנו שני חדרים משני צדי השביל. בחדר הצפוני,מבין השניים,נתגלה אגן־ טבילה בנוי לצדו של בור מים גדול. ‭.3‬פתח הכניסה למערת הכנסייה. ‭.4‬כוך ההתבודדות של מייסד המנזר,שהפך אחרי מותו לשמש ככוך קבורה. ‭.5‬מכלול חדר האוכל שנבנה כיחידה אחת סביב חצר פנימית קטנה. ‭.6‬בור המים המצוי בלב המנזר. ‭.7‬ברכת אגירה ענקית שהוכשרה באפיק הנקיק. ‭.8‬אזור המגורים שהותאם למבנה הטופוגרפי הצר והארוך של גב השלוחה. ‭.

• 2 חורבת המנזר-הרי א־ליר - מבט כללי אל מטבח המנזר,שכלל: תנור אפייה,כיור,כיריים, מזווה ועוד.מעליו היה בנוי אולם חדר האוכל.

• 3 השביל שעבר לכל אורך המנזר,חלקו חצוב וחלקו מרוצף אבן.ברקע: מערת הכנסייה.

• ו צלב חקוק בפניה של אבן מזוזה. 2 כוך ששימש כנראה לקבורתם של ראשי המנזר.כתובת וצלבים מעטרים את פתחו.

• 2 כוך ששימש כנראה לקבורתם של ראשי המנזר. כתובת וצלבים מעטרים את פתחו.

• 3 מבט מתוך מערת הכנסייה אל הנקיק בו נבנה המנזר.ראש השבט הבדווי שבאזור עומד ליד חזית הכנסייה.

• ן תחת שכבות הזבל של עדרי הצאן נתגלתה אחת מרצפות הפסיפס היפות ביותר בארץ. הפסיפס שייך לכנסיית המנזר אשר בתוכה התפללו הנזירים ובה העריצו את קדושיהם. שרידי הקדוש הוטמנו בתחתית הגומחה החצובה בסלע.

• 2 רצפת פסיפס של קפלה קטנה,שנבנתה מחוץ לחומות המנזר.

• 3 כד יווני קדום וסל פירות ברצפת הפסיפס של מערת הכנסייה.

• 4 מתקן לעשיית שמן זית‭(?)‬ שנתגלה במטבח המנזר.

• ושם המבצר מצדה...

• 2 קומת הארמון התחתונה - נופו של ים המלח ובתרונות החוואר שלרגלי ההר היו חלק בלתי־נפרד מן האפקט שהשיג האדריכל בבחירת מקום הבנייה.

• 3 ציורי־הקיר ושורת עמודים בדרגה התחתונה. ‭..."‬ובכל מקום התנשאו עמודים עשויים אבן אחת (שלימה) והקירות וקרקע הבתים נרצפו אבני־ צבעונים‭."...‬העמודים אינם עשויים אבן אחת - אלא חוליות חוליות מאבן רכה שטויחה בשיטה של חריצים,כדי להציגם כעמודי ענק מגולפים.

• 1 מראה הדרגה התיכונה של ארמון הורדוס מן הדרגה העליונה. החוקרים סבורים כי מבנה הדרגה התיכונה שימש לצורכי תענוגות ובילוי ומן.

• ו החדר החם, הקלדךיום, של בית־ מרחץ ציבורי מפואר בסגנון רומאי. שימש, כנראה, כמרכז חיי החברה במקום.

• 2 על חורבות בית־ המרחץ ההרודיאני המפואר הוקם מקווה טוהרה יהודי בידי מניני מצדה.

• ו החדר החם, 3 ברכת השחייה.דבר הקלדךיום,של בית־ לא חסר במצדה מרחץ ציבורי מפואר ההרודיאנית.הרי לא בסגנון רומאי.שימש, ייתכן ארמון מלך ללא כנראה,כמרכז חיי בלכת שחייה,ואפילו החברה במקום. במדבר.המדרגות אפשרו שימוש בברכה גם כשלא 2 על חורבות בית־ היתה מלאה עד שפתה. המרחץ ההרודיאני התאים נועדו להנחת המפואר הוקם מקווה הבגדים בשעת הרחצה. טוהרה יהודי בידי מניני מצדה.

