חינוך והיסטוריה - הקשרים תרבותיים ופוליטיים הוא אוסף עשיר ומגוון של מחקרים, שבכל אחד מהם נחשפת מערכת ייחודית של זיקות גומלין בין החינוך לבין גורמים חברתיים, כלכליים או פוליטיים. צירופם של מאמרים אלה באכסניה אחת מאפשר התבוננות בכמה מן ההיבטים האופיינים להיסטוריה של החינוך מתוך פרספקטיבה השוואתית.
חינוך והיסטוריה אינו נושא שולי לעיון ההיסטורי. תולדות החינוך והיחס בין מוסדות החינוך ותכניו לבין החברה הסובבת יכולים לשמש פריזמה ראשונה במעלה לבחינת תולדותיה של החברה כולה. מוסדות החינוך והמבנה שלהם מלמדים רבות על המערכת הפוליטית ועל יחסי הכוחות בתוכה. ההיסטוריה של החינוך לא פחות מאשר ההיסטוריה הפוליטית, הכלכלית, החברתית או האינטלקטואלית, יכולה לשמש נקודת תצפית פורייה לבחינת ההיסטוריה של חברה נתונה.
חינוך והיסטוריה - הקשרים תרבותיים ופוליטיים ערוך על פי סדר כרונולוגי, ונפרשת בו יריעה רחבה מבחינת הזמן והמקום - ממצרים הקדומה עד ישראל העכשווית, ומיוון ורומא, דרך מזרח אירופה ומערבה, עד מקסיקו וארגנטינה. עם זאת, הדיאלוג בין המאמרים סובב בעיקר סביב ארבעה מוקדים תימטיים, המייצגים את המתחים המאפיינים, כנראה, כל שדה חינוכי: א. המתח המתמיד בין פרוגרמות, אידיאולוגיות ותיאוריות חינוכיות לבין דמותם הממשית של מוסדות החינוך והעשייה החינוכית. ב. יחסי הגומלין המורכבים בין עיון וחקירה, שהם לב לבה של ההשכלה, ובמיוחד ההשכלה הגבוהה, לבין תחום האינטרסים הפוליטיים במשמעותם הרחבה, ובכלל זה גם אינטרסים חברתיים כלכליים. ג. מתחים שבין מסורת לשינוי. ד. המתח שבין תפקידו של החינוך בהקניית ערכים אוניברסליים לבין היותו מכשיר לעיצוב זהויות קולקטיביות.
אל הספר