• 4 גידול יונים היה מקובל ביותר באותה תקופה,ושוכך זה שימש את אנשי הורדוס במצדה.

• 1 העפר שפינה מהשטחים החפורים עבר ניפוי ובדרך זאת התגלו ממצאים קטנים רבים.

• 1 תצלום אוויר של מצדה המאפשר לזהות את האתרים השונים בתמונה הצבעונית שבדף הבא.

• ג אתרי הסיור במצדה. מקרא: ‭.1‬ראש־המדדגות המערביות. ‭.2‬מגדל הבורסקי. ‭.3‬הארמון המערבי. ‭.4‬כנסייה ביזאנטית. ‭.5‬שער־המעדב. ‭.6‬מגדל ‭.1028‬ ‭".7‬סוגר־המגילות‭.8 ."‬בית־הכנסת. ‭.9‬מצפה־הארמון הצפוני. ‭.10‬מצפה־המחסנים. ‭.11‬בניין VII -בית המנהלה. ‭.12‬שער־המים. ‭.13‬גג־המרחץ. ‭.14‬דרגת־הארמון התחתונה. ‭.15‬דרגת־הארמון התיכונה. ‭.16‬דרגת־הארמון העליונה. ‭.17‬בית־מרחץ מפואר. ‭.18‬המחסנים. ‭.19‬מצפה שביל־הנחש. ‭.20‬בית־מגורים מפואר. ‭.21‬מחצבה. ‭.22‬בניין ‭.23 .vm‬בניין ‭- ix‬ משכנות שרי־החיילים.

• ז "ועוד נפלא מאלה היה חוסן אוצרות הצידה, אשר נצברו בקרב המבצר ונשמרו ימים רבים. כי לחם רב נמצא פה די צורך הנצורים וגם יין ושמן למכביר. ומלבד זאת נערמו שם מיני קטניות שונים ותמרים" (מלחמות היהודים ז, ח, ד.( בתמונה: מחסני מזון, צידה ונשק. בתקופה שלא ידעו לשמר מזון בקופסאות שימורים או בקירור מלאכותי - שימש אווירו היבש של מדבר יהודה כמחסן מזון ממלכתי. משמאל, מחסנים לפני חפירתם; מימין, אחרי שחזורם.

• 2 קנקני אגירה שהתגלו במחסנים לאחר "ריפוןם‭."‬חשיבותם הארכיאולוגית של ממצאים אלה רבה מאוד, שכן ניתן לקבוע בוודאות את תאריכם בין תקופתו של הורדוס לנפילת מצדה בשנת 73 לספירה. על אחדים מן הקנקנים נמצאו כתובות עבריות - בדיו או בפחם - שציינו את שמות בעליהם: "שמואל בר עזרא" וכיו"ב.ציירה: יהודית דקל.

• 3 מראה לעבר מצדה, המחנה השמיני ו"הצלחת‭"."‬הצלחות" באזור מצדה,שנראות בצילום אוויר,נוצרו כתוצאה מדולומיטיזציה (שינוי באופי הסלע הקשור לתופעה של עליית מים עשירים במגנזיום‭.(‬הסלע הגידי הפך לדולומיט.תהליך הארוזיה איכל בעיקר את הסלע הבנוי גיר רך - במרכז ומסביב - וכך נוצר מבנה דמוי צלחת. בתמונוף בעמוד הבא; מצדה,מבט מן האוויר.

• ו שרידי הדרגה התחתונה בארמון הצפוני, טרם החפירה (צילם: פרופ' יגאל ידין‭.(‬ ‭..."‬ובכל מקום אשר היה בו משכן אדם,בעיר העליונה ומסביב לבית המלך ולפני החומה,חצב הורדזס בין הסלעים ברכות למקווה המים, ובזה התחכם להשקות את יושבי המקום,כאלו נמצאו להם מי מעיינות" (מלחמות היהודים ז,ח,ג‭.(‬

• 2 הרמה שמול מצדה - מצפון לסוללה,ובה יובלי גיא בן־יאיר.תעלת הטיה הובילה את המים מהיובלים אל שורת הבורות התחתונה.

• 3 אחת מברכות הענק החצובות במרומי מצדה. קרן־האור חודרת בעד "חלון" שדרכו התמלאה הברכה במים.מימין, המדרגות (צילם: פרופ' יגאל ידין‭.(‬

• מגילות בכתב עברי מרובע יפה ומהודר, שנכתבו לפני אלפיים שנה על קלף,נמצאו במצדה.בין היתר התגלו חלקים מן התורה (ויקרא‭,(‬מנביאים (יחזקאל) ומכתובים (תהילים‭.(‬וכן קטעים מהנוסח העברי המקורי של אחד הספרים החיצוניים שאבד‭",‬ספר היובלות‭,"‬וחלקים מהספר בן סירא שהלך גם הוא לאיבוד. 1 קטעים ממגילת ספר יחזקאל-תזון העצמות היבשות - כפי שנתגלו בבור מתחת לרצפת בית־ הכנסת במצדה.

• 2 בקטע ממגילת יחזקאל,שהיטיב להשתמר מאחרים וניתן לקוראו,היו קטעים מפרק ל"ז - חזון העצמות היבשות.שים לב במרכז למלים: "ורוח איןבלזם" (יחזקאל ל"ז,ח‭.(‬

• 1 הסוף המר.בין הממצאים המרטיטים ביותר במצדה היו צמותיה של אשה וסנדל, שהתגלו בבית־מרחץ קטן בארמון הורדוס.

• 2 ברכות ומתקנים הקשורים,כנראה, בתהליך הבורסקאות באחד ממגדלי החומה, מימי הקנאים.

• 3 תנורי בישול בחדר מגורים של הקנאים בתוך חומת־הסוגרים.

• 4 שני זוגות כיריים לבישול - עם ארבע להבות,ובאמצע פתח להכנסת העצים.הכיריים שימשל את הקנאים, ונמצאו באחד מחדרי החומה המערבית (צילם: פרופ' יגאל ידין‭.(‬

• אבות ומלכים בבאר־שבע

• בקעת באר-שבע ואתריה 1 בקעת באר־שבע ואתריה.תחומי בקעת באר־שבע זהים עם המושג "נגב" או "נגב יהודה" במקרא.חשיבותו של הנגב המקראי באה ממיקומו הגיאוגרפי כציר נוח לתחבורה להר חברון, למדבר יהודה וים המלח, למישור החוף ולהר הנגב, קדש ברנע ואילת.

• 1 בקעת באר־שבע ואתריה.תחומי בקעת באר־שבע זהים עם המושג "נגב" או "נגב יהודה" במקרא.חשיבותו של הנגב המקראי באה ממיקומו הגיאוגרפי כציר נוח לתחבורה להר חברון, למדבר יהודה וים המלח, למישור החוף ולהר הנגב, קדש ברנע ואילת.

• 2 תל באר־שבע - תצלום אוויר.בתל באר־ שבע הצליחו הארכיאולוגים לחשוף עיר מנהל ישראלית ולעמוד על תוכניתה ומרכיביה.בזכות החפירות הנרחבות משמשת באר־שבע דוגמא לתכנון עירוני בתקופת המקרא. תל באר־שבע שוכן בבקעת באר־שבע על צומת דרכים,ממזרח לעיר של ימינו,על שלוחה גבעית המתנשאת מעל למזלג הנחלים שבו נפגשים נחל באר־שבע ונחל חברון.

• ו האומנם נתגלתה "באר אברהם" ז הבאר המיוחדת במינה, שנחצבה לעומק עשרות מטרים,נחשפה בחפירות בתחומי היישוב הישראלי הראשון בתל באר־שבע. קשה לעמוד בפיתוי לזהותה עם הבאר הנזכרת בספר בראשית בזיקה לבריתות שכרתו אברהם ויצחק עם הפלשתים בבאר־שבע.השבועה בין בעלי הברית ליד הבאר היא מקור שמה של העיר: "על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נש?עו שניהם" (בראשית כ"א,לא‭.(‬

• 3 מזבחון קטורת מן התקופה הפרסית.

• 2 כלי־חרס בצורת תרנגול,ששימש לנסך פולחני.

• 4 באר־שבע של האבות. דגם שהוכן כדי להמחיש את אופיו של היישוב הראשון שהוקם על מדרון הגבעה של תל באר־שבע. המשפחות שהתנחלו במקום גרו בסוכות או באוהלים וחצבו בורות לאחסון תבואה.צורת היישוב הולמת את אורח חייהם הנוודי־למחצה של האבות.

• 5 שכבת החורבן.מראה חדר מחסנים לאחר ההרס מידי חיילי אשור בעת מסע סנחריב,בשנת 701 לפנה"ס.עשרות כלי־חרס מנופצים נמצאו בשכבות המפולת, מעורבים בשברי לבנים וקורות הגג שהתפחמו. תמונת הרס זהה נתגלתה בכל בתי העיר.

• 6 קבוצת כלי פולחן ביתיים: צלמית פריון,נר קטורת ומיטה או מזבחון מחרס.

• 7 מזבח הקרנות מבאר־ שבע בצורתו המשוחזרת. אבניו נמצאו משולבות באחד מקירות בתי המחסנים. "ויגד לשלמה לאמר: הנה אדניהו ןרא <ןת המלך שלמה,והנה אחז ןקךנות המזבח לאמר: ישבע לי כיום המלך ^ןלמה אם ןמית את עבדו ‭rt#rr‬ (מלכים א' א‭,'‬נא‭.(‬

• ו קטע מאזור המגורים במערב העיר.בתי המגורים הוקמו במסגרת מערך רחובות מתוכנן. הבתים נסמכו אל חומת העיר הנראית משמאל. מימין עובר הרחוב וממנו כניסות אל הבתים.

• 2 צלמית עשתורת מבאר־שבע מטיפוס צלמיות העמוד.תקופת המלוכה,המאה השמינית לפנה"ס.

• ן צלמית אשה (אלה‭(?‬ עשויה עצם,נמצאה בבור הגניזה במקדש ההלניסטי.

• 3 פסלון אלה נדיר בעיצובו,עשוי ברונזה.

• 2 צלמית שור (אפיס) עשויה ברונזה,ממנחות ההקדשה במקדש ההלניסטי בבאר־שבע.

• 4 ארמון "שר העיר" מן המאה השמינית לפנה"ס. מושל באר־שבע הקים את ארמונו ליד כיכר העיר.הארמון הכיל: ‭.1‬ שלושה אולמות גדולים ששימשו לקבלת אורחים‭.2;‬אגף מטבחים ומחסנים‭.3;‬אגף מגורים; ‭.4‬חצר קטנה שממנה היה מעבר לכל האגפים האחרים.המבנה שוחזר באופן חלקי.

• ו המעבר להתיישבות קבע בימי שאול. בתחילת תקופת המלוכה בישראל (סוף המאה ה־ 11 לפנה"ס) התרחבה ההתיישבות הישראלית בנגב יהודה.יישובי הקבע,שבאר־שבע (שכבה ‭(7‬ הוא אחד מהם, שייכים לדגם ''היישוב המותחם" שבו בתי המגורים מקיפים כחגורה את החצר הפנימית,שבה רוכזו כנראה עדרי הצאן. הבאר הקדומה המשיכה לשמש בשלב זה וגם לידה הוקמו כמה בתים. בסךהכול גרו ביישוב כעשרים משפחות.

• ‭murr 2‬ המזבח‭."‬ בעקבות גילוי אבני המזבח נעשה שחזור ראשון של המזבח על התל.המזבח המשוחזר "נחנך" בטקס חגיגי בהשתתפות כל החופרים. בקדמת התמונה מצד ימין עומד פרופ' יוחנן אהרוני ז"ל,מנהל משלחת החפירות.

• 3 קמיע בצורת בז בסגנון מצרי.התקופה ההלניסטית. 4 צלמית חרש,ככל הנראה של זוג אלות. התקופה ההלניסטית. 5 ראש צלמית חרס מצופה זכוכית צבעונית. התקופה ההלניסטית.

• 4 צלמית חרש, ככל הנראה של זוג אלות. התקופה ההלניסטית.

• 5 ראש צלמית חרס מצופה זכוכית צבעונית. התקופה ההלניסטית.

• מקדש אדומי בנגב המזרחי

• עקבות אדומיים באתרים ביהודה ו מפת ארץ אדום ודרום יהודה: באתרים ישראליים אחדים בגנב יהודה התגלו כלי־חרס וכתובות אדומיים המעידים על חדירה אדומית לאזור זה. ממצאים אלו התגלו בחורבת קיטמית,בתל מלסתה,תל ערוער,קל עיךא ובחוךבת עוזה.

• ו מפת ארץ אדום ודרום יהודה: באתרים ישראליים אחדים בגנב יהודה התגלו כלי־חרס וכתובות אדומיים המעידים על חדירה אדומית לאזור זה. ממצאים אלו התגלו בחורבת קיטמית,בתל מלסתה,תל ערוער,קל עיךא ובחוךבת עוזה.

• ‭3,2‬ זוג צלמיות עזים עשויות חרס,שהיו מודבקות על־גבי כן פולחני.הצלמיות שעיטרו את הכנים הודבקו על "מדפים" בולטים ויצרו סצינות בעלות תוכן פולחני.בין הצלמיות היו דמויות אדם,ציפורים,בקר וצאן.

• 1 כן פולחני דמוי גבר בעל זקן - מייצג דמות לוחם.הכן פתוח משני צדיו ושימש כנראה להצבת קערת מנחה לאלי המקדש.הכן האנתרופומורפי הוא מסוף המאה השביעית וראשית המאה השישית לפנה''ס.

• 2 ראש אלה בעלת שלוש קרניים,שהתגלה במקדש האדומי בחורבת קיק\מית.ראש הצלמית עשוי חרס וצבוע בצבעי אדום ושחור.הוא מכויר סביב חפץ חלול שלקצהו העליון צורת כובע.סוף המאה השביעית - ראשית המאה השישית לפנה''ס.

• ו קובעות (קערות הניצבות על רגל מוגבהת‭,(‬שהיו עטורות ברימונים.הרימון - סמל הפוריות והחיים. שכיחותו במקדש קילןמית מצביעה על פולחן הקשור לאלת הפריון.

• 2 דמות נבר מזוקן בתנועת ריקוד,עשוי חרס.היה דבוק אל דופן חיצונית של כלי.הריקוד במקדשים היה חלק מהפולחן הדתי.

• ו אוסף של ראשי צלמיות המשקפים,ככל הנראה,את דמותם של המאמינים שהציבום במקדש.קיים דמיון בין הדמויות הללו לבין צלמיות מאותה תקופה מחוף ארץ־ישראל ומעבר הירדן.המקור האמנותי של צלמיות אלו הוא בתרבות הקניקית.

• 2 ראש צלמית אשה עשוי חרס.חלקו התחתון עשוי בצורת משולש, ש''נתקע" לשקעים מתאימים בבנים או בכלים אחרים.הצלמית, המזכירה סגנון מצרי, צבועה באדום,הגבות והאזור סביב העיניים מעוטרים בשחור ובלבן.

• ממשית, העיר הבודדה

• 1 הסכר בנחל ממשית מן התקופה הנבטית המאוחרת.בכל אזורה של העיר אין מקורות מים איתנים ושטחה אף הוא אינו נוח לאגירת מי גשמים.לכן נבנו בנחל שלושה סכרים גדולים, שביניהם נוצרו שתי ברכות אגירה גדולות ובהן נאצרו בחורף מי השיטפונות.היום מכוסים הסכרים במצבור עצום של סחף,להוציא הסכר התחתון,שחלקו העליון גלוי.

• 2 מראה כללי של העיר ממשית.ממשית שוכנת בקצהו הדרומי של עמק נרחב המסתיים במצוק הנופל אל נחל ממשית. מדרום וממזרח לנ חל מתנשאים הרים הגבוהים ב־‭200-150‬ מטרים מעל לעמק.מבחינה אסטרטגית ואקלימית מן הראוי היה לבחור באחד ההרים האלה לייסוד היישוב,אולם בגלל הקרבה למקור המים היחיד בנחל ממשית נבנה היישוב במקום זה.

• 3 הכנסייה המערבית, מבט למזרח.ממערב לכנסייה אולם מבוא (אטריום) מוקף סטווים שבמרכזו בור מים קטן. אולם התווך,הרווח שבין העמודים והבימה עוטרו בפסיפסים צבעוניים. הכנסייה חרבה בשרפה עזה,ובחורבות נתגלו חלקי קורות־עץ ורעפי הגג.כל חלקי האבן והשיש נותרו שלמים כמעט לגמרי,והם מעידים על פארה של הכנסייה.

• ן "הארמון'' מהתקופה הנבטית המאוחרת, המאה השנייה לספירה.

• 2 בניין ‭,\\‬ביתו של אחד ממגדלי הסוסים. בתמונה: האופנה המרכזית של מגדל־ המדרגות שנשתמרה בשלמותה.מסביב לאוזנה היו בנויות מדרגות שבהן עלו אל הקומה העליונה של הבית.

• ן שטחי החקלאות של העיד במוצא נחל ממשית. החוקרים מעריכים את גודל שטחי העיבוד החקלאי בנגב בתקופה העתיקה כדי ‭350,000‬ דונם בקירוב.את האדמות האלה עיבדו בשיטות שונות.שיטת העיבוד המתוחכמת יותר היתה זו של מערכות הטיה של הנחלים הראשיים,כגון אלה המצויות באזורי מקןשית, גגבדת לשבטה.בממשית נסכר ודורנ בקירות רוחב שדה ששטחו מגיע לכדי 420 דונם בקירוב.השדה הושקה בתעלה גדולה שמוצאה בסכרון שנבנה בנחל ממשית,ובה זרם חלק ממי השיטפונות אל החלקות העליונות. חלוקת המים נעשתה על־ידי זרימת המים מחלקה עליונה אל חלקה נמוכה

• 2 האורווה בבניין ‭.xn‬ האורווה כוללת אולם רחב בתווך ושני אולמות צרים וארוכים מזה ומזה. בקירות שבין האולמות קרועים פתחים ו"וזלונות" קשותים. בספי ה"חלונות" נקבעו שקתות.כדי שייקל להסיע את גושי האבן,מן המחצבה המרוחקת (בממשית היו המחצבות מעברו השני של הוואדי, ובינו לבין העיר מפרידים מדרונות תלולים) נעשה כל אבוס באורווה משתי אבנים שבצירופן נוצר מלבן מדויק שפנימו - האבוס-סותת בחצי מעגל.בכל רחבי האוור לא נתגלו אורוות משוכללות במו אלה שבממשית.הנבטים עסקו בטיפוח סוסים בשני אזורים בממלכתם: בדרום התורן ובנג

• ו האורווה הקטנה בה גידלו שישה־עשר סוסי מירוץ.

• 2 המטמון הגדול ובו ‭10,500‬ מטבעות כסף, מהם ‭2,000‬ דינרים והשאר - טערדיכמות , שערכן פי ארבעה מערך הדינר.בעלי הבית החלו בצבירת הכסף בשנת 100 לספירה בקירוב,אולם רובו נטמן בשלהי המאה השנייה וברבע הראשון של המאה השלישית לספירה.סוד ההשתמרות המצוינת של המטבעות במשך שנים רבות כל־כך אינו רק משום שהמטבעות נעשו מכסף, אלא גם בשל שיטת ההטמנה.המטבעות נארזו בתוך תבן קצוץ דק,ששימש חומר היגרוסקופי שקלט את כל הלחות שחדרה אל מקום ההטמנה בעת גשמי החורף.

• 3 כד המטמון כשעת גילויו בבניין שתים־ עשרה,ליד חדר ציורי־ הקיר,מתחת למדרגות של מגדל־המדרגות.

• 1 מדאה כללי של תדר ציורי־הקיר מהתקופה הנבטית המאוחרת (המאה השנייה לספירה‭.(‬ לאמיתו של דבר,היו מצוירים כל חדרי הבית והחצר,אלא שבחדר קטן זה,שהוא כניסה אל בית האוצר של הבית ואל חדר המדרגות,נשתמרו הציורים.בחדר זה צוירו הקירות והקשתות.רוב נושאי הציורים שאובים מן המיתולוגיה היוונית־ רומית.חלק מהציורים נעשה בידי צייר ששמו שמואל,שחתם את שמו ביוונית בשולי אחד הציורים.

• 2 ציור של גבר ערום על אחת הקשתות שבחדר.

• 1 כד המטמון עשוי ארד,הידית מעוטרת בפני אדם.בעת גילויו נפתחו תפרי ההלחמה של הכד,וזה נחשף כשהוא מפורק לכמה חלקים.כל פניו מכוסים היו שכבה עבה של חלודה ירוקה. כאן נראה הכד לאחר ניקויו במעבדות מוזיאון ישראל.

• 2 ציור זה,שבו מתוארת דמות של אדם צעיר בתוך מדליון,נעשה על־נבי אבן מרכזית של קשת.

• 3 תליין עשוי בדמות חרוט,מעוטר בקצהו חרוז פשוט,מבית־ הקברות הנבטי בממשית.

• 4 זוג עגילים עשוי זהב ומשובץ באבני אודם מבית־הקברות הנבטי. העגילים,שהם יחידאים, עשויים לוחיות זהב עגולות,משובצות כל אחת בשתי אבני־חן. שולי הלוחיות מעוטרים בזרים מובלטים של עלי זית,ואל פניהן הולחמו ורדות קטנות ואשכולות העשויים כדוריות זהב זעירות.עיטורים דומים נתגלו גם בכלי־חרס נבטיים מצוירים ובכותרות עמודים מן המקדש הנבטי בעננךת.

• 5 בעיטור חדר המבוא אל בית האוצר עבדו לפחות שני ציירים שונים. ציור זה של ראש אשה צעירה בעלת כנפיים הוא חלק מציור שנעשה על שלוש חוליות של קשת אחת,שבו נראית כל דמות האשה.הוא צויר בידי הטוב שבשני הציירים.

• 6 כלי־חרס מבית־ הקברות הנבטי.כלי'חרס מצוירים אלה נמצאו בשרידי סעודות הבראה שנערכו בבית־הקברות. כלי־החרס הנבטיים, המצוירים,הם מהטובים ביותר בתקופתם באזור שלנו.עובי הכלים, העשויים על אובניים, הוא כ־ ‭2-1‬ מ"מ.הכלים מעוטרים בדרך־כלל בדגמים צמחיים (על הצלחת כפות תמר ואשכולות ענבים) וסמליים כמו הדולפינים שעל־גבי הספל וצמדי הפירמידות שעל הצלחת - אולי הרים מקודשים.

• 1 הכנסייה המערבית מהתקופה הביזאנטית. בתמונה: הפסיפס שלפני הבימה ובו: זוג טווסים ניצבים מול כד שגפן עם אשכולות ענבים משתרגת ממנו.

• 2 ציורי־הקיר בחדר המבוא לבית האוצר בבניין: ‭\ \ \‬ רוב נושאי הציורים בחדר זה שאובים מן המיתולוגיה היוונית־רומית.כאן מתוארים ארוס,אל האהבה ופסיכה,הנפש (כך הם מזוהים בכתובות היווניות של הציורים‭.(‬ הם יושבים חבוקים על מיטה,לארוס כנפי מלאך ולפסיכה כנפי פרפר.

• 1 על החותם תבליט של האל פניבעל לבוש מדי צבא, בידו האחת מגן ורומח ובשנייה חרב שלופה. פניבעל היה האל של האוכלוסייה השמית הלא יהודית, של ערי החוף בארץ־ישראל ושל ערים בפרובינקיה ערבןיה, והוא מקביל לארק אל המלחמה היווני או למרס הרומי.

• 4 טביעת חותם מעוטרת בדמות נושאת דלי ובכתובת יוונית שפירושה: שבט.

• 3 טביעת חותם מעוטרת בעקרב ובכתלבת יוונית שפירושה: מר חשוון.

• 2 טביעת חותם מהעיר ?רך מואב, מעוטרת בדמות טיכי של ערביה - אלת הפרובינקיה ערביה. האלה חובשת כתר בדמות עיר חומה ושני תינוקות יונקים משדיה.

• 5 זוג עגילים בדמות סהרונים מעוטרים בגביעים זעירים מבית־ הקברות הנבטי.

• 6 שעוךשמש מן התקופה הביזאנטית. השעון נמצא בכנסייה המזרחית.הוא מציין את שעות התפילה - בוקר, צהריים וערב.

• תגליות חורבת תימן

• חורבת תימן בצפון סיני 2 חוךבת תימןכו?תילת עג'רוד,שוכנת בצפון סיני,כ־50 ק"מ מדרום לקדש בךנע וכעשרה קילומטרים ממערב לךךב אל־ע'זה, היא הדרך המוליכה מקסיימה וקדש ברנע לעבר אילת ודרום סיני. הגבעה הבודדת הזאת מתנשאת בתוך עמקו של ואךי קוריה,שהוא נתיב תעבורה טבעי ממערב למזרח.

• 1 קטע מציור־קיר המתאר עיר במצור. משמאל נראה מגדל, שקצהו העליון משונן. לידו נראים מעל החומה ראשיהם של שני לוחמים: הימני חובש קסדה עגולה והשמאלי - כובע מחודד.מימין להם נשתמר חלק ממגדל נוסף.

• 3 חוךבת תימן לאחר חשיפתה,מבט מן האוויר.המבנה באתר תופס את מרבית שטחה של פסגת הנבעה. בקדמת המבנה נראית הכניסה ומיד אחריה - חדר הספסלים,שהיה כנראה מרכז הפולחן. שרידי הקירות המטויחים של חדר הכניסה וחדר הספסלים בולטים בצבעם הלבן.

• ‭2,1‬ ציור על כד אגירה ובו שלוש דמויות.מימין, אשה מנגנת בליךה (המופיעה בנפרד בעמוד הבא‭,(‬ומשמאל,דמויות שני אלים ומעליהמ כתובת בעברית קדומה, המזכירה את "ליהוה שומרון ולאשרתה‭."‬ הזכרת "יהוה שומרון'' היא העדות המכרעת להשפעה הצפונית החזקה באתר,זו של ממלכת ישראל.

• 3 חדר־הספסלים היה כנראה החלק החשוב ביותר באתר.זהו חדר־ רוחב צר,שהכניסה חילקה אותו לשני אגפים. ספסלי האבן המטויחים, המקיפים כל אגף, תופסים את דוב שטחו ונראה שהיו האלמנט החשוב ביותר של החדר. בחדר־הספסלים ובחדרים הסמוכים לו נתגלו רוב הממצאים המיוחדים. תוכנית החדר וממצאיו, ובעיקר הכתובות, מעידים על תפקידו: חדר ריכוז של כלים וחפצים שהוקדשו למקום,שתוך כדי הקדשתם ביקשו נותניהם ברכה.

• ו הממצא העיקרי באתר כולל שני קנקני־ אגירה גדולים (פיטסים‭,(‬ ששימשו בשימוש משני כלוחות־כתיבה וכוסו בציורים ובכתובות. בתמונה: דמות מנגנת בלירה (כינור קדום‭.(‬

• 2 בציור על כד־אגירה גדול נראות חמש דמויות של אנשים,שידיהם מורמות בתנוחת תפילה -עדות נוספת למהות הפולחנית של האתר. בתמונה למעלה נראה חלק מהכד,כפי שנמצא בחפירות,ולמטה מוצג הציור כולו.טכניקת הציור גסה ואישית מאוד, ונראה כי הוא נעשה בידי צייר מקומי בלתי־ מקצועי.

• ו‭2,‬ ציור פרה מניקה עגל נמצא על אחד מקנקני־האגירה (פיטסים) בחוךבת תימן.הציור דומה להפליא לגילוף שנהב שנמצא בארמון שלמנאקר בנמרוד (היום בצפון סוריה‭,(‬מאותה תקופה בקירוב.הציור מחוךבת תימן אינו ברמה אמנותית גבוהה ונראה שצויר בידי צייר מקומי. כמה מנושאי הציורים שהתגלו באתר שכיחים מאוד במזרח הקדום, ובעיקר בעולם האמנות הסורי־פניקי.

• 3 ציור על קנקן אגירה גדול: שני יעלים הנשענים ברגליהם הקדמיות על עץ־חיים מסוגנן.

• רשימת צלמי התמונות

• רשימת המפות והאיורים

• התקופות הארכיאולוגיות בארץ־ישראל

עמודים:

1  3  4  5  7  8  9  10  12  13  14  15